אנדרו שון גריר
אנדרו שון גריר (נולד בנובמבר 1970) הוא סופר אמריקאי, הכותב בעיקר רומנים וסיפורים קצרים[1] זוכה פרס פוליצר לספרות.
 | |
| לידה |
5 בנובמבר 1970 (בן 53) וושינגטון די. סי., ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בראון, אוניברסיטת מונטנה, Georgetown Day School |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה |
רומן, סיפור קצר |
| יצירות בולטות |
לס (ספר) |
| תקופת הפעילות |
מ-2001 |
| פרסים והוקרה |
|
|
andrewgreer | |
  | |
גריר הוא המחבר של הספר סיפור נישואים (ראה אור בעברית בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר) אותו כינה הניו יורק טיימס "רומן פיוטי ומלא השראה".
ספרו: "הוידויים של מקס טיבולי" נבחר על ידי הסן פרנסיסקו כרוניקל כאחד הספרים הטובים ביותר של שנת 2004[2] וקיבל את פרס הספר הטוב של קליפורניה[3]. בשנת 2018 זכה גריר זכה בפרס פוליצר לספרות פרוזה עבור ספרו האחרון לס .
ביוגרפיה עריכה
אנדרו שון גריר נולד בנובמבר 1970, אח לתאום זהה, בוושינגטון די.סי. בן לשני הורים מדענים[4]. הוא גדל ברוקוויל, מרילנד, שם למד בבית הספר היסודי ג'ורג'טאון, ולאחר מכן היה סטודנט באוניברסיטת בראון ושימש שם כמתמחה בתפקיד הדובר. בין מוריו בבראון היו הסופרים רוברט קובר ואדמונד וייט[5]. גריר חי זמן מה באיטליה[6].
גריר לימד באוניברסיטה החופשית של ברלין[7] וכן בתוכנית האקדמית לכתיבה יצירתית, ה-Iowa Writers' Workshop[8] של אוניברסיטת איווה.
הוא היה אחד המועמדים הסופיים לקבלת פרס בפסטיבל הספרותי של פרמיו פון רזורי על יצירה מתורגמת לאיטלקית[9] הופיע בתוכניות טלוויזיה רבות, בין היתר Today Show[10].
הוא עמית מרכז קולמן ספריית העיר ניו יורק[11], עמית NEA[12] ושופט בפרס הספר הלאומי[13].
גריר הוא מחברם של שישה ספרי פרוזה[14] (מהם שניים ראו אור בעברית), סיפורים קצרים ועוד. מתגורר בסן פרנסיסקו ובטוסקנה עם בן זוגו[15].
קריירה עריכה
סיפורים של גריר ראו אור בדפוס בעיתונים גדולים, בין היתר במגזין אסקווייר, פריז ריוויו, הניו יורקר ופרסומים לאומיים אחרים.
ספרו השלישי, הווידויים של מקס טיבולי, ראה אור בשנת 2004; מאמר מאת ג'ון אפדייק בניו יורקר הגדיר את הספר "קסום, בסגנון המבושם, הגנדרני והמפוקפק של אותה ההתפכחות שהביאה לגדולות את פרוסט ונבוקוב"[16]. לאחר מכן הסופר מיץ' אלבום בחר בספר הווידויים של מקס טיבולי למועדון הספר של התוכנית "Today Show" והספר במהרה הפך לרב מכר[17]. עלילת הספר עוסקת בסיפורו של גבר המזדקן לאחור, בהשראת שירו של בוב דילן: "My Back Pages". למרות הדמיון בנושא הכללי, אין לעלילת הספר קשר לסיפור הקצר של פרנסיס סקוט פיצג'רלד, ולסרט שפורסם בשנת 2008, הסיפור המופלא של בנג'מין באטן .
בשנת 2008 ראו אור קובץ מסיפוריו באנתולוגיה בשם "הספר של אנשים אחרים".
ספרו הרביעי של גריר סיפור נישואים ראה אור באנגלית בשנת 2008[18]. ה"ניו יורק טיימס" תיאר את הספר:" מר גריר יוצר בצורה חלקה כוריאוגרפיות של נרטיב מסובך העוסק באופן אותנטי בגעגועים וברצונות של הדמויות שלו (...)"[19] ה"וושינגטון פוסט" תיאר את העלילה כ"מלאת מחשבה, מורכבת וכתובה להפליא"[20].
בשנת 2009 זכה גריר בפרס או. הנרי לסיפורים קצרים.
ספרו החיים הבלתי אפשריים של גרטה וולס ראה אור ביוני 2013[21].
הרומן שלו לס ראה אור באנגלית בשנת 2017[22] וקיבל את פרס פוליצר בשנת 2018. גריר: ""גם כילד לא חלמתי על פוליצר", הוא מודה. "אפילו לא ידעתי מה זה. זה היה שייך מבחינתי לאלי הספרות בלבד. אני חושב שהשופטים רצו להאיר סוג שונה של ספרות (...) החדשות הטובות על הפוליצר הגיעו אלי בדיוק כשהחלפתי חיתול לכלב במהלך שנת שבתון באיטליה. לא חלמתי על זה גם בחלומותיי הוורודים ביותר (...)"[23]
פרסים והוקרה עריכה
- פרס הספר של צפון קליפורניה
- פרס הספר של קליפורניה
- פרס האריות הצעירים של ספריית העיר ניו יורק
- מלגות מטעם הקרן הלאומית לאמנויות וספריית העיר ניו יורק
- פרס או. הנרי לסיפורים קצרים על הסיפור הקצר, "חושך"[24].
- פרס פרמיו פרננדה פיבאנו 2014 לספרות אמריקאית באיטליה.
- פרס פוליצר 2018 על הרומן שלו לס.
ביבליוגרפיה עריכה
רומנים עריכה
- נתיב של כוכבי לכת מינוריים: רומן (2001) ISBN 9780312275563
- הווידויים של מקס טיבולי (2004) ISBN 978-0-312-42381-0
- סיפור נישואים (2008)[25] ISBN 978-0-312-42828-0
- החיים הבלתי אפשריים של גרטה וולס (2013) ISBN 978-0-062-21378-5
- לס (2017) ISBN 9780316316125[26]
סיפורים קצרים עריכה
- אוסף
- איך זה היה בשבילי (סיפורים קצרים) (2000) ISBN 978-0-312-24126-1
- סיפורים[27]
| כותרת | שנה | פורסם לראשונה | הודפסה מחדש / נאספה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| זה יום קיץ | 2017 | [28] |
ספריו שראו אור בעברית עריכה
- לס, ראה אור בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2018. תרגום: יואב כ"ץ[29]
- סיפור נישואים, ראה אור בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2009. תרגום: דנה אלעזר-הלוי
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אנדרו שון גריר
אנדרו שון גריר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנדרו שון גריר, ברשת החברתית Goodreads- איריס ז'ורלט, זוכה פרס פוליצר מסרב להיות "סופר להטב"י": "נלחם בדעות קדומות", באתר מעריב אונליין, 28 בנובמבר 2018
- אלעד בר-נוי, הספר זוכה הפוליצר הוא אודיסאה מטורללת, באתר ynet, 20 במאי 2018
יוענה גונן, "לס": רומן נפלא שלא במקרה זכה בפוליצר, אף שהוא לועג גם לפרס הזה, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2018- דפנה לוי - נישואים הם מערכת פשרות וכאב - ראיון עם אנדרו שון גריר - בשבועון לאשה ובבלוג ״המדור לאיבוד קרובים״, 24 בפברואר 2014
הערות שוליים עריכה
- ^ Books, Used, New, and Out of Print Books - We Buy and Sell - Powell's. "Powell's Books". www.Powells.com. נבדק ב-3 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Villalon, Oscar (12 בדצמבר 2004). "The year's finest". The San Francisco Chronicle.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Benson, Heidi (16 במאי 2005). "Max Tivoli author wins California Book Award". The San Francisco Chronicle.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Greer, Andrew. "Andrew Sean Greer Bio". נבדק ב-21 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gussow, Mel (2004-03-30). "A Character In Reverse, An Author In the Clouds". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-01-20.
- ^ http://www.washingtonian.com/2018/06/01/rockville-native-andrew-sean-greer-local-origins-pulitzer-prize-
- ^ "Greer, Andrew Sean". www.GeistesWissenschaften.FU-Berlin.de. 8 באוקטובר 2012. נבדק ב-3 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Andrew Sean Greer - Iowa Writers' Workshop - College of Liberal Arts & Sciences - The University of Iowa". WritersWorkshop.UIowa.edu. נבדק ב-3 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Festival". Festival degli Scrittori - Premio Gregor von Rezzori. נבדק ב-3 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Taking 'time' to find your life love". TODAY.
- ^ "Andrew Sean Greer, Julie Orringer, and Lore Segal". The New York Public Library. נבדק ב-3 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Andrew Sean Greer - NEA". www.Arts.gov. אורכב מ-המקור ב-2018-04-12. נבדק ב-3 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "2007 National Book Awards Winners and Finalists, The National Book Foundation". www.NationalBook.org. נבדק ב-3 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Less". Hachette Book Group.
- ^ לס - אנדרו שון גריר | ידיעות ספרים שאוהבים, באתר www.ybook.co.il
- ^ Updike, John (26 בינואר 2004). "Mind/Body Problems". The New Yorker.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ George, Lynell (11 במאי 2008). "Secrets that live in the Sunset". Los Angeles Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The Story of a Marriage". נבדק ב-21 במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Walsh, Kirk (23 באפריל 2008). "Amid Social Shifts, a Wife of the '50s Tries to Piece Together Her Shattered World". The New York Times.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ See, Carolyn (9 במאי 2008). "What We Do for Love". The Washington Post.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Impossible Lives of Greta Wells". HarperCollins Publishers.
- ^ "Lee Boudreaux Books - LESS by Andrew Sean Greer". www.LeeBoudreauxBooks.com. אורכב מ-המקור ב-2019-09-03. נבדק ב-3 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ איריס ז'ורלט, זוכה פרס פוליצר מסרב להיות "סופר להטב"י": "נלחם בדעות קדומות", באתר מעריב אונליין, 28 בנובמבר 2018
- ^ "O. הנרי פרס סיפורים 2009 - זכייה סיפורים", PEN / O. פרסי הנרי
- ^ "The Story of a Marriage - Andrew Sean Greer - Macmillan". Macmillan.com. אורכב מ-המקור ב-2011-07-22. נבדק ב-8 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Less". HachetteBookGroup.com. נבדק ב-8 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ סיפורים קצרים, אלא אם צוין אחרת.
- ^ Greer, Andrew Sean (19 ביוני 2017). "It's a summer day". The New Yorker. 93 (17): 54–60.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ דפנה לוי, דרכים צדדיות, באתר www.israelhayom.co.il, 4.11.2022