שערי חסד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתהו ובהו |
|||
שורה 31:
114 הדירות בשכונה נבנו בטורים אורכיים, בניגוד ל"[[שכונת חצר|שכונות החצר]]" שאפיינו את הבנייה בירושלים באותה עת. המרווח בין טורי הבתים היה גדול יחסית, ובכמה מקומות ניטעו עצים וירק, דבר שהקנה לשכונה אופי רענן ונקי. את אופי השכונה ואנשיה תיאר יצחק שפירא, בספרו 'ירושלים מחוץ לחומה':
{{ציטוט|תוכן=אדם מתגלגל מרחביה לתוך שערי חסד השוכנת בבקעה, הריהו טועם טעם של עיירה [[יהדות ליטא|ליטאית]]. תושבי השכונה הם אנשי [[המעמד הבינוני]], שמזונותיהם קצובים להם בצמצום מ[[ראש השנה]] ועד ראש השנה, ממאסי "מותרות" ושומרי [[תורה]] ו[[מצוות]]. קיימים בה שני בתי כנסת יפים ([[בית הכנסת הגר"א (שערי חסד)|ע"ש '
הבתים בשערי חסד נבנו, כאמור, טורים-טורים, כאשר פני רובם אל הרחוב הראשי, ואילו גבם פונה אל סמטת ירק צרה, שהיוותה מעין "חצר אחורית" בכל בלוק. בוני השכונה הקפידו שהחלונות האחוריים לא ייפתחו אלה כנגד אלה בבית ממול, כדי להבטיח פרטיות מרבית, וכדי להדמות ל[[שבטי ישראל|בני ישראל]] במדבר, אותם שיבח [[בלעם]] במילים: '[[מה טובו|מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב]] מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל' ({{תנ"ך|במדבר|כד|ה|קצר=כן}}), ופירש [[רש"י]]: "שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה, שלא יציץ לתוך [[אוהל]] חברו."
| |||