כברי
כַּבְּרִי הוא קיבוץ בגליל המערבי, כארבעה ק"מ ממזרח לנהריה. שייך לתנועה הקיבוצית ובעבר השתייך לתק"ם. שמו של הקיבוץ הוא כשם הכפר הערבי אל-כאברי שחרב במלחמת העצמאות.[2] ההשערה היא, ששם זה שימר את השם "כבריתא" או "כבריתה"[3] הנזכר כיישוב גבול צפוני בימי שיבת ציון[4][דרושה הבהרה] וברייתא דתחומין כגבול הצפוני מערבי של תחום עולי בבל.[5]
 חדר האוכל של הקיבוץ בתכנון האדריכל חנן הברון
| |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 96 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,068 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.3% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   כברי  באדום - כברי בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| http://www.cabri.org.il | |
היסטוריהעריכה
הקיבוץ נוסד בשנת 1949 בגבעה הסמוכה לחורבות הכפר הערבי הנטוש אל-כאברי. מקימי הקיבוץ היו חברי קיבוץ בית הערבה, ששכן בצפון ים-המלח, שנאלצו לפנות את ביתם שנתפס על ידי כוחות הלגיון הירדני במהלך מלחמת העצמאות ונהרס בידי כפריי הסביבה. בתחילה פונו הנשים והילדים לקיבוץ שפיים בו התארחו כתשעה חדשים, ולאחר מכן פוצלו כל המפונים והקימו שני קיבוצים - כברי וגשר הזיו.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 נטע הקיבוץ על התל הארכאולוגי מטעי אבוקדו, דבר האסור על פי חוק העתיקות. הקיבוץ נתבע על ידי רשות העתיקות ושילם קנס, אך המטע נותר נטוע. בעקבות המשפט נערכו חפירות הצלה בראשות אהרון קמפינסקי מאוניברסיטת תל אביב בין השנים 1986–1993. בחפירות נמצאו לראשונה שברי פרסקו מינואי, המעידים על קשרים בין הים האגאי של יוון הקדם קלאסית לארץ ישראל בתקופת הברונזה התיכונה.
בין מייסדי הקיבוץ ניתן למנות את חבר הכנסת התשיעית וה-10 דני רוזוליו, את הפסל זוכה פרס ישראל יחיאל שמי, את הצייר אורי רייזמן ואת אליהו סלע (רעננה), מהמפקדים הבולטים בפלמ"ח בעת מלחמת השחרור. בכברי נולדו הזמרת ירדנה ארזי, השחקן נבו קמחי ואמן הג'אז אבישי כהן. בכברי חיו ויצרו שני אמנים בעלי שם: אורי ריזמן, צייר, ויחיאל שמי, פסל וחתן פרס ישראל.
ליד הקיבוץ נובעים ארבעה מעיינות טבעיים, עין צוף, עין גיח, עין שפע ועין השיירה, שמהם הקיבוץ והמושבים הסמוכים בן עמי ונתיב השיירה מקבלים את המים. אמת עכו הובילה מים ממעיינות אלו אל עכו. כמו כן ישנם שני אתרים ארכאולוגים בשטחיו - תל כברי ובאר ביזנטית עם רצפת פסיפס (מכוסה היום). בקיבוץ מטעי בננות ואבוקדו מצליחים, מפעל יציקות מתכת בשם "כבירן" ומפעל פלסטיק בשם "ריאון" מקבוצת פלסאון תעשיות.
גלריית תמונותעריכה
מרכז גוטסמן לתחריט, 2006
מרכז הספורט של הקיבוץ, 2006
פסלי יחיאל שמי בדרום הקיבוץ
פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו נזכר היישוב "כבריתה" בגליל המערבי
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של כברי- מידע על כברי בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- מידע על אתר כברי, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- מפה המציגה את הקיבוץ ואת הכפר שלצידו על בסיס מפה בריטית מ-1940. הכפר מסומן באדום. בסגול מסומנות דרכים בקיבוץ כברי. מקור: Wikimedia.org
- סרט וידאו ביוטיוב: "כברי וסביבתה - מהתנ"ך עד הפלמ"ח". 2017, 52 דק'.
- סרט וידאו ביוטיוב: "כברי, מקום של אמנות". 2016, 42 דק'.
- כברי באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אבי בליזובסקי, ארכיאולוגים גילו בקיבוץ כברי את מרתף היין העתיק והגדול ביותר: בן 3,700 שנה, באתר "הידען", באוקטובר 2013
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על מספר מבנים ביישוב, באתר 'חלון אחורי', 4 בינואר 2014
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף דצמבר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 475
- ^ אתר תנועת העבודה הישראלית
- ^ כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980, עמ' 243
- ^ אנציקלופדיה אריאל, עמ' 3513. תוספתא שביעית ד, יא. ירושלמי, שביעית ו
