|
== במדרש אבא גוריון ==
ב[[מדרש אבא גוריון]] אחשוורוש מוצג כשונא ישראל, ועם זאת כאדם חכם הלומד מן ההיסטוריה. המדרשבתגובה מאירלבקשת המן להשמיד את דמותוהיהודים, שלמספר המלךלו במהלךאחשוורוש הדועל שיחהישועות שניהלשעשה עםלהם המן,האל עתמימי זהפרעה הביאועד לותקופת אתהשופטים. דבריהמלך הקטרוגמתואר כבקיא עלבהיסטוריה של עם ישראל, וביקשותשובתו להשמידםנשענת על ציטוטים ועל הפניות למקרא ולמסורות [[ספרות האגדה היהודית|אגדיות]]. חלק זה במדרש בא על-מנת להרחיב את תיאור דברי הקטרוג על עם ישראל, שבמגילה המקורית הינם קצרים וסתומים, ורב המרחק ביניהם לבין הגזירה הקיצונית של השמדת היהודים כליל (וראו "גם כך לא כתוב בתנ"ך", יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, פרק כ"ט).
בתגובה לבקשת המן, אחשוורוש יודע לספר להמן את תולדות עם ישראל ואת תולדות הישועות שעשה לו האל. בקיאות המלך בהיסטוריית היהודים רבה, ונשענת רבות על ציטוטים והפניות למקרא ולמסורות אגדיות אודות סיפורי המקרא:
{{ציטוט|תוכן="ויש לנו ללמוד מפרעה, שמלך מסוף העולם ועד סופו, ובשביל שהעביד בישראל, שפטם (ה') בנגעים גדולים, והוציאם ברכוש, וקרע להם את הים, מה שלא עשה לאומה אחרת, ורדף אחריהם בשש מאות אלף, וטבעו בים סוף הוא וכל חילו. בא עמלק זקנך [=אבי סבך] עליהם בארבע מאות אלף איש גיבורים וכולם מסרן אלוהיהן ביד יהושע בן נון והרגם, שנאמר "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב" (שמות יז, יג). בא סיסרא עליהם בארבעים אלף ראשי גייסות וכל אחד היה עמו מאה אלף איש, וכולם הממם, וציווה לכוכבים ושרפום, שנאמר "מן שמים נלחמו, הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא" (שופטים ה, כ). ולסיסרא עצמו מה עשו?! כמו שסיפרו לנו אבותינו, לא יה גיבור כמוהו, ובן שלושים שנה היה, וכבש כל העולם בכוחו, ולא היה כרך שלא הפיל חומותיו בקולו, ואפילו חיה בשדה, כיון שנתן קולו עליה לא זזה ממקומה. אמרו עליו: פעם אחד למלחמה, היו נושאים אותו תשע מאות סוסים במרכבה, ובחזרתו לא הי האחד מהם יוצא מתחתיו בשלום, שהיה חותן כברזל לצמר. ולבסוף מסרו אלוהיהם ביד אשה, ועשאוהו חרפה וקלון לכל העולם. ומכלים רבים וגדלים ממנו עמדו עליהם, וכולם הפילם וביטלם מן העולם, והיו חרפה לדורות, ואנו על אחת כמה וכמה. חדל לך מהרעה הזאת!"|מקור = '''מדרש אבא גוריון''', מהדורת ש' בובר, וילנא 1886}}
==זיהוי היסטורי==
|
