רוח הקודש (יהדות) – הבדלי גרסאות

גישות שונות ממקמות את רוח הקודש במדרג שונה, ביחס לאמצעי קשר אחרים (כגון [[גילוי אליהו]], [[בת קול]]). אולם הגישה הקלאסית מזהה את רוח הקודש כדרגת הקשר הגבוהה ביותר, לאחר הפסקת הנבואה, הקיימת כיום. למשל נכתב בחז"ל כי ה'''כתובים'''הכתובים "ברוח הקודש נכתבו"{{הערה| או לפי ניסוחים אחרים "ברוח הקודש נאמרו";}}{{הערה|במסורת התלמודית מתוארת רמת הדרוג של כתבי הקודש, כך ה[[תורה]] נתנה על ידי [[משה רבנו]], קודקס זה הוא "'''נבואה מחוקקת'''" שרמת קדושתו ואיכותו גבוהים ביותר; אחריו בדרוג מופיעים ספרי ה[[תנ"ך]] הנקראים "נביאים". בדרוג האחרון, אך בשייכות לכתבי הקודש, מופיעים "הכתובים".}} מדרג זה מבדיל את הכתובים מדברי חכמה רגילים (כגון ספר [[בן סירא]]), שלא נאמרו ברוח הקודש.

בספרות [[חז"ל]] נקשרה '''רוח הקודש''' לנבואהל[[הנבואה במסורת ישראל|נבואה]], כך שרוח הקודש היא דרגה פחותה בסולם הנבואה. לפי תפיסה זו, משנסתלקו [[נביאים אחרונים]], נסתלקה עמם גם רוח הקודש{{הערה|{{בבלי| סוטה|מח|ב}}}}, כמו כן אמרו כי רוח הקודש הייתה משמשת בביתב[[בית המקדש הראשון|בית מקדש ראשון]] אבל לא בביתב[[בית המקדש השני|בית מקדש שני]] שפסקה בו הנבואה{{הערה|{{בבלי|יומא|כא|ב}}}}. הרמב"ם כתב כי רוח הקודש היא '''הדרגה הנמוכה של הנבואה'''. ולכן האדם יכול לקבלה כאשר חושיו עדיין פועלים{{הערה|[[מורה הנבוכים]], חלק ב', פרק מ"ה}}.

לעיתים פירוש 'רוח הקודש' הוא ביטוי לנבואה, למשל על [[חנניה בן עזור]] שעל פי מסורת חז"ל היה בתחילה נביא, נאמר כי נסתלקה ממנו רוח הקודש{{הערה|מדרש תנאים על ספר דברים יג,ג}}, בחלק מהמדרשים בלעם שנחשב כנביא אומות העולם{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|קו|א}}}}'נזקק לרוח הקודש'{{הערה|במדבר רבה כ,יט}} במדרש ניתנונכתבו כעשרה שמות לנבואה{{הערה|שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ג: "בעשר לשונות נקראת הנבואה, חזון, נבואה, הטפה, דבור, אמירה, צווי, משא, משל, מליצה חידה.}}, כךכשאותם אותםהשמות שמותנזכרים ניתנוב[[אבות דרבי נתן]] כשמות ל'רוח הקודש'{{הערה|אבות דרבי נתן לד; עשרה שמות נקרא רוח הקודש אלו הן. משל. מליצה. חידה. דיבור. אמירה. תפארת. ציווי. משא. נבואה. חזיון:}}{{הערה|וראו, [[אפרים אלימלך אורבך]], [https://www-jstor-org.mgs.dyellin.ac.il/stable/23585369?Search=yes&resultItemClick=true&searchText=מתי&searchText=פסקה&searchText=הנבואה&searchUri=%2Faction%2FdoBasicSearch%3FQuery%3D%D7%2 'מתי פסקה הנבואה' תרביץ יז], תשו, עמודים 1–11 באתר JSTOR}}.

התמודדות עם נקודה זו, הבהירה שקיימות רמות שונות בתוך רוח הקודש. המושג רוח הקודש מבטא '''רוח''' של קודש; הבנת מושג זה תלויה בהבנת המשל והקבלתו לנמשל. דבר האלוהים נמשל לקול הנצרך להגיע מה[[אל]] לאדם, האל אומר את דברו ויש פעמים שקולו נשמע בצורה ברורה (כך [[משה]] כתב את התורה בשמיעת הקול בצורה ברורה, בהקבלה למושג אספקלריה מאירה), אולם לא הכול שומעים את הקול בצורה ברורה, ולעיתים הם שומעים אותו בצורה מעומעמת (זה המשל שראו שאר הנביאים, וכך נכתב חלק זה ב[[תנ"ך]]), אחר־כך באה ה'''רוח'''הרוח ולוקחת את הקול למרחק גדול יותר. כאשר הקול נישא על־גבי הרוח, יש השומעים אותו בקרבתו, לאחר שהרוח נשאה אותו זמן מועט, ויש שהרוח נשאה את הקול זמן רב, והם שומעים אותו רק אז; זמן נשיאת הרוח הוא ההבדל שיש בין הרמות השונות של '''רוח הקודש'''. לאחר שהרוח נושאת את הקול, הקול נחבט בהרים ובמערות, ויש השומעים רק את ההד של הקול, זו הדרגה של [[בת קול]]; אחרים אינם יכולים להזקק כלל לקול האל, והם נצרכים למתווך, זהו [[גילוי אליהו]].

מלבד האזכורים התלמודיים, המעידים על קיומה של '''רוח הקודש''' אף לאחר הפסקת ה[[נבואה]], בתלמוד{{הערה|בבלי, עבודה זרה דף כ', ע"ב}} הובאה הדרכה איך להגיע לדרגה של רוח הקודש:

פרשנים שונים שאפו להגדיר את המושג{{הערה|1=[[חובות הלבבות]], שער חשבון נפש, פ"ג ד"ה 'והעשירי'; [[כוזרי]] מאמר ה', אות י"ב; ספר אמונה רבה להראב"ד מטוליטולא.}}, כך למשל, הגדרה בהירה קיימת בדבריכותב ה[[רמב"ן]]{{הערה|לבבא בתרא דף י"א, ע"א}} המנסחכשמבאר זאתאת כךמהות רוח הקודש: {{ציטוטון|אף על פי שנטלה נבואה מן הנביאים היינו נבואה שהיא במראה וחזון אבל נבואת החכמים שהיא בדרך חכמה לא ניטלה אלא יודעים האמת ברוח הקודש שבקרבם.}} כלומר כיום הקישור הכללי לאל מתבצע בעזרת '''נבואת חכמים''', תיקשור זה מבוסס על חכמה וידע הבאים מצד האדם ומבררים את הדברים תוך התבוננות פנימית. למעשה רוח הקודש קיימת בתוך האדם עצמו, ואינה מהווה שדר חיצוני, אלא יש בה הבנה עמוקה של ה"חלק אלוה ממעל" הקיים באדם. על פי זה גם יובן שרוח הקודש בעצם לא חייבת להיות שדר אובייקטיבי, אלא מאז הפסקת הנבואה, היא בעיקר שדר סובייקטיבי, המגיע מסברת הלב{{הערה|[[רש"י]] על [[בבא בתרא]] י"ב, ע"ב}}.