ג'ון ת'או
ג'ון אדוארד ת'או CBE (באנגלית: John Edward Thaw; 3 בינואר 1942 - 21 בפברואר 2002) היה שחקן אנגלי. הוא הופיע במגוון תפקידים בטלוויזיה, בתיאטרון ובקולנוע. הסדרות הפופולריות ביותר בהן כיכב היו "המפקח מורס", "Redcap", "היחידה", "Home to Roost" ו"קוואנה QC".
 | |
| לידה |
3 בינואר 1942 לונגסייט, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 2002 (בגיל 60) Luckington, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
John Edward Thaw |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1960 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Abigail Thaw |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ת'או נולד בלונגסייט שבמנצ'סטר להורים ממעמד הפועלים, דורותי (שם נעורים אבלוט) וג'ון שהיה נהג משאית. ילדותו הייתה קשה, אמו נטשה אותם כשהיה בן 7,[1] והוא ראה אותה שוב רק אחרי 12 שנים. אחיו הצעיר, ריימונד סטיוארט "ריי" היגר לאוסטרליה באמצע שנות השישים של המאה העשרים. ת'או גדל בגורטון ובבורנייג' ולמד בבית ספר תיכון לבנים דיוסי (אנ').[2] בגיל 16 נרשם לאקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (RADA) והיה חבר ללימודים של השחקן טום קורטני.[3]
קריירה עריכה
הופעת הבכורה של ת'או בתיאטרון הייתה זמן קצר אחרי שסיים את לימודיו ב-RADA במחזה "A Shred of Evidence" שהוצג ב"ליברפול פלייהאוס", ובעקבותיו חתם על חוזה עם התיאטרון. התפקיד הראשון ששיחק בקולנוע היה בשנת 1962 בסרט "בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים" בכיכובו של טום קורטני. באותה שנה הופיע על הבמה לצדו של סר לורנס אוליבייה במחזה "Semi-Detached" מאת דייוויד טרנר. בשנים 1963 ו-1964 השתתף במספר פרקים בסדרת המשטרה "Z-Cars" של ה-BBC בתפקיד בלש שעזב את המשטרה. מ-1964 ועד 1966 כיכב בשתי עונות של הסדרה "Redcap", הפקה של "ABC Weekend Television" ושל ITV, בתפקיד שוטר צבאי קשוח, סרג'נט ג'ון מאן. ת'או הופיע בתפקיד אורח בפרק בסדרה "הגומלים". ב-1967 שיחק בסדרה "Inheritance", הפקה של "גרנדה TV" ו-ITV לצדם של ג'יימס בולאם ומייקל גודליף (אנ'). עוד שיחק במחזות טלוויזיה כמו "The Talking Head", ובפרקים אחדים בסדרה "Budgie" לצדו של אדם פיית' (אנ').
ת'או זכור בעיקר בזכות שני תפקידים: האחד הבלש הקשוח ג'ק ריגן בסדרת הטלוויזיה "היחידה" (1975–1978), של תיימז טלוויז'ן ו-ITV (ועוד שני סרטי קולנוע), שביססה אותו ככוכב בבריטניה. התפקיד השני הוא של הבלש השקט, המכונס בתוך עצמו, והמשכיל בסדרה "המפקח מורס" (1987–1993, וסרטי ספיישל מהשנים 1995–1998 ו-2000).
ת'או היה בן 32 בלבד כשלוהק לסדרה "היחידה" אף על פי שרבים מהצופים חשבו שהוא מבוגר יותר. ב-1981 הוקדשה לת'או תוכנית "אלה הם חייך". המנחה אימון אנדרוז הפתיע אותו במבואה של התיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון.
לצדו של סמל הבילוש לואיס (בגילומו של קווין וייטלי), הפכה דמותו של מורס לדמות קאלט - עם אהבתו למוזיקה קלאסית, מכונית היגואר שלו ושטף המלנכוליה.[4] ת'או היה מורס באופן מוחלט, ממורמר, אוהב תשבצים, שיכור, מעט אנטי-פמיניסט וקפדן בנושאי דקדוק.[5] הסדרה "המפקח מורס" הייתה לאחת מסדרות הטלוויזיה האהובות ביותר. 18 מיליון איש צפו בבריטניה בשלושת הפרקים האחרונים ששודרו בשנת 2000. צופים מרחבי העולם נהנו מהסדרה במשך השנים. ב-1999 זכה ת'או בפרס "השחקן הפופולרי ביותר" של הטלוויזיה הלאומית, וזכה בפרס באפט"א על הופעתו בתפקיד מורס.
לאחר מכן שיחק ת'או בתפקיד ג'יימס קוואנה, הפרקליט הליברלי מלנקשייר בסדרה "קוואנה QC" ששודרה בשנים 1995 עד 1999 ובתוכנית ספיישל ב-2001. עוד שיחק ת'או בשני סיטקומים - האחד "Thick as Thieves" של רשת LWT משנת 1974 לצדו של בוב הוסקינס, והשני "Home to Roost" בשנים 1985 עד 1990 יחד עם ריס דינסדייל ששיחק בתפקיד בנו, מתיו. לקהל בארצות הברית הוא מוכר מסדרת "המפקח מורס" וכן מהסדרה "שנה בפרובאנס" של ה-BBC לצדה של לינדזי דאנקן.
בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים הרבה ת'או להופיע בהפקות של הלהקה השייקספירית המלכותית ושל התיאטרון המלכותי הלאומי. הוא שיחק במספר סרטים של הבמאי ריצ'רד אטנבורו בהם "זעקה לחופש" (אנ'), בו גילם את דמותו של ג'ימי קרוגר, שר המשפטים הדרום אפריקאי. על תפקיד זה היה מועמד לפרס באפט"א לשחקן המשנה הטוב ביותר. עוד הופיע בסרט "צ'אפלין" לצדו של רוברט דאוני ג'וניור.
ת'או הופיע בעיבוד לספר "Goodnight Mister Tom" מאת מישל מגוריאן (אנ'), שזכה ב-1999 בפרס "הדרמה הפופולרית ביותר" של הטלוויזיה הלאומית. בספטמבר 2006 נבחר ת'או על ידי הציבור הרחב במקום השלישי בסקר "הכוכבים הגדולים של הטלוויזיה".
חיים אישיים עריכה
ב-27 ביוני 1964 התחתן ת'או עם סאלי אלכסנדר, פעילה פמיניסטית ומנהלת במה, ואחר כך פרופסור להיסטוריה ב"גולדסמית', אוניברסיטת לונדון".[6] בני הזוג התגרשו אחרי ארבע שנות נישואים.[7] ב-1969 פגש ת'או את השחקנית שילה הנקוק כששיחקו במחזה "So What About Love".[8] היא הייתה אז נשואה לשחקן אלכסנדר "אלק" רוס, וכאשר ת'או הצהיר על אהבתו, היא לא הייתה מוכנה לנהל פרשת אהבים. אחרי מות בעלה (מסרטן הוושט) התחתנו ת'או והנקוק ב-24 בדצמבר 1973 בסיירנססטר,[8] והיו נשואים עד למותו ב-2002 (גם הוא נפטר מסרטן הוושט).[9]
לת'או היו שלוש בנות (שלושתן הן שחקניות): אביגיל היא בתו מנישואיו הראשונים לסאלי אלכסנדר, ג'ואנה היא בתו מנישואיו לשילה הנקוק, והוא אימץ את בתה של שילה הנקוק מנישואיה הראשונים לאלק רוס. הבת, מלאני ג'יין שינתה את שם משפחתה מרוס לת'או.
ת'או היה סוציאליסט מסור[10] ותמך כל חייו במפלגת הלייבור.[11] במרץ 2003 הוענק לו תואר מפקד מסדר האימפריה הבריטית על ידי המלכה אליזבת השנייה. בספטמבר 2003 נבחר ת'או במקום השלישי אחרי דייוויד ג'ייסון ומורקמב ווייז בסקר "50 הכוכבים הגדולים בטלוויזיה בחמישים השנים האחרונות".
כמי שהיה שתיין כבד, עד שהפסיק לשתות ב-1995, ומעשן כבד מגיל 12, אובחן ת'או ביוני 2001 כסובל מסרטן הוושט.[12][13] הוא טופל בכימותרפיה בתקווה לגבור על המחלה, ובתחילה נראה שהוא מגיב היטב לטיפול, אבל קצת לפני חג המולד של שנת 2001 נאמר לו שהסרטן התפשט.[14]
ת'או נפטר ב-21 בפברואר 2002, שבעה שבועות אחרי יום הולדתו ה-60, ויום אחרי שחתם על חוזה חדש עם ITV.[15] בתקופה זו חי בבית בכפר בקרבת לקינגטון (אנ') ושרסטון (אנ') במחוז וילטשייר. גופתו נשרפה בווסטרלי שבדרום גלוסטרשייר בטקס פרטי. ב-4 בספטמבר 2002 נערכה אזכרה בכנסיית סנט מרטין בשדות בכיכר טרפלגר ונכחו בה 800 איש בהם הנסיך צ'ארלס, לורד אטנבורו, סר טום קורטני ושרי בלייר.[16]
פילמוגרפיה עריכה
סדרות טלוויזיה עריכה
| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1961 | The Younger Generation | תפקידים שונים | ||
| 1964–1966 | Redcap | סרג'נט ג'ון מאן | שתי עונות | |
| 1966 | Bat Out of Hell | מארק פקסטון | ||
| 1974 | Thick As Thieves | סטן | ||
| 1974 | The Capone Investment | טום | ||
| 1975–1978 | היחידה | The Sweeney | מפקח בילוש ג'ק רייגן | 4 עונות ושני סרטים |
| 1983 | Mitch | מיץ' | ||
| 1985–1990 | הנרי וילוז | Home to Roost | 4 עונות | |
| 1987–2000 | המפקח מורס | Inspector Morse | פקד מורס | 33 סרטי טלוויזיה |
| 1991 | Stanley and the Women | סטנלי דיוק | מיני-סדרה | |
| 1992 | שנה בפרובאנס | A Year in Provence | פיטר מייל | |
| 1995–2011 | קוואנה QC | Kavanagh QC | ג'יימס קוואנה | חמש עונות |
| 1999 | Plastic Man | ג'ו מק'קונל | ||
| 2000 | Monsignor Renard | מונסיניור אגוסטין רנרד | ||
| 2001 | The Glass | ג'ים פרוקטור | מיני-סדרה |
סרטי טלוויזיה עריכה
| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1961 | Serjeant Musgrave's Dance | פטא הרסט | ||
| 1963 | The Lads | באריט | ||
| 1964 | Can Walk Where I Like, Can't I? | פרנק | ||
| 1964 | The Other Man | הנרי פוטר | ||
| 1966 | The Making of Jericho | ג'ורג' ג'. בנדאווין | ||
| 1974 | Regan | מפקח בילוש ג'ק ריגן | ||
| 1978 | Dinner at the Sporting Club | דיני מתיוס | ||
| 1980 | Drake's Venture | פרנסיס דרייק | ||
| 1984 | The Life and Death of King John | הוברט דה ברג | ||
| 1984 | Killer Waiting | מייג'ור פיטר הסטינגס | ||
| 1985 | We'll Support You Ever More | ג'ף הולינס | ||
| 1986 | Stainheads | |||
| 1987 | חותם הארבעה | The Sign of Four | ג'ונתן סמול | |
| 1989 | בומבר האריס | Bomber Harris | סר ארתור 'בומבר' האריס | |
| 1993 | The Mystery of Morse | |||
| 1994 | The Absence of War | ג'ורג' ג'ונס | ||
| 1996 | Into the Blue | הארי ברנט | ||
| 1998 | Goodnight Mister Tom | טום אוקלי | ||
| 1999 | The Waiting Time | ג'ושואה מנטל | ||
| 2000 | The Last Morse | |||
| 2000 | המפקח מורס | Inspector Morse: Rest in Peace | מפקח מורס | |
| 2001 | Hidden Treasure / Buried Treasure | הארי ג'נקינס | סרט טלוויזיה |
סרטי קולנוע עריכה
| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1962 | Nil Carborundum | נוויל האריסון | ||
| 1962 | Smashing Day | סטן | ||
| 1962 | בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים | The Loneliness of the Long Distance Runner | בוסוורת' | ללא קרדיט |
| 1963 | Five to One | אלן רופר | ||
| 1965 | תיבה של איש מת | Dead Man's Chest | דייוויד ג'ונס | |
| 1968 | The Bofors Gun | פת'רסטון | ||
| 1970 | Praise Marx and Pass the Ammunition | דום | ||
| 1970 | The Last Grenade | טרי מיטשל | ||
| 1972 | ד"ר פייבס עולה שוב | Dr. Phibes Rises Again | שייברס | |
| 1977 | היחידה! | Sweeney! | מפקח בילוש ג'ק ריגן | |
| 1978 | היחידה 2 | Sweeney 2 | מפקח בילוש ג'ק ריגן | |
| 1981 | Killing Heat | דיק טרנר | ||
| 1987 | הטרדה מינית | Business As Usual | קירן פלין | |
| 1987 | זעקה לחופש | Cry Freedom | קרוגר | שם הפצה נוסף Biko – Biko Asking for Trouble |
| 1992 | צ'פלין | Chaplin | פרד קרנו | |
| 1996 | Masculine Mesculine | האיש | סרט קצר |
תפקידים בתיאטרון עריכה
- 1958 - סימבלין
- 1958 - כטוב בעיניכם
- 1958 - גן הדובדבנים
- 1958 - Pillars of Society
- 1958 - אילוף הסוררת
- 1958 - אגדת חורף
- 1958 - The Lady's Not For Burning
- 1958 - הלילה השנים עשר
- 1958 - מקבת'
- 1959 - Hobson's Choice
- 1959 - גן עדן האבוד
- 1959 - אנטיגונה
- 1959 - אלקסטיס
- 1959 - פאוסט
- 1959 - The Knight of the Burning Pestle
- 1960 - A Shred of Evidence
- 1960 - The Wind and the Rain
- 1960 - Staircase
- 1961 - The Fire Raisers
- 1961 - Chips With Everything
- 1961 - Two into One
- 1962 - Women Beware Women
- 1962 - Semi-Detached (עם לורנס אוליבייה)
- 1964 - The Father
- 1967 - מסביב לעולם בשמונים יום
- 1969 - So What About Love?
- 1970 - Random Happenings in the Hebrides
- 1971 - The Lady from the Sea
- 1972 - Chinamen
- 1972 - The New Quixote
- 1972 - Black And Silver
- 1972 - The Two of Us
- 1973 - Collaborators
- 1976 - Absurd Person Singular
- 1977 - The Two of Us (הפקה מחודשת)
- 1978 - לילה ויום
- 1982 - Serjeant Musgrave's Dance
- 1983 - הלילה השנים עשר
- 1983 - The Time of Your Life
- 1983 - הנרי השמיני
- 1984 - פיגמליון
- 1986 - Two into One (הפקה מחודשת)
- 1988 - כולם היו בניי
- 1993 - The Absence of War מאת דייוויד הר
- 2001 - פיטר פן בתפקיד קפטן הוק
כיבודים ופרסים עריכה
- זכייה
- 1978 - פרס הקולנוע הבריטי של איבנינג סטנדרד - השחקן הטוב ביותר על "היחידה!"
- 1990 - פרס האקדמיה הבריטית לאומנויות הקולנוע והטלוויזיה לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסדרה "המפקח מורס"
- 1993 - פרס האקדמיה הבריטית לשחקן הטוב ביותר על תפקידו בסדרה "המפקח מורס"
- 1994 - CBE מפקד מסדר האימפריה הבריטית
- 1995 - פרס "Aftonbladet TV Prize" השוודי לשחקן הזר הטוב ביותר
- 1994 - פרס הטלוויזיה הלאומית לשחקן הפופולרי ביותר על "המפקח מורס"
- 1998 - פרס "Special Recognition" (אנ') לשחקן הפופולרי ביותר על "המפקח מורס"
- 1999 - פרס הטלוויזיה הלאומית לשחקן הפופולרי ביותר על "Goodnight, Mister Tom"
- 2001 - פרס הטלוויזיה הלאומית לשחקן הפופולרי ביותר על "המפקח מורס"
- מועמדות
- 1988 - פרס האקדמיה הבריטית לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה בסרט "זעקה לחופש"
- 1991 - פרס האקדמיה הבריטית לשחקן הטוב ביותר על תפקידו ב"המפקח מורס"
- 1992 - פרס האקדמיה הבריטית לשחקן הטוב ביותר על תפקידו ב"המפקח מורס"
- 2000 - פרס הטלוויזיה הלאומית לשחקן הפופולרי ביותר על תפקידו ב-"Monsignor Renard"
- 2002 - פרס הטלוויזיה הלאומית לשחקן הפופולרי ביותר על "Buried Treasure"
לקריאה נוספת עריכה
- Hancock, Sheila (2004). The Two of Us: My Life with John Thaw. London: Bloomsbury. ISBN 978-0-7475-7020-2
- John Thaw: The Biography. Stafford Hildred and Tim Ewbank. London: Andre Deutsch. ISBN 0-233-99475-0
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "The extraordinary world of John Thaw". Manchester Evening News. 17 בפברואר 2007. נבדק ב-9 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Purser, Philip (22 בפברואר 2002). "Obituary". The Guardian. נבדק ב-20 בינואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "John Thaw: Forever Morse". BBC News. 21 בפברואר 2002. נבדק ב-20 במאי 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ BBC Obit . Retrieved 20 February 2010
- ^ "No one else should play Inspector Morse, says his creator Colin Dexter | Television & radio". The Guardian. 25 במרץ 2014. נבדק ב-30 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'The idea of appearing in Morse without Dad brought tears to my eyes': John Thaw's daughter gives emotional interview". Daily Mail. London.
- ^ McGowan, Bob and Catherine Avery (22 בספטמבר 2002). "Mystery of John Thaw fortune". Express on Sunday.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Driscoll, Margarette (19 בדצמבר 2004). "The Morse Saga – Interview". The Sunday Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Guinness, Daphne (11 בנובמבר 2004). "Morse: More Sad, More Angry Than You Ever Knew". The Sydney Morning Herald.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "John Thaw: Forever Morse". BBC News. 21 בפברואר 2002.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sengupta, Kim (5 בספטמבר 2002). "Prince and Cherie Booth at Thaw memorial". The Independent. London.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "John Thaw Has Throat Cancer". Evening Standard. 19 ביוני 2001.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "John Thaw Pledges Comeback as He Reveals Cancer Battle". The Guardian. 20 ביוני 2001.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Thaw's Cancer Setback". Herald Sun. 6 בינואר 2002.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Thaw signed new contract.
- ^ "Charles joins Thaw memorial". BBC News. 4 בספטמבר 2002.
{{cite news}}: (עזרה)