ג'ו בייר
ג'וספין גייל בייר (ג'ו בייר) (באנגלית: Josephine Gail Baer נולדה ב-7 באוגוסט 1929) היא ציירת אמריקאית,[1] ידועה בזכות עבודותיה בתנועה המינימליסטית וסגנון הציור שטבעה 'איור רדיקלי'.[2] בייר הציגה תערוכת יחיד בגלריית 'פישבך',[3] רטרוספקטיבה במוזיאון האמנות 'וויטני' בניו יורק ומגוון גלריות בהולנד וברחבי העולם.[2]
 | |
| לידה |
7 באוגוסט 1929 (בת 94) סיאטל, ארצות הברית  |
|---|---|
| מקום לימודים |
ניו סקול |
| תקופת הפעילות |
1957–2016 (כ־59 שנים) |
| תחום יצירה | ציירת |
| זרם באמנות |
מינימליזם |
| פרסים והוקרה |
פרס שדולת הנשים למפעל חיים בתחום האמנות (2004) פרס לאמנות על שם ג'יין אוסטינג (2016) |
| בן או בת זוג |
John Wesley |
|
www | |
  | |
קורות חיים עריכה
ג'ו בייר נולדה בשם ג'וספין גייל קליינברג ב-7 באוגוסט 1929 בסיאטל, וושינגטון. אמה, הורטנס זרנה קאלישר הייתה אמנית מצליחה, ואביה לסטר קליינברג היה מתווך סחורות. לבייר שני אחים.[1] מגיל צעיר דחפה קאלישר את בתה לעסוק באיור רפואי, לשם כך שלחה אותה לשיעורי אמנות. בייר למדה ביולוגיה באוניברסיטת וושינגטון (1946-1949).[2] ב-1950 בילתה מספר חודשים בקיבוצים ישראליים בהם עבדה כפרדסנית ונגרית, לפני שעברה לניו יורק, שם למדה פסיכולוגיה תפיסתית ופילוסופיה באוניברסיטת 'ניו סקול' למחקר חברתי בני יורק (1950-53).[1] ב-1953 עברה בייר ללוס אנג'לס שם ציירה בסגנון אקספרסיוניזם מופשט, עד ששבה לניו יורק ב-1960, בה מלאכתה התמקדה בציורים בסגנון 'הארד אדג'. בשנים הבאות הפכה לדמות נועדת בתנועה המינימליסטית, והפיקה את עבודותיה המצליחות ביותר.[2] עבודות אלה הוצגו לצד אלו של דונלד ג'אד, דן פלבין, רוברט מוריס וסול לויט בכמה מתערוכות האמנות המינימליסטיות הראשונות בניו יורק, וב-1966 הוצגו בתערוכת יחיד בגלריית פישבך. ב-1975 עברה בייר לאירלנד וחלה פנייה חדה בסגנונה האומנותי, ממינימליזם לסגנון שאותו כינתה 'איור רדיקלי'. ב-1984- עברה מאירלנד לאמסטרדם שם היא חיה ועובדת כיום.[3]
פעילות מקצועית עריכה
איור והדפס עריכה
עם מעברה של בייר ללוס אנג'לס ב-1953 עסקה בציור בסגנון אקספרסיוניזם מופשט, סגנון פוסט מלחמתי (מלחמת העולם השנייה) בקרב אמנים אמריקאים, שהפך את ארצות הברית למרכז האמנות האוונגרדית. בהמשך, השמידה את רוב עבודותיה בסגנון זה. ב-1960 עברה לניו יורק, שם נטשה את האקספרסיוניזם המופשט והחלה לצייר בסגנון "הארד אדג" שהתאפיין בצורות גאומטריות וצבעים מנוגדים.[2]
בהמשך שנות ה-60 הפכה בייר לדמות מפתח בתנועה המינימליסטית.[3] מעבודותיה המפורסמות ביותר מאותה תקופה סדרה של עבודות בשם 'קוריאניות' (ב Koreans). קנבסים עליהם מרובעים לבנים או בהירים ושוליים כהים, שתוחמים ביניהם רצועה דקה של צבע. בעבודות אלו הלבן לא היה המרכז והשחור לא המסגרת, אלא ששניהם היו המסגרת לצבע.[4]
ב-1975 כאשר הייתה בשיא הקריירה, עזבה בייר את ניו יורק ועברה לאירלנד, שם החלה לשלב תמונות ברורות. ב-1983 פרסמה במגזין 'ארט' את מאמרה 'אני לא עוד אמנית מופשטת' בו הסבירה את גישתה החדשה לציור, 'איור רדיקלי'. היא תיארה את סגנונה החדש כדרך לעזוב את ההתעסקות העצמית שאופיינית לאמנות מינימליסטית, ולהעניק לנושא העבודה מקום באשליה הציורית.[4] "קרה הרבה מאוד בעולם, ולא רציתי סתם לשבת שם ולשרטט קווים ישרים" (ג'ו בייר מתוך 'אני לא עוד אמנית מופשטת'). איוריה הראשונים של בייר בסגנון זה כללו תמונות מאמנות פלאוליתית וסמלים ראשוניים של המין הנשי.[2] כיום הנושאים האיוריים בעבודותיה מביעים התייחסות למקור היסטורי, מיתולוגי או אישי.[4]
כתיבה עריכה
מלבד איוריה עסקה בייר גם בכתיבת מאמרים ומכתבים לעורכי מגזינים.[4] ב-1976 כתבה מכתב למגזין 'ארטפורום' בו טענה נגד תאוריית מוות האיורים שהוצעה על ידי האמנים המינימליסטים רוברט מוריס ודונלד ג'אד. בייר תקפה את ג'אד ומוריס על טענתם שפיסול הוא המדיה האומנותית היחידה שחסינה ל"אשליה של אמנות", אמנות חסרת השקעה או כוונה.[2]
תערוכות בולטות עריכה
עבודותיה של בייר הוצגו בתערוכות יחיד רבות בגלריות כגון: 'גלריית פישבך' (1966); 'מוזיאון האמנות המודרנית', אוקספורד (1977); רטרוספקטיבה במוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, ניו יורק (1975); 'ואן אבמוזיאום', איינדהובן הולנד (1986); 'קולג' לאומנויות מור', פילדלפיה (1993); Rijksmuseum Kröller-Müller, אוטרלו, הולנד (1993); רטרוספקטיבה במוזיאון 'Stedelijk', אמסטרדם (1999); סקירה של ציוריה המינימליסטית ב'מרכז דיאה לאומנויות', ניו יורק (2002);[2] מוזיאון 'Ludwig', קולון, גרמניה (2013).[4]
חיים אישיים עריכה
ב-1949 נישאה בייר לג'רלד ל. הנובר, שהיה כמוה סטודנט באוניברסיטת וושינגטון. לאחר מספר חודשים בלבד, התגרשה, ועברה לישראל ובילתה תקופה קצרה בקיבוץ כברי וקיבוצים נוספים.
בשנת 1953 עברה ללוס אנג'לס וזמן קצר לאחר מכן נישאה לתסריטאי ריצ'רד בייר (אנ'), אב בנה היחיד, ג'ושואה בייר. השניים התגרשו בשנות ה-50 המאוחרות. בין השנים 1960-1970 הייתה נשואה לצייר ג'ון ווסלי (אנ'), והשניים גרו בניו יורק יחד עם בנה. לאחר פרידתם הייתה בייר במערכת יחסים עם הפסל רוברט לורנס לוב (אנ').[5]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ו בייר
