פטראקה פויינארו
פטראקה פויינארו (ברומנית: Petrache Poenaru, 10 בינואר 1799 - 2 באוקטובר 1875) היה פדגוג וממציא רומני, מהנדס בהכשרתו. תרם לקידום החינוך בארצו. בעת שהייתו בצרפת, הוציא פטנט על "קולמוס כיס עם דיו בלתי נגמר" שהיה אחד מאבות העט הנובע של ימינו. ניהל את מכללת סבא הקדוש בבוקרשט, ייסד את המכללה הלאומית (ע"ש "קרול הראשון") בקראיובה, היה ראש מינהל (אפוריה) בתי הספר בוולאכיה. נבחר כחבר באקדמיה הרומנית (1870).
רקע משפחתי, שנות הילדות ולימודיו עריכה
פטראקה פויינארו נולד בשנת 1799 בכפר בנשט Beneşti, במחוז ולצ'ה בנסיכות ולאכיה. דודו, יורדאקה אוטֶטֶלישאנו היה איש אמיד שהתעניין מקרוב בפיתוח החינוך בוולאכיה בתקופה שבה רוב האוכלוסייה הייתה אנאלפביתית. פויינארו למד בתיכון שעל יד כנסיית אובדיאנו בקראיובה עד 1818, ועבד בנעוריו כפקיד בבישופות (ה"אפיסקופיה") ברמניקו ולצ'ה. מאוחר יותר לימד יוונית בבית הספר של המטרופוליה (הארכיבישופות) שבבוקרשט.
מזכיר של טודור ולדימירסקו עריכה
בשנת 1821 הצטרף לצבא המורדים מאולטניה שכלל את החיילים שנקראו "פאנדורים" שבהנהגתו של טודור ולדימירסקו צעד אל עבר בוקרשט. כשהתברר שלא היו לו כישורים של לוחם אבל הצטיין בהשכלתו התקבל על ידי טודור ולדימירסקו כמזכירו האישי. פויינארו ערך בשבילו את הכרוזים הנקראים "דפי תעמולה" Foaie de propagandă הנחשבים כמבשרים ראשונים של עיתונות בשפה הרומנית. נשלח על ידי טודור לחו"ל למשימה דיפלומטית והצליח להינצל מהגורל הטראגי שהיה חלקו של מפקדו. אחרי שקיבל את בשורת רציחתו של טודור ולדימירסקו על ידי המהפכנים היוונים, פויינארו מצא מקלט בסיביו, בטרנסילבניה.
סטודנט בחו"ל. אחד מממציאי העט הנובע עריכה
אחרי הרגעת הרוחות בוולאכיה זכה במלגה על מנת ללמוד הנדסה, פיזיקה, מתמטיקה, וגאודזיה בווינה. השתלם באותה תקופה גם בשפות יוונית, לטינית, צרפתית, איטלקית ואנגלית.
בשנת 1824 פויינארו קיבל מלגה נוספת מידי השליט גריגורה גיקה שאיפשר לו להמשיך החל משנת 1826 להשתלם בקרטוגרפיה ב"בית הספר ליישומים למהנדסים גאוגרפים" באקול פוליטקניק בפריז. עבד אז בשטח תחת הדרכת הקרטוגרף לואי פויסאן (1769-1843), שהיה חבר באקדמית המדעים של צרפת. הסטודנט הרומני אלכסנדרו אודובסקו שהתלווה אליו ולימים נודע כסופר ברומנית, כתב מאוחר יותר ספר על חייו ופעלו. תוך כדי מאמציו לרשום את דברי המרצים המציא כלי כתיבה שעזר לו לחסוך בזמן. זה היה "האב של עט הנובע" שנרשם על ידו כפטנט ב 27 במאי 1827 במחלקת ההמצאות של משרד הפנים הצרפתי, עם הקוד 3208 והתאור ”plume portable sans fin, qui s’alimente elle-même avec de l’ancre" (קולמוס כיס בלתי נגמר, המתמלא מעצמו עם דיו) בשנת 1831 פויינארו ביקר באנגליה והתעניין שם בשיטות ארגון המכרות ותעשיית המתכות.
תרומתו לפיתוח החינוך ולארגון שרות המהנדסים עריכה
בהתאם לתנאי המלגה חזר פטראקה פויינארו למולדתו והחל משנת 1832 פעל כמורה ומחנך בתיכון סבא הקדוש (ספנטול סבא) בבוקרשט. מאוחר יותר התמנה למנהל התיכון וכעבור מעט זמן ל"אפור כללי" (מנהל כללי) של ה"אפֶוריה (Eforia) (המינהל) של בתי הספר" בוולאכיה, וכיהן בתפקיד זה במשך 15 שנה - בשנים 1832 -1847. בזמן כהונתו הוקמו מאות בתי ספר בשפת ההוראה רומנית ברחבי ולאכיה, בכפריה ובעריה. פויינארו תרגם וכתב ספרי לימוד ששימשו להוראת מתמטיקה ויחד עם פלוריאן ארון וז'. היל - הוציא לאור מילון צרפתי-רומני בשני כרכים.
בשנת 1841 נבחר כנציג של האזור דולז' באספה הכללית (Adunarea Obştească) של ולאכיה.
בשנת 1848 השתתף בפעילות המהפכנית והיה, בין השאר, חבר ב"וועדה לשחרור העבדים" (כלומר, העבדים הצוענים) שבאחוזות הבויארים ובבעלות המנזרים, יחד עם יואסף זנאגוביאנו וצ'זאר בוליאק. גם לאחר דיכוי המהפכה המשיך להיות פעיל במשרדי הממשל. בין השנים 1850-1855 היה מנהל במשרד החוץ (פוסטלניצ'יה) ואחרי איחוד ולאכיה עם נסיכות מולדובה היה בשנת 1864 חבר בוועדה הטכנית של העבודות הציבוריות ותרם לארגון שרות המהנדסים ברומניה. לאחר 1856 היה פעיל באחת הלשכות של הבונים החופשיים בבוקרשט.
תרומות לקידום התרבות והמדע ברומניה עריכה
בשנת 1833 נמנה עם מייסדיה של "החברה הפילהרמונית", תרם בהמשך גם להקמתם של החברה האגרונומית ושל בית הספר לחקלאות בפנטילימון. היה מיוזמי ייסוד הגן הבוטני בבוקרשט וממקימי המוזיאון הלאומי לעתיקות. הציג במוזיאון זה את האוצר הגוטי "התרנגלות ואפרוחי הזהב" שנמצא ביישוב פייטרואסה. עמד בראש פעילות עיתונאית ושל הפצת מידע בנושאי חקלאות וחינוך בקרב הקהל הרחב. הוציא לאור את Foaia Muzeului Naţional ("דף המוזיאון הלאומי") (1836-1838) ו-Învăţătorul Satului ("מורה הכפר") (1848) שחולקו בחינם בכפרים. ב-10 בספטמבר 1870 נבחר פויינארו לחבר באקדמיה הרומנית וב-8 בספטמבר 1871 השמיע את נאום הקבלה שדן ב"גאורגה לאזר ובית הספר הרומני".
נפטר ב-2 באוקטובר 1875.
ספרים עריכה
- מילון צרפתי -רומני (יחד עם פלוריאן ארון וז'. היל)
תרגומים עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- פטראקה פויינארו -מאמר ביוגרפי מאת מיכאי אולטניאנו בכתב העת "אוניברסול אינג'ינרסק" מס.2, 2005 באתר האיגוד הכללי של המהנדסים ברומניה - גישה ב 17.02.2011
- Mihai Olteneanu - Petrache Poenaru 1799-1875 Universul ingineresc nr.2,2005
site Asociaţia generală a inginerilor din România (ברומנית)