ויקטור וסנצוב
ויקטור מיכאילוביץ' וסנצוב (ברוסית: Виктор Михайлович Васнецов; 15 במאי 1848 – 23 ביוני 1926) היה צייר רוסי ריאליסטי שהתמקד בנושאים מיתולוגיים והיסטוריים, ונחשב לאחד ממובילי זרם התחייה הרוסית באמנות הרוסית.
 | |
| דיוקן עצמי, 1873 | |
| לידה |
3 במאי 1848 (יוליאני) Lopyal, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
23 ביולי 1926 (בגיל 78) מוסקבה, ברה"מ |
| שם לידה |
Виктор Михайлович Васнецов |
| מקום קבורה |
בית הקברות ודנסקויה |
| מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1875) |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
סימבוליזם |
| יצירות ידועות |
Alyonushka, Knight at the Crossroads, Ivan Tsarevich on the Grey Wolf |
| חתימה |
 |
  | |
קורות חיים עריכה
ילדותו (1848–1858) עריכה
ויקטור וסנצוב נולד בכפר לויאל שבמחוז קירוב בשנת 1848. אביו, מיכאיל ואסילייביץ' וסנצוב, כומר הכפר, היה אדם משכיל שהתעניין במדעי הטבע, האסטרונומיה והציור. סבו של וסנצוב היה צייר איקונות. לוויקטור היו שני אחים - אפולינרי אשר היה אף הוא לצייר מפורסם, ואח נוסף שהיה למורה.
שהותה בווייטקה (1858–1867) עריכה
לאחר הגיעו לגיל 10, החל וסנצוב ללמוד בבית ספר כנסייתי בוויאטקה. מדי קיץ שהה עם משפחתו בבית הכפר שלהם בריואבו. בשנות לימודיו עבד בחנות מוכר חפצי דת מקומי, וכן סייע לצייר הפולני מיכאל אלווירו אנדריולי בציור ציורי הקיר בכנסיית אלכסנדר נייבסקי שבוויאטקה.
לאחר תום לימודיו החליט וסנצוב לעבור לסנקט פטרבורג וללמוד שם אמנות. על מנת לממן את מסעו לבירת רוסיה באותה עת, מכר שתיים מיצירותיו: "אישה קוצרת" ו"חלבנית" (שתיהן צוירו ב-1867).
שהותו בסנקט פטרבורג (1867–1876) עריכה
באוגוסט 1867 התקבל וסנצוב לאקדמיה הקיסרית לאמנות בסנקט פטרבורג. במהלך שנות לימודיו התחבר עם תלמיד נוסף באקדמיה, האמן איליה רפין.
לאחר שלוש שנות לימודים הצטרף לתנועת ה"פרדויז'ניקי", תנועה של אמנים ריאליסטיים אשר יצאו נגד הסגנון המסורתי והשמרני הנלמד באקדמיה. וסנצוב היה חבר של מנהיג התנועה איוואן קראמוסקוי. בתקופת לימודיו נמנע וסנצוב מציור סצנות היסטוריות ומיתולוגיות (אשר לימים הפכו לנושאי יצירותיו הידועות ביותר).
יצירתו "ישו ופונטיוס פילטוס לפני העם" זיכתה אותו בפרס מאת האקדמיה.
בראשית שנות ה-70 של המאה ה-19 יצר תחריטים המתארים את החיים בתקופתו. שנים מהם ("מוכר הספרים בכפר" משנת 1870 ו"ילד עם בקבוק וודקה" משנת 1872) זיכו את וסנצוב במדליית ארד ביריד העולמי שנערך בלונדון בשנת 1874.
בתקופה זו התמקד וסנצוב ביצירות תקופתיות המתארות את תושבי רוסיה. בין יצירות אלה ידועות היצירות "הזמרים פשוטי העם" (1873) ו"עוברים" משנת 1876, המגלמים את מצבם הקשה של פשוטי העם ברוסיה. יצירות אלה זכו להצלחה בקרב התומכים בדמוקרטיזציה וחוגים מהפכניים ברוסיה.
שהותו בפריז (1876–1877) עריכה
בשנת 1876 הזמין איליה רפין, חברו של וסנצוב, את וסנצוב לשהות עמו במושבת האמנים פרדויז'ניקי, בפריז. בהיותו בפריז למד וסנצוב את הסגנון הקלאסי, לצד סגנונות מודרניים כמו האימפרסיוניזם. בתקופה זו צייר את ה"אקרובטים" (1877), והציג מיצירותיו בפריז.
כמו כן בתקופה זו החל להתעניין באגדות עם ולצייר מוטיבים מאגדות אלה, כגון היצירות "איוואן צארביץ' רוכב על זאב אפור" ו"ציפור האש".
וסנצוב שימש כדוגמן עבור דמותו של סאדקו ביצירתו המפורסמת של איליה רפין "סדקו בממלכה התת-מימית".
בשנת 1887 שב וסנצוב למוסקבה.
שהותו במוסקבה (1877–1884) עריכה
לאחר מעברו למוסקבה, החל וסנצוב להתמקד בציור אגדות עם רוסיות, ובהם "האביר בצומת הדרכים" (1878), "הנסיך איגור בשדה הקרב" (1878), "שלוש צארינות הממלכה התת-קרקעית" (1879-1881), "השטיח המעופף" (1880), ו"אליונושקה" המבוסס על האגדה "אח ואחות" (1881).
עבודות אלה זכו להצלחה רבה באותה עת, אף שהמבקרים טענו כי הם עומדים בניגוד לעקרונות הריאליזם של תנועת הפרדויז'ניקי. אספן האמנות הידוע פאבל טרטיאקוב סירב לרכוש יצירות אלה מסיבה זו. בשנות ה-80 של המאה ה-19 שב וסנצוב לצייר נושאים דתיים ואיקונות דתיות.
שהותו בקייב 1884–1889 עריכה
בין השנים 1884–1889 הוזמן וסנצוב לצייר פרסקו (ציור קיר) בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב. יצירה זו צוירה בסגנון השונה מהמסורות הרוסיות ואף בסגנון השונה מהמסורות המערביות של ציורים דתיים. מבקר האמנות המשפיע ולדימיר סטאסוב כתב כי מדובר בחילול הדת ופגיעה ברגשות הציבור הרוסי. המבקר הפופולרי דמיטרי פילוסופוב כתב כי ציורי הקיר גישרו על 200 שנות אמנות רוסית, ועל הפערים החברתיים המפרידים את החברה הרוסית.
בהיותו בקייב התחבר וסנצוב עם מיכאיל ורובל אשר השתתף בעיטור הקתדרלה.
בהיותו בקייב השלים וסנצוב את היצירה "איוואן צרביץ' רוכב על זאב אפור" והחל את היצירה שהייתה לימים הידועה ביותר שלו ה"בוגאטיר".
בשנת 1885 נסע וסנצוב לאיטליה, וכן עבד על התפאורות והתלבושות עבור האופרה מאת ניקולי רימסקי-קורסקוב "עלמת השלג".
שנות חייו המאוחרות (1890–1926) עריכה
לאחר שנת 1890 המשיך וסנצוב ביצירתו, אולם בתקופה זו התמקד וסנצוב ביצירת תפאורות תיאטרון (ביחד עם אחיו אפולינרי) עבור רימסקי-קורסקוב. כמו כן וסנצוב נשכר בשנת 1910 על ידי צבא רוסיה לעצב את כובעי אנשי הצבא הרוסי הקיסרי.
במקביל החל וסנצוב בתכנון מבנים בסגנון התחייה הרוסית (מבנים בסגנון אגדתי). המבנה הידוע הראשון בסגנון זה היה הכנסייה שתכנן באברמצבו בשנת 1882 ביחד עם וסילי פולנוב. בשנת 1894 תכנן את ביתו שלו במוסקבה בסגנון זה, וב-1898 תכנן את הביתן הרוסי ביריד העולמי בפריז. בשנת 1904 תכנן את מבנה של גלריית טרטייקוב בסגנון אגדתי זה.
בין השנים 1906–1911 עבד וסנצוב על תכנון הפסיפסים עבור קתדרלת אלכסנדר נבסקי שבוורשה.
בשנת 1912 העניק הצאר ניקולאי השני לווסנצוב תואר אצולה.
בשנת 1914 עיצב וסנצוב בול הכנסה שנועד לאיסוף כסף עבור נפגעי מלחמת העולם הראשונה. וסנצוב תמך בהרחבת האוסף של המוזיאון ההיסטורי הממשלתי וחלק גדול מאוספי המוזיאון נרכשו בכספיו. לאחר המהפכה הרוסית בשנת 1917 תמך בהעברת יצירות דתיות מהכנסיות לגלריית טרטייקוב, ובכך הצילן מהרס.
אזכורים תרבותיים עריכה
בשנת 1978 נקרא אסטרואיד וסנצוב 3586 שהתגלה על ידי האסטרונומית הסובייטית לודמילה ז'וראבליובה על שמו ועל שם אחיו.
גלריה עריכה
.jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
- יצירותיו של וסנצוב
- ויקטור וסנצוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ויקטור וסנצוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ויקטור מיכאלוביץ וסניצוב (1848-1926), דף שער בספרייה הלאומית
