אילש קוצר

אילש קוצר (במקור כ"ץ, בהונגרית: Illés Kaczér‏;, 12 באוקטובר 1887 – 20 במרץ 1980) היה סופר ועיתונאי ישראלי בשפה ההונגרית.

אילש קוצר
Kaczér Illés

לידה	12 באוקטובר 1887 סאטו מארה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	20 במרץ 1980 (בגיל 92) תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	Stern Ignác
מדינה	הונגריה
שפות היצירה	הונגרית

אילש קוצר בביתו ברמת חן, 1960

קורות חייו

נולד בשם "איגנץ כ"ץ" (ולפי גרסה אחרת בשם "איגנץ שטרן") בסאטמר שבחבל טרנסילבניה (אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום ברומניה) ליוסף כ"ץ (אולי שטרן) ולבריינה לבית רוט, למשפחה אורתודוקסית. הוא סיים את לימודיו באוראדיה והחל לעבוד כעיתונאי בגיל 20 ביומון בעיר הולדתו. משם עבר לבודפשט ב-1911, בה עבד כעיתונאי עבור היומון "A Nap" ("היום"), פרסם בה את הרומן הראשון שלו ב-1916 וזכה להצלחה גם כדרמטורג. בשנת 1913 נישא לדינה לבית זלינגר. בתקופה זו אימץ לעצמו את השם ההונגרי "אילש קוצר".

קוצר השתתף בהפיכה הקומוניסטית של בלה קון, אולם לאחר נפילת הממשלה ב-1919, נאלץ קוצר לצאת לגלות לווינה. שם עבד עבור עיתון הגולים ההונגרים, ושימש עד 1923 גם ככתב העיתון היהודי ציוני בשפה ההונגרית "אוי קלט". ומשם עבר לברטיסלאבה ולאחר שלוש שנים לברלין. עקב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ב-1933, נאלץ לעזוב את גרמניה הנאצית, והיגר לצ'כוסלובקיה. בתקופה זו שימש ככתב עבור Magyar Ujság. עקב פלישת הנאצים למדינה ב-1938 והכללת הרומן "Pao", שכתב באותה שנה ברשימת הספרים האסורים, נאלץ שוב להגר, הפעם לבריטניה. הוא התיישב בלונדון ושימש ככתב עבור ה-Central European Observer, כתב עת צ'כי בשפה האנגלית, בשנים 1941–1945. בנוסף, שימש גם כעורך התוכניות בהונגרית של שירות השידור הבריטי. בלונדון נמנה עם המייסדים וחבר הנשיאות של התאחדות יהודי הונגריה בבריטניה. קוצר הופיע (תחת שם המשפחה כ"ץ) ברשימת הסופרים האסורים שהוציא משרד הפנים ההונגרי ב-1944. בשנת 1948 נישא בשנית לארה לבית אהרנטאל. בשנות ה-50 כתב סאגה בארבעה חלקים על משפחה יהודית ממזרח אירופה המהגרת למערב אירופה דרך הרי הקרפטים ("Zsidó Legenda", "The Jewish Legend"). הספרים פורסמו בישראל לאחר עלייתו לישראל.

בשנת 1959 עלה קוצר עם רעייתו לישראל. לאחר עלייתו השתקע בשכונת רמת חן שברמת גן ושימש ככתב העיתון "אוי קלט" בשפה ההונגרית. למרות שליטתו של קוצר ביידיש, רומנית, גרמנית, עברית ואנגלית, את כל ספריו כתב בהונגרית. קוצר שימש כנשיא התאחדות עולי הונגריה בישראל והיה חבר הנשיאות של הברית העולמית ליהודי הונגריה. הוא כתב 22 ספרים הכוללים סיפורים, רומנים, נובלות ומחזות, חלקם תחת שמות העט גאורג קלה (Georg Klee) ופאול בלטו (Paul Balatow).

אילש קוצר נפטר ברמת גן ונטמן בבית העלמין קריית שאול לצד רעייתו השנייה ארה (נפטרה בשנת 1977). הוא הותיר אחריו בת ושני בנים מאשתו הראשונה.

יצירותיו

• חפרית (רומן על אשתו המצרית של שלמה המלך), 1916. יצא בשש מהדורות.‏; Khafrit, az egyiptomi asszony
• The Killer came up Against Babylon, סיפור קצר
• The King Wants to Sleep, סיפור קצר
• המשיח בא (מחזה, תורגם ליידיש), קלוז' 1921‏; Megjött a Messiás
• הגולם (Gólem ember akar lenni), מחזה, קלוז', 1922. בשנת 1924 כתב המלחין ניקולאה ברטאן (Nicolae Bretan) ליברית ברומניתב.
• הראי של העיוור (A Vakember tükre), נובלה, קלוז', 1923
• המתנחל בחזון, קלוז', 1923. פרשת העולה המתערה בארץ תוך מאבק עם השממה, הקשיים והתלאות. יצא במהדורה נוספת בתל אביב, ב-1967‏;Az álomtelepes
• Ikongo nem hal meg, 1936
• הגדי, שש אגדות, פראג 1937‏;
• ציפור האבן, רומן לילדים, פראג 1937
• "Zsidó Legenda", "The Jewish Legend":
  • אל תירא עבדי יעקב, בעברית בהוצאת מסדה, 1969‏; Ne félj, szolgám Jákob, London 1947
  • מצור יריחו. תרגום עברי: יהודה אידלשטיין, 1954‏;Jerichó ostroma, London, 1949
  • שלושת הכוכבים. תל אביב, 1955‏; Három a csillag
  • היהודי של קישוט לאיוש, תל אביב, 1956‏; Kossuth Lajos zsidaja
• Mácor Jeriho, 1972
• שושנה והזקנים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אילש קוצר בוויקישיתוף

• דוד תדהר (עורך), "אליהו (אילש) קוצר (כ"ץ או שטרן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4215
• Istvan Sanders ,על יצירתו, (באנגלית)