הורות יחידנית
הורות יחידנית (באנגלית: Single Parent by Choice) היא מבנה משפחתי שבו אישה או גבר הופכים לאם או לאב ללא כל הורה שותף מלכתחילה, ומגדלים ילד לבדם[1].
הגדרה עריכה
הורות יחידנית היא מבנה ייחודי של הורות שבו אדם, אישה או גבר, יוצר משפחה לבדו, בעוד בחלק מההגדרות של משפחות חד הוריות נכלל כל הורה שהוא מגדל יחיד, בדרך כלל בעקבות שינויים במודל הדו-הורי: פרידה, גירושין, עגינות, אלמנות והורה רווק/ה. כך למשל, החוק מכליל תחת חד הורות את כל ה"משפחות שבראשן הורה עצמאי", שבהגדרתו "הורה עצמאי – הוא תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה: הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו"[2].
ההבדל המהותי, מבחינה פסיכולוגית וסוציולוגיות, בין "הורות יחידנית" לבין מבני המשפחה החד הוריים הוא שהורות חד-מינית, הורות חוזית/משותפת[3] והורות אחרי גירושים, תחילתם במודל דו הורי, כלומר יצירת המשפחה התבססה על שניים, ואילו ביחידנות ישנו הורה אחד מלכתחילה.
היסטוריה עריכה
יחידנות עקב אילוצי חיים הייתה קיימת מאז ומעולם. הילד הוגדר חברתית כממזר והאם הצעירה, אם הייתה לה אפשרות, הייתה מתחתנת ומצרפת אותו למשפחה החדשה שיצרה. אימהות יחידנית מבחירה[4], בעזרת שימוש בתרומת זרע, החלה בסוף שנות השמונים, עם הופעת ההפריה המלאכותית. תחילה התקיימה על ידי בודדות ובעיקר בקיבוצים. ההגדרה הרווחת הייתה "אימהות לא נשואות מתוך בחירה"[5], או "אימהות רווקות"[6].
מכלל האימהות שבמשפחות חד-הוריות ואשר להן ילדים, כ-19% הן נשים רווקות, בעוד שיעורן בתחילת שנות האלפיים עמד על 11%[7]. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים כי מספרן עלה מכמה מאות בשנה, למעל 4000 מצטרפות ליחידנות בעשור השני של המאה ה-21. בשנת 2015 עצמה נמנו 6455 יחידניות, ובשנת 2016 נוספו 7015 נשים למעגל[8]. הנתונים כוללים לידות של רווקות בגילאים שונים, כאשר כ-75% מהן נשים מעל גיל שלושים העונות להגדרה הנוכחית של "אימהות יחידניות מבחירה". המונח נועד להבחין בין אימהוּת על רקע היריון בלתי רצוי בגיל צעיר, הנישאות בדרך כלל בהמשך חייהן, לבין אימהות שיוצרות משפחה לבדן ובדרך כלל נשארות בגפן.
לאורך השנים מתקיים דיון ער לגבי המונח, כיוון שיש רואים בבחירה בהורות היחידנית תוצר אילוץ חיים. לכן בשנים האחרונות רווח יותר המושג "יחידנות" ו"הורים יחידניים".
מתחילת המאה ה-21 ישנם גם אבות יחידניים. אבהות יחידנית מורכבת יותר למימוש ודורשת תהליך ארוך וקשה שאינו נעשה בישראל, וכולל השקעה רגשית וכלכלית גדולה ביותר[9]. ההערכה היא שלמעגל האבהות היחידנית על מורכבותה[10], נכנסים בכל שנה עשרות גברים, הומוסקסואלים והטרוסקסואלים[11] .
דרכים ליצירת יחידנות עריכה
יחידנות נוצרת בעזרת: תרומת זרע[12], תרומת ביצית, פונדקאות, אימוץ והיריון משותף מזדמן.
גילים ומאפיינים עריכה
הורות יחידנית מתרחשת בדרך כלל סביב גילאי 35–45. ההחלטה כרוכה בהפרדה בין מסלול "הורות" ל"זוגיות", וויתור על מסלול "המשפחה המסורתית", הכרוך בהשלמה ואבל. כמו במבני משפחה חדשים אחרים, דוגמת משפחות להט"ב[13] ומשפחות הטרו-גיי[14], היא כרוכה בתהליך פסיכולוגי מקדים, הכולל התלבטות והכנה, שנמשך בדרך כלל שנתיים עד שלוש. לבחירת דרך הבאת הילד לעולם השפעה ארוכת טווח על שאלת העיסוק העתידי האפשרי של הילדים בזהות התורם/ים, שיכולה להיות עלומה כמו במקרה של תרומת זרע אנונימית, או ידועה, כמו בתרומה פתוחה, שבה מראש יש ידע רחב יותר לגבי התורם ואפשרות ליצירת קשר חד פעמי איתו בעתיד. ההורות היחידנית היא הורות מאוחרת. מיתרונותיה: בשלות ופניות של ההורה, החלטות עצמאיות תחושה מלאה של בחירה.
דילמות ואתגרים עריכה
היחידנות כרוכה, מעבר להבאת הצאצאים, בדרך חיים שונה מהורות במודל דו הורי. מעבר לעומס הכלכלי, הרגשי והיומיומי מתמודדים יחידניים לאורך מהלך החיים עם אחריות בלעדית הכרוכה בבדידות. בנוסף יתמודדו עם שאלות ייחודיות כמו: העדר ראשוני של שותף, ניהול השפעות העדר בן המין השני על חיי הילדים, הצורך לספר לילדים על יצירת המשפחה, בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי, משמעויות של משפחה של שניים וההשלכות של הרחבתה למשפחה עם יותר מילד אחד, עיסוק בעתיד הילדים במקרה מחלה או מוות פתאומי של ההורה היחידני, שילוב יחידנות וזוגיות, השגת תמיכה ויצירת מעגלי השתייכות ועוד. כל אלו, לצד התמודדות עם בירוקרטיה ועם מערכות החינוך והבריאות, שאינן בהכרח תומכות בהכרה במבנה משפחתי זה ובצרכיו.
יחידניים רבים נעזרים בהוריהם, באנשי מקצוע, בבני משפחה וחברים בגידול הילדים, כמו גם בקבוצות בפורום הקיים במרשתת משנת 2004[15], בקבוצות בפייסבוק ובקבוצות וואטצאפ, לשם קבלת מידע, סיוע נקודתי ויצירת קבוצות השתייכות ותמיכה.
מתקיים מחקר בנושא ההורות היחידנית[16][17][18], לצד עיסוק משפטי[19] וציבורי[20], שמתרחב ככל שהיחידנות מתבססת, והיקפה בישראל מתפשט[21] לעוד מגזרים[22] בחברה .
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- שירית אביטן כהן , אלחנן שפייזר, החוקרת שלומדת על מי שלא יודעים דבר על אבא, בעיתון מקור ראשון, 2 ביולי 2020
הערות שוליים עריכה
- ^ דרור אורן, "הורות יחידנית - לגדל ילד לבד", הוצאת רסלינג, 2018, עמ' 33-30.
- ^ חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב-1992, באתר נבו, נלקח ב-18 בדצמבר 2018
- ^ אלון אורן, "הבנייתה של משפחה הומוסקסואלית במודל 'הורות משותפת' עם אישה: הניעות בין האישי, הזוגי והמשפחתי", עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה, 2006.
- ^ Jane Mattes, "Single mothers by choice A Guidebook For Single Women Who Are Considering or Have Chosen Motherhood". New York: Times Books, 1994.
- ^ שולמית אלבק, "אמהות לא נשואות מתוך בחירה", חברה ורווחה, גיליון י"ד (1), 79-67, 1993.
- ^ רוני בר-צורי ומיכל טל, "אמהות רווקות, דיוקן 2000", משרד העבודה והרווחה, מדינת ישראל, דפי מידע בנושא שוק העבודה, 2002
- ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משפחות בישראל - נתונים לרגל יום המשפחה, פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,13,2,2018, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לידות חי נשים רווקות לפי גיל, טבלה 3.17, נתונים המבוססים על רשות האוכלוסין וההגירה, פורסם ב-18.7.2017, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ אבא קומותיים, בלוג אבא יחידני מאת אילן שיינפלד, 2016, באתר אילן שיינפלד, נלקח ב-18 בדצמבר 2018
- ^ יורם יובל ואירי ריקין , "אבא יש רק אחד", מתוך: משפחה מאושרת בשישה שיעורים, שידורי קשת, עונה 1, פרק 2., 2014, באתר קשת
- ^ עידו סולומון, "מגדל את הילדים שלי כמו כל אישה", באתר מאקו, 21 ביולי 2018
- ^ טלי נבו, "משמעות הבחירה בבנק הזרע כערוץ למימוש אימהות בקרב נשים רווקות בישראל". עבודת תזה, החוג לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון, 2015
- ^ טבק אבירם, הורות אחרת? על הדומה והשונה בהורות חד-מינית, פסיכולוגיה עברית, 2011, באתר פסיכולוגיה עברית, נלקח ב-18 בדצמבר 2018
- ^ דורית סגל – אנגלצ"ין, פאולין-עירית אררה וג"ולי צוויקל , משמעות הבחירה בדפוס משפחות "הטרו-גיי" מנקודת מבטן של הנשים, בתוך: א. שריד, ד. סגל – אנגלצ"ין, וג". צוויקל. (עורכות): "שמרי נפשך" בריאות נפשית בקרב נשים בישראל. אוניברסיטת בן גוריון בנגב: באר שבע, 2010, נלקח ב-18 בדצמבר 2018
- ^ אמאנחל, "פורום אימהות יחידניות מבחירה", באתר תפוז אנשים, נלקח ב-20 בדצמבר 2018
- ^ דורית סגל-אנגלצ'ין, "אמהות חד-הוריות מתוך בחירה: תרומת החשש מפני אינטימיות הטרוסקסואלית והחוסן האישי להסבר איכות חייהן", עבודת דוקטורט, אוניברסיטת תל אביב, 2000
- ^ עדן וייס-שדה ורינה שחר, "אימהות יחידנית – דתית וחילונית: הדמיון והשוני השווה בין אימהות יחידניות דתיות וחילוניות בהיבטים סוציולוגים ואישיותיים", סוגיות חברתיות בישראל, 17, עמודים 141–174, 2014
- ^ אילנה בת שבע רוזנברג, שם האב: אברהם אבינו "אימהות רווקות מתרומת זרע" הורות יחידנית בעיני האימהות ובעיני החברה, הרפואה והמשפט בישראל בעשור השני של המאה ה-21, הרצליה, הוצאת שיר ושם, 2015
- ^ צבי טריגר, "רישיון להורות". זכויות הילד והמשפט הישראלי, עורכת תמר מורג. הוצאת רמות: אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, עמודים 389–427, 2010
- ^ גליה אליהו, לא חד הורית. יחידנית. מבחירה, באתר ynet, 31 בינואר 2007
- ^ נורית רוט, היחידנים, באתר כלכליסט, 28 בדצמבר 2016
- ^ דבורה רוס, "נעדיף רווקה ערירית על פני אם יחידנית?", סרוגים, 26.8.2016