רב אחא בר יעקב
רב אחא בר יעקב - אמורא בבלי מן הדור השלישי-רביעי. מתלמידי רב הונא[1]. היה מראשי היהודים בפפוניא[2]. בתלמוד מסופר עליו שהיה חסיד וחכם גדול[3].
| תקופת הפעילות | הדור השלישי-רביעי לאמוראי בבל אמוראים |
|---|---|
| רבותיו | רב הונא |
| תלמידיו | רב פפא |
  | |
במסכת בבא קמא[4] מסופר שרבא שיבח את רב אחא בר יעקב בפני ראש ישיבת נהרדעא, רב נחמן, שהוא "אדם גדול", רב נחמן שהיה מגדולי הדור, הסתקרן והחליט לבחון את רב אחא בר יעקב, הוא ביקש שיקשה רב אחא בפניו קושיות על מנת לראות את חריפותו. רב אחא בר יעקב החל מקשה שאלות מורכבות עד שרב נחמן נאלץ לבקש ממנו להפסיק מרוב הצורך לעיין בעמקות השאלות.
חייו עריכה
רב אחא נהג הקפדה רבה בסדרי לימודיו, ומה שלא הספיק ללמוד ביום למד בלילה[5]. בתלמוד[6] מסופר על נס שקרה לו כששלח את בנו, רב יעקב, ללמוד אצל אביי. לאחר שהבן לא סיפק את רצון אביו, הלך רב אחא ללמוד במקומו. בעירו של אביי היה בית מדרש ששכן בו שד, שאם היו באים שני בני אדם - אפילו ביום - היה מזיקם, ותמוה מאוד כוחו של שד זה, מכיוון ששדים תוקפים רק בלילה ואינם תוקפים שני אנשים אלא יחידים כל שכן אם הם חכמים בתורה. כיוון שידע אביי שרב אחא מלומד בניסים, ציווה על תושבי המקום שלא יתנו לו אכסניא. רב אחא נאלץ לישון באותו בית מדרש. קם עליו המזיק ונדמה לו כנחש בעל שבעה ראשים, רב אחא התפלל, ועל כל כריעה שכרע בתפילתו נפל אחד מראשי המזיק.
רבו, רב הונא היה מאריך בדרשותיו ושיעוריו בתלמוד, ולכן רבים מתלמידיו התאפקו מלצאת לצרכיהם בשעת השיעור, ונעשו עקרים, ולא יכלו להוליד עוד. רב אחא בר יעקב, כמעט הגיע לידי עקרות, אלא שבעקבות רפואה שציווה לעשות לו, ניצל מעקרות, וקרא על עצמו ” הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ”[7][8].
בנו נקרא יעקב, ובן בתו נקרא יעקב[9]. אחותו נישאה לרב איקא, ובנה היה רב אחא בריה דרב איקא. רב אחא בר יעקב נפטר בעקבות עין הרע שנתנו בו חבריו, על כך שבפעם הראשונה שכתב ספר תורה נזדמן לו "אורכו כהקיפו"[10].
ממאמריו בהלכה עריכה
- דברים האסורים לפני מנחה: "לעולם בתספורת דידן, לכתחילה אמאי לא? גזרה שמא ישבר הזוג. ולא למרחץ, להזיע בעלמא, לכתחילה אמאי לא? שמא יתעלף. ולא לבורסקי, לעיוני בעלמא, לכתחילה אמאי לא? דילמא חזי פסידא בזבינא ומטריד. ולא לאכול, סעודה קטנה, לכתחילה אמאי לא? דלמא אתי לאמשוכי. ולא לדין, בתחילת דין, לכתחילה אמאי לא? דלמא חזי טעמא וסתר דינא."[11]
- "והיום חמש, איצטריך, סלקא דעתך אמינא, הני מילא היכא דחל יום הכיפורים להיות אחר השבת, דחלבי שבת קריבים ביום הכיפורים אבל בשבת לא, קא משמע לן."[12]
- "מזמנים ישראל על בני מעיים ואין מזמנים גוי אבני מעיים"[13].
- פסק לברך שלא עשני עבד, ולא שלא עשני בור[14].
- המקושש - מעמר היה[15].
- "וחם השמש ונמס, איזוהי שעה שהשמש חם והצל צונן? הוי אומר בארבע שעות"[16].
ממאמריו באגדה עריכה
- "כל הקרוב לנפש משיב את הנפש - אונקא (צוואר)"[17].
- על רעידת אדמה: "דוחק [הקב"ה] את רגליו תחת כסא הכבוד, שנאמר "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי"[18].
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב אהרן הימן, "רב אחא בר יעקב", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- רב אחא בר יעקב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים עריכה
- ^ מסכת יבמות, דף ס"ד, עמוד ב'
- ^ מסכת חולין, דף י"ז, עמוד ב'
- ^ מסכת עירובין, דף ס"ג, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ', עמוד א'
- ^ "יזיף ופרע", מסכת ערובין, דף ס"ה, עמוד א'
- ^ מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד ב'
- ^ מגילת קהלת, פרק ז', פסוק י"ב.
- ^ מסכת יבמות, דף ס"ד, עמוד ב'.
- ^ מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד א'
- ^ מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ט', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף מ"ו, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ל"ג, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ג, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ו, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ז, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ד, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד א'