אחשוורוש

במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס. המגילה מתארת כיצד גירש את אשתו ושתי ונשא במקומה את אסתר, שניצלה את מעמדה כמלכת פרס כדי לסכל את מזימתו של המן, משריו של אחשוורוש, להשמיד את היהודים בממלכת פרס. המלך חשיארש הראשון (מבוטא "חְשַׁיָארְשָׁה"), ששלט בממלכת פרס האחמנית בשנים 486–465 לפני הספירה, מוזכר לרוב כהשראה אפשרית לדמותו של אחשורוש.

אחשוורוש

לידה	הממלכה האחמנית
פטירה	הממלכה האחמנית
בת זוג	ושתי, אסתר
עיסוק	מלך
בתנ"ך	מגילת אסתר

זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668

אחשוורוש בתנ"ך

אחשוורוש, ציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס מהמאה ה-3

אחשוורוש ממליך את אסתר כמלכתו. פאולו ורונזה, 1556

לפי מגילת אסתר, אחשוורוש שלט באימפריה שהשתרעה "מהודו ועד כוש", ולפי הסיפור אימפריה זו כללה 127 מדינות. אולם, אחשוורוש התעניין בעיקר בנעשה בארמונו. לאורך המגילה הוא מארגן מספר רב של משתאות בארמון. בנוסף הוא אוסף את כל נערות הממלכה כדי לבחור מהן את אשתו (לבסוף נבחרת אסתר), ומקים "בית נשים" ו"בית פילגשים". הוא גם עסוק במינויים: הוא ממנה את המן לראש השרים, אולם בעקבות האירועים המתוארים במגילה המן נתלה ומרדכי היהודי ממונה במקומו. בסוף המגילה מסופר גם על פעולות אחרות של אחשוורוש מחוץ לתחומי שושן הבירה, כגון הטלת מיסים.

בבחינה שטחית נדמה כי אחשוורוש הוא הדמות הראשית במגילה - הוא נזכר בה כמאתיים פעם (כ-30 פעמים בשמו, ובשאר האזכורים בכינויים כגון 'המלך', 'אליו' וכולי). אך עיון בסיפור מגלה כי זוהי אשליה. דמותו של אחשוורוש היא דמות נלעגת של מלך טיפש, הפכפך וחלש אופי הנשלט בידי יועציו. הוא מכנס את שריו הבכירים להתייעצויות דחופות כדי להחליט בעניינים של מה בכך, ואילו החלטות הרות גורל מתקבלות אצלו בקפריזה של רגע, ולעיתים מתוך שכרות. עם זאת, פרשנים רבים מסכימים כי אחשוורוש איננו מצטייר כמלך רשע. אמנם, מרשיעה לכאורה הסצנה שבה הוא מסמיך את המן לעשות ליהודים כטוב בעיניו; חמת זעמו המלודרמטית בעת "גילוי" הקנוניה שהוא עצמו השתתף ברקיחתה מציגה אותו באור מגוחך. חלק מהפרשנים דנים את אחשוורוש לכף זכות, ומניחים שלא היה מודע למלוא משמעותם של דברי המן: יש הסבורים כי היה שיכור לחלוטין בשעה שאישר את הגזירה. סנדרה בת' ברג מצביעה על כך שבדברי המן לאחשוורוש מופיע הנוסח המקוצר: "ייכתב לאבדם", לעומת הנוסח שאינו משתמע לשתי פנים בצו המלכותי עצמו: "להשמיד להרוג ולאבד...". ברג מעלה את הסברה שהמן הטעה את אחשוורוש במתכוון: מדבריו ניתן היה להבין שהוא מבקש למכור את היהודים לעבדות, וזו התוכנית שאחשוורוש הסכים לה. והשוו לדברי המן: "ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול...", ולדברי אסתר: "ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו...". בנוסף, המן לא הזכיר במפורש כי העם ה'בעייתי' הוא העם היהודי, וייתכן כי אחשוורוש סבר כי מדובר בבעיה אמיתית ולא במזימה אנטישמית.

אחשוורוש נזכר גם בספר עזרא: "וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם". אולם קיים ספק אם מדובר באותו מלך.

דמותו במסורות חז"ל

התמונה "אחשוורוש", מאת הצייר היהודי פולני מאוריצי גוטליב. הצייר בחר לתארו כבחור צעיר מאוד, הנראה מנומנם עייף ולא מרוכז.

אופי המלך שנוי במחלוקת בתלמוד הבבלי. מחלוקת בין רב לשמואל עוסקת בשאלה האם היה מלך טיפש שנגרר אחרי המן, או שמא מלך ערמומי. מקריאה במגילה עולות ראיות לשני הצדדים, ויש הבוחרים לקבוע שהיה מלך הפכפך, ותמרן את כולם לרצונו בלא אידיאלים מסוימים. לעומת זאת יש הטוענים שהוא היה חסר דעה משל עצמו.

באותו הדף, ישנה מחלוקת נוספת לגבי ייחוסו. יש אומרים שהיה הבן של כורש ויש אומרים שהיה פקיד פשוט שקנה את המלוכה בכסף. על פי המדרש שם (מגילה דף יב עמוד ב), כשביקש מושתי לבוא למשתה כדי להראות את יופיה, ושתי סירבה באומרה שהוא היה לא יותר מאשר שומר הסוסים של אביה (בלשאצר).

לדברי רבי יצחק עראמה, אחשוורוש היה ממוצא אפריקאי.

במדרש אבא גוריון

במדרש אבא גוריון אחשוורוש מוצג כשונא ישראל, ועם זאת כאדם חכם הלומד מן ההיסטוריה. בתגובה לבקשת המן להשמיד את היהודים, מספר לו אחשוורוש על הישועות שעשה להם האל מימי פרעה ועד תקופת השופטים. המלך מתואר כבקיא בהיסטוריה של עם ישראל, ותשובתו נשענת על ציטוטים ועל הפניות למקרא ולמסורות אגדיות. חלק זה במדרש בא על-מנת להרחיב את תיאור דברי הקטרוג על עם ישראל, שבמגילה המקורית הם קצרים וסתומים, ורב המרחק ביניהם לבין הגזירה הקיצונית של השמדת היהודים כליל (וראו "גם כך לא כתוב בתנ"ך", יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, פרק כ"ט).

זיהוי היסטורי

דמותו של חשיארש הראשון, מלך פרס, חקוקה באבן בעתיקות פרספוליס, אירן.

חוקרי המקרא רואים באחשוורוש דמות ספרותית סטראוטיפית, שאיננה משקפת את דמותו ההיסטורית של מלך כלשהו אך קיבלה השראה ממלכים אמיתיים - כשם שדמותו של הנרי השמיני במחזהו של שייקספיר איננה משקפת את דמותו ההיסטורית של מלך זה.

חשיארש הראשון

רוב החוקרים מזהים את המלך חשיארש הראשון כהשראה לדמותו של אחשורוש. חשיארש (מבוטא "חְשַׁיָארְשָׁה", ומוכר גם בצורה היוונית של שמו, כסרכסס או קסרקסס) שלט בממלכה האחמנית בשנים 486–465 לפני הספירה. הזיהוי הזה מבוסס על שלוש סיבות:

1. מקובל במחקר כי "אחשור[ו]ש" (פעם אחת גם: "אחשרש") הוא תעתיק מקורב לעברית של השם חשיארש. הכוונה לשלד האותיות המקראי, הניקוד הוא מאוחר. לדעת המזרחן הנס היינריך שיידר , הצורה "אחשורוש" היא מאוחרת ומבוססת על תעתיק בבלי.
2. ההיסטוריון היווני הרודוטוס מתאר את חשיארש כשטוף בתאוות נשים ויין, דבר שמתאים מאוד לתיאור אחשוורוש במגילה. הרודוטוס אף מציין שחשיארש ישב בשושן, בארמון מפואר, ומלך מהודו ועד כוש, שוב דמיון רב לכתוב במגילה. עוד בכתבי הרודוטוס, מוזכרת אשתו של כסרכסס - חשיארש, אמיסתריס או אמסוריס, ששמה מזכיר במידת מה את אסתר (אם כי היא מתוארת כבתו של אחד מאצילי פרס וכמלכה אכזרית ונקמנית, ולכן לא מסתבר שהיא ההשראה לדמותה של אסתר בסיפור המגילה, אולי למעט שמה)
3. בספר עזרא מופיע תיאור שיש המפרשים אותו כמתייחס לגזירות המן: "וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה ומבלהים [קרי: וּמְבַהֲלִים] אוֹתָם לִבְנוֹת. וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב..." (ספר עזרא, פרק ד', פסוקים ד'–ז'). יש שטוענים שזוהי התייחסות מסודרת לשושלת האחמנית באותה תקופה: כורש (השני - "הגדול") – דריווש (הראשון) – אחשוורוש – ארתחשסתא (הראשון) (למעט אמנם כנבוזי השני, שמלך בין כורש השני לדריווש הראשון). אם אמנם כך, אזי ברור שאחשוורוש הוא אמנם חשיארש.

ארתחשסתא הראשון

מקורות יהודיים ומסורתיים מזהים את אחשוורוש דווקא עם בנו של חשיארש ויורשו במלוכה, ארתחשסתא הראשון. כך למשל תרגום השבעים, יוסף בן מתתיהו וגם חז"ל, במדרש ויקרא רבה, פרשה י"ג, פיסקה ה', שם נאמר שדריווש השני היה בנם של אסתר ואחשוורוש, וידוע שאביו של דריווש השני היה ארתחשסתא הראשון. הדבר גם מתיישב אולי עם המסופר בספר עזרא, פרק ז', בנוגע לסכום כסף עצום שנתן ארתחששתא הראשון לשיקום בית המקדש. גם האמור בספר דניאל, פרק ט', פסוק א' - "בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים", תומך בגרסה זו, כשהכוונה היא, שוב, לדריווש השני בן ארתחששתא הראשון. כמו כן, הגישה המקובלת כיום היא לזהות את אחשוורוש המוזכר בספר עזרא, דווקא עם ארתחשסתא הראשון וזאת לכאורה בלי קשר לשאלה אם זהו אותו אחשוורוש הנזכר במגילת אסתר אם לאו, אבל בעצם תוך תמיכה ברורה בגרסה השנייה, שאחשוורוש של המגילה הוא ארתחששתא הראשון.

• באסתר רבה (וילנא) פרשה א מובא ששמו של אחשוורוש היה ארתחחששתא:"אחשוורוש ר' לוי ורבנן, ר' לוי אמר אחשוורוש הוא ארתחששתא, ורבנן אמרי אחשוורוש שכל מי שזוכרו חושש את ראשו, למה קראו הכתוב ארתחששתא שהיה מרתיח"

ישנם גם זיהויים אחרים של אחשוורוש, המגיעים אפילו עד ארתחשסתא השלישי, אחד המלכים האחרונים לשושלת האחמנית.^{[דרוש מקור]} הפרטים במגילה אינם מספיקים כדי לאפשר זיהוי ודאי שלו.

ראו גם

• השנים החסרות

לקריאה נוספת

• מרדכי וורמברנד, הערך: אחשוורוש, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 37.
• תמר עילם גינדין, מגילת אסתר: מאחורי המסכה, מהדורה מורחבת, [כפר סבא], תשע"ה. ('אחשוורוש', 28-25).

קישורים חיצוניים

• אחשוורוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מידע על אחשוורוש בקטלוג הספרייה הלאומית