זהר לבנת

זהר לבנת היא פרופסור מן המניין במחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה

נולדה וגדלה בקיבוץ כפר עזה. בצה"ל שירתה כמורה חיילת וכקצינת חינוך. בעלת תואר ראשון מהמחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר אילן, אותו סיימה בהצטיינות והמשיכה במסלול ישיר לדוקטורט. בשנת תשנ"ה הגישה עבודת דוקטורט בנושא "תיאורי המשפט המוסגרים בעברית החדשה" במחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1996 זכתה במלגת ליידי דייויס לפוסט-דוקטורט בחוג לקומוניקציה באוניברסיטה העברית.

משנת 1987 לבנת מרצה במחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן, ובשנים 2018-2012 עמדה בראש המחלקה.

תחומי המחקר העיקריים של לבנת הם תחביר, רטוריקה, סמנטיקה, פרגמטיקה וחקר השיח של העברית המודרנית. ספריה ומאמריה עוסקים בניתוח רטורי של השיח המדעי, ברטוריקה של נאומים פוליטיים, בניתוח שיח עימותי באמצעי התקשורת, בחקר האירוניה הלשונית, בתהליכי גרמטיזציה ובסמני שיח, וכן בקשרים בין לשון ומשפט. היא מנהלת, יחד עם פרופ' תמר וולף-מונזון, הכנת מאגר ממוחשב לכלל יצירתו השירית והפובליציסטית של אורי צבי גרינברג.

בין השנים 2014-2004 שימשה כעורכת כתב העת "בלשנות עברית", תפקיד אליו חזרה בשנת 2019. בשנים 2019-2016 כיהנה כנשיאת האגודה הישראלית לבלשנות יישומית (איל"ש) ובשנים 2019-2017 כיהנה כסגנית הנשיא של האגודה הבינלאומית לחקר הדיאלוג (IADA). בשנים 2018-2012 כיהנה כיושבת ראש ועדת המקצוע ללשון העברית במשרד החינוך.

לבנת מתגוררת בגני תקווה, נשואה ולה שלושה בנים.

ספריה

הרטוריקה של המאמר המדעי: הלשון וקהיליית השיח, רמת גן 2010. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
Dialogue, Science and Academic Writing, Amsterdam and Philadelphia 2012
יסודות תורת המשמעות: סמנטיקה ופרגמטיקה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, רעננה 2013.

ספרים שערכה

אפרים חזן וזהר לבנת (עורכים), לשון חכמים והתחומים הנושקים לה (מבחר מאמרים לכבוד שמעון שרביט), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תש"ע.
Livnat, Zohar, Shukrun-Nagar, Pnina and Hirsch, Galia (eds.) The Discourse of Indirectness: Cues, Voices and Functions. John Benjamins 2020.
גיליון מיוחד של כתב העת "ביקורת ופרשנות" בנושא: טקסט, שפה, משמעות (עם תמר וולף-מונזון). (2005).
גיליון מיוחד של כתב העת "עיונים בשפה וחברה" בנושא: השיח הפוליטי בישראל. (2016).

ממאמריה

"'כמובן', 'כידוע', 'בקיצור': על כוחם הרטורי של תיאורי משפט אחדים", ספר הדסה קנטור, רמת גן תשנ"ו, עמ' 111–116.
"בין עובדות לשקרים: מודאליות בשיח העיתונאי הארגומנטטיבי", חלקת לשון 26 (תשנ"ח), עמ' 48–55.
"הפיסוק כאמצעי רטורי", בלשנות עברית 46 (תש"ס), עמ' 69–79.
"תיאורי משפט מתחמים", ספר רפאל ניר: מחקרים בתקשורת בבלשנות ובהוראת לשון, בעריכת אורה שורצולד, שושנה בלום-קולקה ועלית אולשטיין, ירושלים תש"ס, עמ' 370–376.
"על לשון, משפט וצדק חברתי", תעודה יח (תשס"ב), עמ' 177–199.
"עיונים בשיח המשפטי הפרשני: 'משמעות המשפט', 'משמעות המבע' ו'משמעות הדובר'", העברית שפה חיה, ג, בעריכת רינה בן-שחר וגדעון טורי, תל אביב 2003, עמ' 191–206.
"לשאלת נוכחות הדובר בטקסט המדעי", העברית ואחיותיה ו-ז (תשס"ז), עמ' 115–139.
"אנטומיה של עמימות ממלכתית: מבט לשוני-רטורי על 'נאום ההתנתקות'", מילה בסלע: רטוריקה עכשיו, בעריכת יהושע גתי, עמק יזרעאל תשס"ט, עמ' 65–87.
"'עכשיו' כסמן שיח: סגמנטציה והבלטת ערך", חלקת לשון 43 (תשע"ב), עמ' 345–366.
"דיאלוגיות בשיח הפוליטי: אל מי דיבר נתניהו בנאום בר-אילן?", חלקת לשון 47 (תשע"ה), עמ' 120–142.

קישורים חיצוניים

דף מרצה באתר המחלקה ללשון העברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן