אבדילמג'יט הראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ז
שורה 1:
[[קובץ:Sultan Abdülmecid - Google Art Project.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אבדילמג'יט הראשון]]
''' {{שם|אַבְּדִילְמֵגִ'יט הָרִאשׁוֹן'''}} (ב[[טורקית]]: '''I. Abdülmecit'''; ב[[טורקית עות'מאנית]]: '''عبد المجيد اول''',{{כ}} [[25 באפריל]] [[1823]]–[[25 ביוני]] [[1861]]) היה ה[[סולטאן]] ה-31 של [[האימפריה העות'מאנית]], שלט בה מ-[[2 ביולי]] [[1839]] ועד יום מותו. היה בנו של הסולטאן [[מהמוט השני]] אשר קדם לו.
 
==הרפורמות והטנזימאט==
שורה 13:
 
==יחסי חוץ==
בשנות שלטונו הראשונות נאלץ אבדילמג'יט הראשון להתמודד עם פלישת המצרים בהנהגת [[איברהיםאבראהים פאשא]], אשר הגיעו לסביבות [[איסטנבול]], בעוד שהצי העות'מאני, שהיה בדרכו ל[[אלכסנדריה]], ערק לצד המצרי. הכוח הפולש נעצר רק בשל התערבות בינלאומית, וב-[[1841]] הושבו לאימפריה נכסיה ב[[סוריה]], [[לבנון]] וב[[ארץ ישראל]].
 
השקט היחסי ביחסי החוץ, שנמשך למעלה מעשור, הופר על ידי [[מלחמת קרים]] בין השנים [[1854]]–[[1856]]. הגורם למלחמה היה פלישת [[רוסיה]] ל[[נסיכות מולדובה]] ול[[ולאכיה|וולאכיה]], לאחר ויכוח בין רוסיה לבין האימפריה העות'מאנית באשר למשמורת על מספר ערים קדושות בארץ ישראל ולביטחונם של ה[[נצרות אורתודוקסית|נוצרים האורתודוקסים]]. הרוסים הטביעו חלק מהצי העות'מאני ב[[סינופ]] ב-[[30 בנובמבר]] [[1853]], ואל העות'מאנים הצטרפו [[בריטניה]] ו[[צרפת]], ומאוחר יותר גם [[סרדיניה]]. משא ומתן לסיום המלחמה החל לאחר כיבוש העיר [[סבסטופול]] והכתרתו של [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]] ל[[צאר]]. המלחמה הסתיימה ב-[[30 במרץ]] [[1856]] עם חתימת [[חוזה פריז (1856)|חוזה השלום בפריז]], בעיקר בשל עייפות שני הצדדים וההכרה ההדדית בחוסר היכולת להשיג הכרעה במלחמה.
 
כמו אביו, מת גם אבדילמג'יט הראשון מת מ[[שחפת]] בשנת [[1861]]. אחיו, [[אבדילאזיז]], ירש אותו, אולם לאחריו שלטו באימפריה בניו של אבדילמג'יט הראשון, [[מורט החמישי]], [[עבדול חמיד השני]], [[מהמט החמישי]] ו[[מהמט השישי]] זה אחר זה.
 
==קישורים חיצוניים==