פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית iOS |
מ ←רקע: תיקון טעות הקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
שורה 5:
לאחר מלחמת העולם השנייה החלו מאמצים מצד מדינות מערב אירופה לכונן ארגונים בינלאומיים שיובילו לשיתוף פעולה ואינטגרציה בין המדינות. לאורך השנים מדיניות בריטניה הייתה אמביוולנטית כלפי מאמצים אלה. [[וינסטון צ'רצ'יל]] קרא בנאום ב-[[1946]] להקמת "ארצות הברית של אירופה" שתאחד בין צרפת, גרמניה ומדינות אירופה אחרות, אך בחזונו הוא ראה את בריטניה כידידה של קונפדרציה אירופית מסוג זה, ולא כחלק ממנה.{{הערה|Winston Churchill, [https://rm.coe.int/16806981f3 speech delivered at the University of Zurich], 19 September 1946}} בריטניה הצטרפה ב-[[1948]] לארגון לשיתוף פעולה אירופאי (OEEC) שנועד ליישם את [[תוכנית מרשל]] והפך לאחר מכן ל[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי]] (OECD). ב-[[1949]] בריטניה הצטרפה ל[[מועצת אירופה]] כחברה מייסדת. אולם, ב-[[1951]] היא נמנעה מלהצטרף ל[[קהילת הפחם והפלדה האירופית]] שהייתה היסוד של [[הקהילה הכלכלית האירופית]] שנוצרה ב[[הסכם רומא]] ב-[[1957]].
לאחר שלא לקחה חלק בכינון הקהילה הכלכלית האירופית, הקימה בריטניה יחד עם [[נורווגיה]], [[שוודיה]], [[דנמרק]], [[פורטוגל]], [[אוסטריה]] ו[[שווייץ]] את [[איגוד הסחר החופשי האירופי]] כתחליף עבור מדינות שלא רצו להצטרף לקהילה הכלכלית. אולם, הקף הסחר של בריטניה עם מדינות הקהילה נותר גדול מהקף הסחר עם מדינות האיגוד. בשנת [[1961]] בריטניה ניהלה מגעים להצטרפות לקהילה הכלכלית האירופית, אך המהלך כשל כיוון ש[[נשיא צרפת]] [[שארל דה גול]] התנגד לו וכיוון שבריטניה סירבה להתגמש בנוגע לתנאי ההצטרפות. ב-[[1967]] בריטניה הגישה בקשה נוספת להצטרפות ונדחתה שוב על ידי דה גול. ממשלתו ה[[המפלגה השמרנית (הממלכה המאוחדת)|שמרנית]] של [[אדוארד הית']] דגלה
למרות תמיכתה בהישארות בקהילה האירופית, תאצ'ר הייתה אמביוולנטית כלפי התפתחות הארגון. היא תמכה במדיניות שקידמה סחר חופשי בין המדינות, אך התנגדה להתפתחות של מערכת [[רגולציה]] אירופית שהיוותה לתפיסתה פגיעה ב[[ריבונות]] הבריטית ובשוק החופשי במדינה. למרות זאת, ממשלת תאצ'ר צירפה את ה[[לירה שטרלינג]] הבריטית ל[[מנגנון שער החליפין האירופי]] ב-[[1990]] עד כישלון המנגנון ב-[[1992]]. [[ג'ון מייג'ור]] שהחליף את תאצ'ר בתפקיד [[ראש ממשלת בריטניה]] הנהיג מדיניות ידידותית יותר כלפי אינטגרציה אירופית ובהובלתו בריטניה חתמה על [[אמנת מאסטריכט]] שהובילה להקמת האיחוד האירופי, זאת למרות התנגדות ציבורית ופרלמנטרית שכמעט הביאה להפלת ממשלתו. עם כניסת האמנה לתוקף ב-[[1993]], בריטניה הפכה לחלק מהאיחוד האירופי, אך לא חתמה על הפרק החברתי באמנה והבטיחה לעצמה את הזכות להימנע מאימוץ המטבע האירופי בעתיד.
|