מיידאן ורדכ
מֶיידָאן וַרְדָכְּ (בדארי: میدان وردک, בפשטו: میدان وردگ) הוא אחד מתוך 34 מחוזות אפגניסטן. המחוז ממוקם במרכז אפגניסטן, שטחו 9,934 קילומטרים רבועים ואוכלוסייתו מונה 567,600 איש. בירת המחוז המשמשת גם בתור העיר הגדולה ביותר והמרכז המיושב הגדול ביותר היא מיידאן-שאר, הנמצאת בקירוב לגבול המזרחי עם מחוז קאבול. המחוז מחולק לכדי 8 נפות (יחידה שלטונית).
 | |
| חייל אמריקאי במחוז, תמונה משנת 2011 | |
| מדינה |
 אפגניסטן |
|---|---|
| מושל | מוחמד עריף שאה ג'אהן |
| בירת המחוז | מיידאן-שאר |
| שפה רשמית | פשטו, דארי |
| שטח | 9,934 קמ"ר |
| גובה | 2,848 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 567,600 (2021) |
| קואורדינטות | 34°24′N 68°24′E / 34.4°N 68.4°E |
| אזור זמן | UTC+4:30 |
גאוגרפיה
עריכהמחוז מיידאן ורדכ ממוקם במזרח אפגניסטן. הוא גובל בצפון במחוז פרוואן, במזרח במחוזות קאבול ולוגר, בדרום בע'זני ובמערב בבאמיאן. ורדכ הוא מחוז הררי מאוד עם רכסי הרים מצפון וממזרח היוצאים בהמשך לרכס הינדו-כוש. מדי שנה, אחוז גשמים גבוהה יורדים על רכס הינדו-כוש והמים יורדים עם הזמן למישורים נמוכים יותר כגון מחוז מיידאן ורדכ. מרבית המחוז משמש הודות להיותו שטח רטוב ולח, מותאם לחקלאות עם גידולים מושקים ואחוז גשמים גבוהה ביחס למחוזות אחרים במדינה. הגידולים החקלאיים המרכזים במחוז כוללים תפוח, משמש, שעועית, תפוח אדמה, חיטה, אורז, תירס, שעורה, בצל, גזר, עגבנייה ועוד. בכל הקשור למשק החי מגדלים בעיקר פרות, כבשים ועזים.
אוכלוסייה
עריכהאוכלוסיית המחוז מונה כ-567,600 תושבים (נכון לרישום משנת 2013) ומורכבת מבחינה אתנית מהעדות הבאות: הזארה (עם פרסי), טג'יקים, פשטונים, קוצ'ים (עם הודי), קיזילבאשים וכמוהם גם מעדות מיעוטים אחרות. עיסוקיהם העיקריים נוטים להיות חקלאות, כריית יערות לייצור אנרגיה ועבודות בית. ישנם כמעט 800 פרויקטים מתוכננים למען סיוע מחוזי במיידאן ורדכ בעלות של מעל 8 מיליון דולר אמריקני.
רוב ההזארים והטג'יקים במחוז הם שיעים אך הפשטונים והקבוצות השונות רובם סונים (זאת מלבד הקוצ'י שהם הינדים). ישנם 2,684 מסגדים במחוז, 341 מוסדות הוראה ו-21% מכלל התושבים יודעים אוריינות. כביש 1 המחבר את קנדהאר עם קאבול עובר דרך המחוז, בנוסף ישנו כביש מהיר העובר לאורכו של המחוז וכבישים המקשרים בין מרכזי הנפות לבירה מיידאן שיר. ישנם 6 בתי חולים ו-65 קופות חולים, רובם נוסדו בסיוע כספי מצד נאט"ו וארצות הברית במיוחד.
ביטחון
עריכהמחוז ורדכ נמצא במאבק מתמשך, כאשר הטליבאן פעיל ברוב הנפות המחוזיות ונלחם נגד הממשלה האפגנית. רוב נפות המחוז מסווגות כמחולקות בין הטליבאן לממשלה האפגנית, שתי נפות מסווגות תחת שליטה ממשלתית ונפות סיידאבאד ונרך נתונות לשליטה מלאה של הטליבאן. עקב האלימות המוגברת נגד הקהילה השיעית, הוקמה במחוז ורדכ מיליציה המורכבת מ-1,000 בני הזארה חמושים אשר התחברה לקבוצות הזארה בע'זני במטרה ליצור כוח הגנה משלה להזארים הנמצאים באזור מרכז המדינה. 90 תקריות הקשורות למורדים דווחו בתקופת ינואר 2018 – פברואר 2019 (ממוצע של 1.5 אירועים בשבוע).
דוגמאות לתקריות כוללות פשיטות לילה של מורדים על יישובים, במיוחד כפריים ותקיפות אוויריות, הבולטת ביותר אירעה בנפת ג'גטו בסוף ספטמבר 2018. נפות נרך וג'לרז הושפעו גם מהתקפות אוויריות ומפעולות צבאיות. מורדי הטליבאן ביצעו פיגועי התאבדות מחוץ למתחם המשטרה בבירת המחוז באוקטובר 2018, כמו גם בינואר 2019. דווח גם על אלימות הקשורה לבחירות, הטלת מוקשים ופצצות בדרכים. תועדו 224 נפגעים אזרחיים (88 הרוגים ו-136 פצועים) בשנת 2018, המייצגים 35 קורבנות אזרחיים לכל 100,000 תושבים. מדובר בעלייה של 170% בהשוואה לשנת 2017. הגורמים העיקריים לנפגעים אזרחיים היו התנגשויות צבאיות באזורים יישובים ואחריהם פיגועי התאבדות ומטעני חבלה. בתקופה שבין 1 בינואר 2018 – 28 בפברואר 2019 נעקרו 199 אנשים ממחוז ורדכ. המחוז חשוב להישג יד בשביל הטליבאן עקב קרבתו לבירה קאבול ולמרכז הממשלה האפגנית בה הוא נלחם.
ב-12 במאי 2021 נפת נרך נפלה לידי הטליבאן, לאחר שיום קודם הטליבאן תפס את בניין ממשל הנפה ושרף אותו, אחרי כמה ימים של מצור עליו. חיילי ארצות הברית התחילו לסגת מאפגניסטן במטרה לצאת משם סופית ב-11 בספטמבר[1].
חלוקה מנהלית
עריכה
מחוזות אפגניסטן מחולקות ליחידות שלטוניות בשם "נפות", להלן הנפות של מחוז הראת ואוכלוסייתן:[דרוש מקור]
- צ'כּ ורדכּ – 83,376
- דאימירדאד – 28,865
- היסה-י אוול בהסוד – 25,079
- ג'ע'תו – 46,667
- ג'לריז – 44,873
- מרכזי בהסוד – 94,328
- מיידאן שיר – 35,008
- נרח' – 56,354
- סיידאבאד – 114,793
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- ורדכ - EASO (הקישור אינו פעיל, 22 בינואר 2022)
- מיידאן ורדכ - תוכנית ללימוד תרבות ומאבקים
הערות שוליים
עריכה