אוטו סקורצני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביוגרפיה: הגהה |
|||
שורה 12:
במבצע נוסף שלו הוא הצליח להשליט את מרותה של גרמניה על [[הונגריה]] הסוררת. ב[[אוגוסט]] [[1944]], כאשר פיטר שליט הונגריה [[מיקלוש הורטי]] את [[ממשלת בובות |ממשלת הבובות]] הגרמנית והחל במשא ומתן עם ה[[ברית המועצות|סובייטים]], נחטף בנו של הורטי על ידי יחידתו של אוטו סקורצני, והורטי נאלץ להתפטר מתפקידו כעוצר ב-[[15 באוקטובר]] 1944.
לאחר המלחמה הואשם סקורצני ב[[משפטי דכאו]] בפשעי מלחמה בשל מבצע שבו התחזו אנשיו לחיילים אמריקנים, אולם זוכה מכל אשמה לאחר שקצין מקביל לו בכוחות המיוחדים הבריטיים העיד לטובתו שבעלות הברית השתמשו בשיטות דומות{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]], עמודים 145-146.}}. בעודו נתון במעצר הצליח להימלט, כנראה בסיועם של אנשי [[אס אס]] לשעבר שהיו מחופשים במדי המשטרה הצבאית האמריקאית. מאוחר יותר טען שהדבר נעשה בשיתוף פעולה עם שירותי המודיעין
לאחר בריחתו השתקע ב[[ספרד]] בחסות משטרו של [[פרנקו]] וחזר למקצועו האזרחי מלפני המלחמה, [[מהנדס בניין]]. הוא הקים חברה משגשגת ובמקביל היה מעורב בסחר נשק וכן בארגון "[[ODESSA|אודסה]]", שסייע לפושעים נאצים נמלטים. תקופה מסוימת שהה ב[[ארגנטינה]] והתחבר למשטר של [[חואן דומינגו פרון|חואן פרון]] ואשתו [[אווה פרון]], עמה קשר קשרים הדוקים. בפועל שימש כיועץ לנושאי חקירות ומודיעין תוך אימון והדרכת המשטרה המקומית בשימוש בשיטות הנאציות הידועות לשמצה.
בתקופה אחרת נקשר שמו כיועץ צבאי למשטרו של [[מוחמד נגיב]] והקולונל [[גמאל עבד אל נאצר|נאצר]] ב[[מצרים]]. שם עסק, יחד עם קצינים נאצים בכירים, באימון צבא מתנדבים ערבי בלוחמת [[גרילה]] כאשר היעד המתוכנן היה כוחות בריטיים באזור [[תעלת סואץ]]. כמו כן, אימנו והכשירו פליטים פלסטינים כמחבלים ([[פדאיון]]), לצורך [[הסתננות (פלסטינים)|הסתננות]] ל[[ישראל]] דרך [[רצועת עזה]] בשנים 1953–1954. אחד מאותם פלסטינים עמם קשר יחסי ידידות ממושכים וטובים במיוחד היה [[יאסר ערפאת]] הצעיר.
לאחר מבצע [[לכידת אדולף אייכמן|חטיפת אדולף אייכמן]] חשש סקורצני, כמו נאצים רבים אחרים, מגורל דומה, ועל כן שיתוף הפעולה שלו היה מותנה בהבטחה מ[[ראש ממשלת ישראל]] ש"המוסד" לא יפגע בו{{הערה|1=[[מיכאל בר-זוהר]] ו[[ניסים משעל]], המוסד - המבצעים הגדולים", [[הוצאת ידיעות ספרים]], 2010 ע"מ 109}}. בשנת [[1962]] גויס סקורצֵני על ידי "[[המוסד]]" במסגרת [[מבצע עומר]], כדי לסייע באיתור [[המדענים הגרמנים במצרים|המדענים הגרמנים]] שעסקו בפיתוח [[טיל]]ים עבור [[מצרים]] שהיוו איום על ישראל{{הערה|1=ידיעות אחרונות 3.3.2006}}{{הערה|1=[[יוסף ארגמן]]: מלחמת הצללים, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], עמ' 21–38, 2008}}. סקורצני יצר עבור המוסד שורה של קשרים, שמתוכם גויסו כמה סוכנים שהשתתפו בפרויקט הטילים הגרמני במצרים{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]], עמודים 147-148.}}. כך נפרס מהר מאוד לעיני [[ישראל]] כל מערך המדענים הגרמנים, ובעקבותיו סוכל פרויקט הטילים באמצעים מדיניים, לאחר שכל פרטיו הוצגו במלואם ל[[פרנץ יוזף שטראוס]], שר ההגנה של [[מערב גרמניה]].
עד מותו לא גילה כל [[חרטה]] על מעשיו, דבק ב[[אידאולוגיה]] ה[[נאציזם|נאצית]] והיה פעיל בארגון "אודסה".
סקורצני מת ב[[מדריד]] בשנת [[1975]] ממחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]]. גופתו נשרפה ואפרו נטמן בבית העלמין דבלינג שבו[[וינה]].
| url = http://www.haaretz.com/israel-news/1.711115
| title = The Strange Case of a Nazi Who Became an Israeli Hitman
| |||