ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור לדגל ירושלים (תנועה) |
||
שורה 47:
הישיבה הוקמה חרף התנגדויות בתוך תנועת בני עקיבא ובתחילה שולבו בה [[עבודת אדמה]] ולימודי קודש. רק לימים, בסוף שנות ה-40, עקב דרישת ההורים, ובעקבות הקמת [[מדרשיית נעם]], הוכנסו לישיבה לימודי [[בית ספר תיכון]] (על חשבון עבודת הכפיים) בניהול ד"ר שמואל אויירבך, וזאת חרף התנגדותו של הרב נריה (שהתבטא באוזני [[ישראל סדן (מחנך)|ישראל סדן]]: "יצמחו לי שערות על כף היד לפני שילמדו לימודי חול בישיבה"{{הערה|ראיון עם ישראל סדן באלול תשכ"ח - בתוך "במשוך היובל, 50 שנה למדרשיית נעם", עמ' 79.}}) ובעידודו של שותפו לראשות הישיבה, הרב [[אברהם צוקרמן]] ששימש מורה לתנ"ך.
הרצון של מייסדיה היה ליצור מוסד [[חינוך|חינוכי]] שישלב בין הלימוד ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]], הרצינות של ישיבות המוסר, החמימות של תנועת ה[[חסידות]] והערנות ה[[חלוצים|חלוצית]]. בלשונו של הרב נריה, ליצור "צבר ללא קוצים". הישיבה התאפיינה ב[[ליברליזם|ליברליות]] רבה ובנתינת אמון בתלמידיה, וכיוונה אותם להגשמה [[ציונות|ציונית]], המשך לימודים בישיבות גבוהות ושירות ב[[יחידה קרבית|יחידות קרביות]] ב[[צה"ל]], (כ-100 מבוגרי הישיבה נפלו במערכות ישראל). מייסדי הישיבה כיוונו להגשמת חזונו של [[הרב קוק]] כפי שהתבטא בתנועתו שלא צלחה "[[דגל ירושלים (תנועה)|דגל ירושלים]]".
כחלק משיטת חינוך זו, אפשר ראש הישיבה הרב נריה לאפשר את קיומו של שיעור חסידות שבועי ב[[ספר התניא]] לתלמידי הישיבה על ידי המשפיע החב"די הרב מאיר בליז'נסקי, והמשיך לתמוך בשיעור גם כשתלמידים שהשתתפו בשיעור נמשכו לחסידות חב"ד ועברו לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ועזבו את הישיבה.
| |||