הידקי יוקאווה
הידקי יוקאווה (ביפנית: 湯川 秀樹; 23 בינואר 1907 – 8 בספטמבר 1981) היה פיזיקאי יפני חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1949 על ניבוי קיום מזונים, והראשון ממדינה זו שזכה בפרס נובל.
לידה |
23 בינואר 1907 אזאבו, יפן |
---|---|
פטירה |
8 בספטמבר 1981 (בגיל 74) קיוטו, יפן |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | יפן |
מקום קבורה | Chion-in |
מקום לימודים | |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | צ'ושירו הייאשי, Shoichi Sakata, Donald R. Yennie |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | Sumi Yukawa (1932–?) |
תרומות עיקריות | |
ניבוי קיום מזונים על בסיס עבודתו התאורטית על כוחות גרעיניים. | |
חתימה | |
ביוגרפיה
עריכהיוקאווה נולד בטוקיו וגדל בקיוטו. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת קיוטו ב-1929, נשאר יוקאווה בפקולטה ושימש מרצה למשך ארבע שנים. באוניברסיטה החל לפתח עניין בפיזיקה תאורטית, ובעיקר בנושא חלקיקי יסוד. הוא נשא לאישה את סומי ב-1932, ונולדו להם שני ילדים, הרומי וטאקאַָקי. הוא התמנה לעוזר פרופסור באוניברסיטת אוסקה ב-1933, בגיל 26.
ב-1935 פרסם יוקאווה את התאוריה שלו לגבי המזון, שהסבירה את היחס בין פרוטונים לנייטרונים, ובכך הייתה לו השפעה רבה על הרחבת המחקר בנושא חלקיקים יסודיים. הוא הפך לפרופסור באוניברסיטת קיוטו ב-1940, וב-1943 קיבל את עיטור מסדר התרבות מטעם ממשלת יפן. ב-1949 התמנה יוקאווה לפרופסור באוניברסיטת קולומביה, ובאותה שנה קיבל את פרס נובל לפיזיקה, לאחר שב-1947 התגלו בניסוי שערך ססיל פאוול פאיונים שאת קיומם צפה יוקאווה ב-1935. יוקאווה אף חקר את תאוריית לכידת אלקטרונים.
יוקאווה התמנה ליושב ראש מכון יוקאווה לפיזיקה תאורטית ב-1953, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהסורבון, חברות לשם כבוד בחברה המלכותית של אדינבורו ובאקדמיה ההודית למדעים.
ב-1955 הוא הצטרף לעשרה מדענים אחרים וחתם על מניפסט ראסל-איינשטיין, שקרא לפירוק נשק גרעיני.
קישורים חיצוניים
עריכה- הידקי יוקאווה, באתר פרס נובל (באנגלית)
- הידקי יוקאווה, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- YUKAWA STORY
- הידקי יוקאווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הידקי יוקאווה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)