שאול ואהל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
רבי '''שאול וָאהל''' ([[1545]], [[פדובה]] – [[1617]], [[ברסט ליטובסק]]) היה [[רב]] ואישו[[ראש ישיבה]], איש ציבור [[יהודי]] בן [[המאה ה-16|המאה השש עשרה]], ועלשזכה פילפרסום רב בשל אגדה גםשלפיה כיהן כ[[מלך]] [[פולין]] ללילה אחד.
 
==קורות חייו==
שורה 7:
 
בשנת [[ה'שט"ו]] ([[1560]] לערך, הוזמן אביו, הידוע בכינויו המהרשי"ק, לשמש כ[[דיין (הלכה)|דיין]] וחבר ועד הרבנים בעיר ונציה. שאול הצעיר למד עד אותה עת בישיבתו של סבו בפדובה, שהייתה הגדולה והותיקה שבישיבות איטליה,{{הערה|הישיבה נוסדה על ידי רבי [[יהודה הלוי מינץ]], המהר"י מינץ (הראשון), בשנת [[ה'רי"ח]] ([[1458]]). הוא ניהל אותה במשך יובל שנים, עד פטירתו בשנת [[ה'רס"ח]] ([[1508]]). בנו רבי אברהם מינץ מילא את מקומו, והוא שהעביר את התפקיד לחתנו המהר"ם קצנלנבוגן.}} ואביו שימש בה כ[[ר"מ]]. שאול שהה עוד כשנתיים בוונציה תחת צִלו של אביו, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבות ב[[פולין]] והשתקע ב[[ברסט ליטובסק|בריסק]], שם נישא לדבורה רבקה לבית דרוקר. בתחילה שימש כ[[ראש ישיבה]] בישיבה שהייתה שייכת קודם לכן לקרוב משפחתו ה[[מהרש"ל]],{{הערה|רבי שלמה לוריא היה נינו של רבי יחיאל לוריא הראשון, ואילו המהר"ם קצנלנבוגן היה בן בתו של רבי יחיאל לוריא. בן דוד נוסף במשפחה היה רבי [[משה איסרליש]], שגם אמו הייתה בתו של רבי יחיאל הראשון.}} ולאחר מכן נכנס ל[[מסחר]]. ב-[[1580]] [[חכירה|חכר]] את [[מכרה|מכרות]] ה[[מלח (כימיה)|מלח]] של מלך פולין לשנתיים, ולצורך זה עבר להתגורר בעיר [[קרקוב]]. לאחר מכן קיבל [[זיכיון (ממשל)|זיכיון]] להכנסות ממבצר המלך בבריסק לעשר שנים. היה מקורב למלך פולין, ונחשב ליועצו הקרוב. נפטר בשנת [[1617]].
 
בנו ר' [[אברהם ואהל|אברהם אברשקה]] כיהן אחריו כראש הישיבה בקלויז בבריסק, כרבה של [[ורונקי]] {{אנ|Wronki}} (וורניק) ובהמשך אב"ד [[לבוב]]. הוא היה מחותנו של רבי [[יום-טוב ליפמן הלר]], מחבר "תוספות יום טוב".
 
==מלך פולין ללילה אחד==