נאו-אורתודוקסיה (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין צורך מאז שהועבר לכאן (הסתייגות בכותרת הדף, אף אחד לא יגיע לכאן מחיפוש סתמי של המשמעות העיקרית)
שורה 18:
הסינתזה ההירשיאנית בין גרמניות לאדיקות דתית החלה להתערער עוד בטרם [[מלחמת העולם הראשונה]], ובמיוחד אחריה. דור חדש של צעירים הוקסם ממה שתפשו כאותנטיות של [[יהדות מזרח אירופה]] המופלית שטרם עברה [[תירבות (חברה)|תירבות]] משמעותי. האורתודוקסים הגרמנים והגורמים המסורתיים במזרח התקשרו במסגרת [[אגודת ישראל]] החדשה. התגברות האנטישמיות חיזקה מגמה זו. [[יצחק ברויאר]] ודומיו העלו סוגיות שלא עלו על דעתם של הוריהם וסביהם: ביקורת על האמנציפציה, משיחיות, דחיית הפטריוטיות הגרמנית והאפשרות לקיומה של לאומיות יהודית, גם אם מסוג דתי לחלוטין.{{הערה|Michael Brenner, The Construction and Deconstruction of a Jewish Hero: Moses Mendelssohn's Afterlife in Early-Twentieth-Century Germany, בתוך: Lauren B. Strauss, Michael Brenner (עורכים), Mediating Modernity: Challenges and Trends in the Jewish Encounter with the Modern World : Essays in Honor of Michael A. Meyer, Wayne University Press, 2008. עמ' 282. }}
 
[[עליית הנאצים לשלטון]] חידדה נטיות אלה. ב-1934 פרסם [[שמעון שוואב]] ספר בשם "Heimkehr ins Judentum" (שיבה ליהדות), בו פירש את האימוץ הנלהב של תרבות כללית ולימודי חול כצורך שעה שנכפה על הרש"ר בשל המצב בימיו, וקבע שהאתוס הלמדני הוא הדרך. לאחר המלחמה, נטמעו חלק מהנאו-אורתודוקסים בציונות[[יהדות חרדית|ביהדות החרדית]] ובציונות הדתית בישראל ובאורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית. אחרים, כשוואב עצמו, הצטרפו למזרח-אירופאים וכמה מהם הפכו לאידאולוגים [[חרדים ליטאים]].
 
== ראו גם ==