כפר עזה
כְּפַר עַזָּה הוא קיבוץ הנמצא בנגב הצפוני על כביש 232, כשני קילומטרים מזרחית לגבול רצועת עזה, סמוך לשדרות ונתיבות.
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שער הנגב |
| גובה ממוצע[1] | 89 מטר |
| תאריך ייסוד | 1951 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 959 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 934 תושבי ישראל |
(למפת מערב הנגב רגילה)   כפר עזה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
| http://www.kfar-aza.org.il | |
הוא שוכן במועצה אזורית שער הנגב ומשתייך לתנועה הקיבוצית.
היסטוריה
עריכהגלגול ראשון
עריכההקיבוץ נוסד ב-23 באוגוסט 1951, כהיאחזות הנח"ל החמישית על גבול רצועת עזה, כחלק מההתיישבות לאורך קווי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות. בטקס העלייה על הקרקע השתתפו מפקד הנח"ל, משה נצר, ומנהל אגף הנוער במשרד הביטחון, אליהו שומרוני. המתיישבים הראשונים היו שני גרעיני מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) של תנועת הבונים – האחד של עולים ממצרים, שקיבל את הכשרתו באפיקים, והשני של עולים מטנג'יר, שקיבל את הכשרתו בקיבוץ איילת השחר. בראשיתו, נקרא הקיבוץ בשם "יגב" ו"שדמות"[3][4] והוא חלש על יותר מ-8,000 דונם.[5] בני הגרעין מנו כ-85 איש.[6] לאחר עלייתם על הקרקע התיישבו באוהלים והחלו בעיבוד האדמה. רבים מהחברים עבדו בעבודות חוץ.[7] בתחילת 1953 נוסף לקיבוץ גם ענף צאן,[8] אף על פי שלא הושג מימון לדיר,[9] ורעפייה לייצור רעפים.[10] ביוני 1953 שונה שם הקיבוץ ל"כפר עזה", שם ששימש קודם לכן את נחל עוז השכן,[11] על שום ישיבתו ממול העיר עזה וסמוּך לשדותיה.[4]
עד תחילת 1954 עזבו חברים רבים את הקיבוץ בגלל התנאים הקשים, שכללו מזון לא מספק, חשמל מוגבל, היעדר כביש כך שהדרך לקיבוץ מנותקת בימי גשמים, וצרות עם המסתננים אשר גנבו צינורות השקיה ותוצרת חקלאית.[7] במאי 1955 נשרף המתבן של הקיבוץ.[12]
חלל ראשון של הקיבוץ, דוד חזן, נפל באוקטובר 1951 בעלייה על מוקש בתל רעים.[13] בינואר 1953 עלה טרקטור של הקיבוץ על מוקש, הפעם ללא נפגעים,[14] אך לא קיבלו פיצוי על הנזק לטרקטור.[7] באוגוסט 1953 גנבו כ-25 מסתננים מעזה 60 כוורות של הקיבוץ.[15] עם זאת, יחסית ליישובים אחרים בעוטף עזה, הקיבוץ היה שרוי בשקט יחסי עד תחילת 1956.[6]
בראשית שנת 1956 תהליך התפוררות הגרעין המייסד הושלם גם על רקע סכסוכים עדתיים בין שתי הקבוצות שהרכיבו את הגרעין המייסד.[6]
גלגול נוכחי
עריכהעל-מנת למנוע את פירוקו המוחלט של היישוב הצעיר, נשלחו בשנים 1955–1956 מתנדבים צעירים מקיבוצים ותיקים, להחזיק את היישוב. הקבוצה מנתה כ-15 חברים ונקראה "הפלוגה המקובצת". רובם חיו בקיבוץ בין שנה לשנתיים והחזיקו ותפעלו את המקום, בעזרת כוחות עזר שונים שנשלחו על ידי איחוד הקבוצות והקיבוצים.
בשנת 1956, נקבע כי גרעין "מתערים" יהיה זה שיקים את כפר עזה מחדש. הגרעין היה אז באמצע השירות הצבאי, בנח"ל המוצנח, וחבריו היו חניכי הנוער העובד והלומד ממרכז ישראל וחניכי תנועת הצופים ירושלים, שקיבלו את הכשרתם בתל יוסף ובחצרים. במאי 1956, הגיעו בנות הגרעין לשל"ת בכפר עזה. הבנים, שהשתתפו בפעולות התגמול של שנות ה-50 ובמבצע קדש, השתחררו והגיעו לקיבוץ בדצמבר 1956.[7]
בשנת 1956 התגברו הבעיות הביטחוניות של היישוב.[6] באפריל 1956 הגיעו מסתננים מרצועת עזה לקצור את התבואה של הקיבוץ.[16] ביוני 1956 עלה קומביין של הקיבוץ על מוקש במהלך הקציר.[17] באוגוסט 1956 ירו על הקיבוץ מכיוון רצועת עזה.[18] עם זאת, הקיבוץ לא הופגז במהלך מבצע קדש.[19]
בינואר 1957, בט"ו בשבט, חגגו ברוב עם את חג העלייה[20] וזהו גם התאריך הרשמי של הקמת הקיבוץ מחדש.[21] גרעין "קמה",[22] שחבריו השתחררו משירות בנחל מוצנח גדוד 88, הצטרפו למשק עם הקמתו מחדש וכן חברים מכפר סבא, רמת השרון, פתח תקווה והרצליה ובסיוע של קיבוץ אפיקים, שחבריו הוותיקים – חיים ייני וחייקל – הצטרפו למשק.
הקיבוץ סבל מפעילות המסתננים גם בסוף שנות ה-50.[23]
במשך השנים נוספו גרעיני נח"ל רבים, מהנוער העובד והלומד,[24] מהתנועה המאוחדת, מהצופים וכן לא מעט בני ובנות קיבוצים ומתנדבים מכל העולם שבאו לתקופה של שנה ונשארו כחברים.
בראשית שנות ה-60 השתתף הקיבוץ בניסויים של מכון וולקני לבחינת היעילות של תוספת השקיה בגידולי בעל של דורה וכותנה.[25] חדר האוכל החדש של הקיבוץ נחנך בל"ג בעומר 1966.[26]
בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים המשיכו אנשי כפר עזה לעבד את שדותיהם.[27] לאחר פינוי כוח החירום של האומות המאוחדות איישו אנשי כפר עזה עמדת תצפית שלא הייתה בשימוש מאז מבצע סיני.[28][29] הילדים לא פונו מהקיבוץ, כדי לא לפגוע במורל ההורים.[19] בפרוץ מלחמת ששת הימים הופגז הקיבוץ וחבריו שהו במקלטים במשך 36 שעות. תבואה על שטח של 250 דונם נשרפה מההפגזות,[30] וחבר הקיבוץ נהרג בעלוֹת רכבו על מוקש.[31]
בשנות ה-70 וה-80 נהנה הקיבוץ משגשוג כלכלי, מקליטת חברים חדשים ומפיתוח תשתיות. באותה עת עבר הקיבוץ שינוי ומעבר ללינה משפחתית. כמו כן הוקם המרכז של הקיבוץ, שכלל את הרחבת חדר האוכל עם מועדון לחבר ואת הקמתו של בית תרבות.
במאי 2008 נהרג חבר הקיבוץ, ג'ימי קדושים מפגיעת פצמ"ר, דבר שהביא לעזיבה של לא מעט מחברי הקיבוץ,[32][33] במה שהוגדר על ידי שי חרמש כ"קריסת היישוב".[34]
ב-2022 מנה הקיבוץ כ-800 נפש, וענפי המשק העיקריים היו תעשייה וחקלאות.[35]
הטבח בקיבוץ
עריכה
ערך מורחב – הטבח בכפר עזה
ב-7 באוקטובר 2023, מחבלים מארגון הטרור חמאס חדרו לקיבוץ כחלק מטבח שבעה באוקטובר, טבחו ב-64 איש, בהם, ילדים וקשישים, וחטפו 20 תושבים לשטח רצועת עזה. ההרוג הראשון ששמו הותר לפרסום הוא אופיר ליבשטיין, שנהרג כשיצא להגן על הקיבוץ כחלק מפעולת ההגנה של כיתת הכוננות. אופיר ליבשטיין שימש כראש מועצת שער הנגב בחמש השנים האחרונות לחייו והיה מועמד לקדנציה נוספת. לאחר הגעת כוחות צה"ל לקיבוץ התחולל קרב ממושך שארך מעל שלושה ימים עד לטיהור הקיבוץ ממחבלים, שבמהלכו נהרגו לוחמים מיחידת דובדבן, מגלן וגדוד 202. המקום הוגדר במשך חודשים שטח צבאי סגור.
תושבי הקיבוץ פונו בעיקר לקיבוץ שפיים.[36][37]
ב-25 בפברואר 2025 הציג מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא לתושבי קיבוץ כפר עזה את תחקיר צה"ל על אירועי שבעה באוקטובר בקיבוץ.[38]
גלריית תמונות
עריכה-
בית בקיבוץ -
חזית חדר האוכל -
נוף מכפר עזה אל רצועת עזה -
תחנת אוטובוס ממוגנת -
אולם האוכל בחדר האוכל -
אולם האוכל בחדר האוכל בעת ארוחת צהריים, אוקטובר 2023 -
שביל בקיבוץ -
חדר האוכל בתכנון אדריכל ויטוריו קורינלדי -
בית התרבות (אינו פעיל) -
מועדון לחבר -
חדר האוכל
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של כפר עזה- תולדות כפר עזה באתר מיזם הנגב המערבי והגליל
- ערוץ היוטיוב לסרטים היסטוריים של כפר עזה
- כפר עזה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- כפר עזה באתר המועצה המקומית שער הנגב
טלי חרותי-סובר, נשארים על הצוק | לא רק רקטות או מיגוניות: ההצלחות הכלכליות המפתיעות בעוטף עזה, באתר TheMarker, 2 באוקטובר 2014- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין חדר האוכל, באתר 'חלון אחורי', 25 במרץ 2015
כפר עזה 1957, גנזך המדינה
כפר עזה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
בתיה הולין, שבילי הקיבוץ, אוסף צילומים, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ שמות נכונים ליישובים, חרות, 5 במאי 1954
- ^ 1 2 מקום בלב (משמעויות שמות ישובים בקווי העימות), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ יגב ישוב חדש ראשון לאיחוד הקיבוצים עלה על אדמתו, דבר, 24 באוגוסט 1951
- ^ 1 2 3 4 אהרן דולב, כפר עזה אינו רוצה להיות ישוב ספר, מעריב, 1 בפברואר 1957
- ^ 1 2 3 4 יוסף ווינשטיין, בני אדם על הגבול, הַבֹּקֶר, 19 בפברואר 1954
- ^ עשרות עדרי־צאן נוספו בחודשים האחרונים, על המשמר, 3 ביוני 1953
- ^ שוד הקרקעות בישראל, על המשמר, 23 בינואר 1955
- ^ הרעפיה ביגב, דבר, 24 ביולי 1953
- ^ שמות חדשים ליישובים, על המשמר, 10 ביוני 1953
- ^ דליקה גדולה בכפר עזה, הארץ, 10 במאי 1955
- ^ דויד חזן, אתר יזכור
- ^ ברחבי המדינה, הַבֹּקֶר, 7 בינואר 1953
- ^ נתפס מסתנן, על המשמר, 16 באוגוסט 1953
- ^ מסתננים הונסו מסביבות כפר־עזה, שערים, 28 באפריל 1956
- ^ קומביין כפר עזה עלה על מוקש, חרות, 10 ביוני 1956
- ^ ירו על כפר עזה, הארץ, 5 באוגוסט 1956
- ^ 1 2 כפר עזה מוכן לבאות, דבר, 28 במאי 1967
- ^ חג העלייה, דבר, 14 בינואר 1957
- ^ אולם ראו: כפר עזה חגג אמש חמש שנים להתנחלותו, דבר, 11 באוקטובר 1961
- ^ אלף נערים לעבודה במשקים ביוזמת הנוער העובד, למרחב, 20 בפברואר 1957
- ^ פידאין נתפס ליד כפר עזה, מעריב, 14 במרץ 1957
מסתננים, דבר, 17 במרץ 1957
מסתננים גונבים, חרות, 30 במאי 1957
חיילי כוח האו"ם ירו במסתננים, הארץ, 6 ביוני 1957
מסתננים גונבים, הצופה, 21 ביוני 1957
מסתננים ביישובי הנגב, חרות, 14 ביולי 1957
מסתננים מרצועת עזה גונבים, חרות, 22 באוגוסט 1957
מסתננים גנבו בכפר עזה, מעריב, 13 באוגוסט 1958
חמישה צינורות השקיה, למרחב, 5 בנובמבר 1958
מסתננים גנבו בכפר עזה, למרחב, 4 בפברואר 1959 - ^ ראו לדוגמה: עצרת הגשמה ופרידה, הַבֹּקֶר, 20 ביוני 1956
- ^ נבדקה כלכליות השימוש במים בגידולים בנגב, הצופה, 22 באוגוסט 1965
- ^ אברהם הרצפלד, צרור מעשים בכפר עזה, למרחב, 3 ביולי 1966
- ^ העבודה בשדות - כרגיל, הצופה, 19 במאי 1967
- ^ משק כפר עזה הקים תצפית למניעת הצתה של שדות, מעריב, 22 במאי 1967
הופעל מגדל התצפית, למרחב, 23 במאי 1967 - ^ רפאל גאון, הישובים לאורו הרצועה ממשיכים בעבודתם הרגילה, על המשמר, 23 במאי 1967
- ^ שקט במשקים מול הרצועה, מעריב, 7 ביוני 1967
- ^ מפלסים וכפר עזה הופגזו על־ידי המצרים, הצופה, 8 ביוני 1967
- ^ שמוליק חדד, בשל הקסאם: בכפר עזה כבר מדברים על עזיבה, באתר ynet, 13 במאי 2008
- ^ שמוליק חדד, שקט מההפגזות: יוצאים מכפר עזה "להתאוורר", באתר ynet, 2 ביוני 2008
- ^ עוזי רובין, ממטרד לאיום אסטרטגי: מתקפת הרקטות מרצועת עזה על דרום מדינת ישראל, מרכז בס"א אוניברסיטת בר-אילן, פברואר 2011
- ^ כפר עזה, באתר מועצה איזורית שער הנגב
- ^ הילה אלפרט, מאותו הכפר: תחת שמיים כחולים להכעיס בשפיים, קולות שורדי כפר עזה מתלכדים לזעקה עצומה, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ איתן גליקמן, ניצולי הטבח בכפר עזה השתכנו בקרווילה בשפיים: "נחזור, כשישוב הביטחון לתמיד", באתר ynet, 8 בנובמבר 2023
- ^ ניצן שפירא, זעם התושבים על תחקיר כפר עזה: "איפה היה צה"ל?", באתר מאקו, 26 בפברואר 2025