הכנענים – הבדלי גרסאות

בספרו "ספרות יהודית בלשון העברית" ([[הוצאת הדר]], 1982), ניסה רטוש ליצור הבחנה בין "ספרות עברית" ל"ספרות יהודית בלשון העברית". לטענתו, ספרות "יהודית" ניתן לכתוב בכל שפה שהיא, ואף נכתבה ספרות כזו בשפות שונות. הרעיונות, סגנון הכתיבה ואופי "הספרות היהודית בלשון העברית" אינו שונה במהותו מהתכנים והסגנון של ספרות יהודית בשפות אחרות. רטוש וחבריו לתנועה (ובעיקר יש לציין את [[אהרון אמיר]]) גרסו כי על ספרות עברית להיות מחוברת למקום בו היא נוצרה, לטריטוריה הישראלית ולשפה העברית. הם העלו על נס את הספרות האמריקאית, שהצליחה, לדעתם, ליצור ספרות חדשה לעם חדש. נדמה כי על פי הכנענים, ניתן ליצור "ספרות עברית" בשני אופנים שונים - ספרות טריטוריאלית, שישראל היא חלק ניכר ומהותי בה, או ספרות שבלשונה וסגנונה קרובה לספרות המקרא והמזרח הקדום.

* [[אמיר אור]], [ http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4937&blogID=182 אחים בדם] - על העבריוּת וישראל, "הארץ".

* אמיר אור, [ http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3616&blogID=182 בראשית - המיתוס היהודי], על אונס התנ"ך והולדת היהדות, מתוך [ http://web.archive.org/20071009081138/www.amiror.co.il/PDF/HEBREW/essays_heb/religion/religion_4.pdf ארכיטיפים מבראשית], "הליקון" 37.