מיכאל דורפמן
מיכאל דורפמן (ברוסית: Михаэль Дорфман; נולד ב-17 בספטמבר 1954 בלבוב, אוקראינה) הוא סופר, פעיל חברתי ועיתונאי יהודי-אוקראיני-אמריקאי.
 | |
| לידה |
17 בספטמבר 1954 (בן 69) לבוב, אוקראינה |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות, ארצות הברית, ישראל  |
| שם עט |
Дан Михаэль, Людмила Кафра, Йегуда Арад, Людмила Бенсон |
| עיסוק | עיתונאי וסופר |
| שפות היצירה |
רוסית |
  | |
דורפמן פרסם מעל 300 מאמרים ומחקרים בישראל, ארצות הברית, גרמניה, פולין, הולנד ואוקראינה. כותב בשפות רוסית ואנגלית. ממקימי תנועת המחאה "הפנתרים הרוסים" בבאר שבע, ועמותת "למרחב" שטיפלה בנפגעי גזענות כלפי העולים מברית המועצות בישראל. מיוזמי ההצעה להפוך את השפה הרוסית לשפה רשמית בישראל, וממחברי דוח בנושאי גזענות כלפי העולים שהוגש לממשלה.[1]
משנת 2001 מתגורר בארצות הברית.
ביוגרפיה
עריכה
נולד בעיר לבוב שבאזור גליציה באוקראינה, שהייתה אז חלק מברית המועצות תחת השלטון הקומוניסטי. עלה לישראל בשנת 1974 במסגרת העלייה מברית המועצות בשנות השבעים. למד במשך שנה באולפן עברית בירושלים.
דורפמן עסק בפעילות עיתונאית וחברתית, ונדד בין מדינות העולם במסגרת פעילות זו. למד טבחות בשווייץ ועבד במקצוע זה. כן למד קורסים בבלשנות ומחשבים. כשחזר לישראל עבד מספר שנים במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון, והחל לכתוב בעיתונות המקומית.
כתיבה
עריכהמשנת 2001 עסק בארצות הברית בתחיית תרבות היצירה בשפת היידיש על ידי יהודים דוברי רוסית.
בשנת 2009 פרסם שלושה כרכים תחת השם "היהודים והחיים" ברוסית, בהוצאת ACT במוסקבה.
עיתונאות
עריכהבין השנים 1992–2000 עבד ככתב ועורך בעיתון «Аспекты» и «Негев». בשנים אלו כתב מאמרים במספר מגזינים בשפה הרוסית המתפרסמים בישראל: Вести, Время, Новости недели, Наша страна, Панорама, Секрет, Зеркало, Круг. כן עבד בשיתוף עם העיתונים מעריב וידיעות אחרונות ועסק בפרסום המידע על התמודדות והשתלבות עולי ברית המועצות בישראל. שימש גם ככתב שטח בערוץ הראשון בטלוויזיה הישראלית ובתוכניות ברשת ב' (כגון תוכניתה של שלי יחימוביץ') בנושא עולי ברית המועצות. בשנת 2002 התארח בנושא זה בתוכנית "שאלות אישיות" עם יעקב אגמון בגלי צה"ל.[2]
החל משנת 2004 כתב מאמרים למגזינים במקומות שונים בעולם: Nota Bene (ירושלים), Lebed (בוסטון), Unipress, Ami (סנקט פטרבורג), Scepsis (מוסקבה), TryPress (מולדובה) ועוד. השתמש בשמות העט Дан Михаэль, Йегуда Арад, Людмила Бенсон.
פעילות חברתית
עריכהבשנת 1994 הקים את עמותת "למרחב" שנועדה לסייע לעולים מברית המועצות שסבלו מפגיעות על רקע גזעני בשל מוצאם. סייע בבניית רשת של תוכניות "12 צעדים" לעזרה לאנשים שעברו הטרדה על רקע גזעני.
דורפמן היה אחד ממקימי תנועת המחאה של "הפנתרים הרוסים" ועמד בראשה.[3][4][5][6][7] בשנים 1999–2000 בשיא פעילותה, הועלתה הצעה להפוך את השפה הרוסית לשפה רשמית נוספת בישראל, בתגובה להטרדות כנגד דוברי רוסית. תקופה מסוימת גם כיהן כיועץ לראש עיריית באר שבע יעקב טרנר בנושא קהילת עולי ברית המועצות, אך סיים את תפקידו והביע ביקורת כלפי העירייה על כך שאינה פועלת מספיק נגד תופעות הגזענות בעיר.[1]
ספריו
עריכהמאמרים ופרסומים
עריכה- Michael Dorfman’s Essentials, מאמרים באתר "למרחב" (ברוסית)
- Selected publications רשימת פרסומים בוויקיפדיה הרוסית
- הבלוג האישי של דורפמן (ברוסית)
- Liberal Israel - בלוג של דורפמן על פוליטיקה וחברה בישראל (ברוסית)
- רשימות בבלוג בנושא דת וחברה (ברוסית)
- Soviet Judaica - בלוג חברתי נוסף של דורפמן (ברוסית)
קישורים חיצוניים
עריכה
מיכאל דורפמן, ברשת החברתית פייסבוק- משה זונדר, יש גם פנתרים רוסים, באתר nrg, 26 במאי 2000
- אורי בינדר, "נמאס לנו לשמוע 'תחזרו לרוסיה'", באתר nrg, 10 באפריל 2000
- ריאיון עם דורפמן, באתר People.ru (הראיון בהרחבה) (ברוסית)
- Interview for israeli newspaper Maariv (rus, heb)
- מאמרים על הפנתרים הרוסים (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 השתוללות של הגזענות ושנאת זרים במערכת החינוך בארץ: התשובה - הפנתרים בעליה
- ^ פרטים על הקלטת האודיו של התוכנית "שאלות אישיות" עם מיכאל דורפמן
- ^ מאת אורי בינדר, "הפנתרים הרוסים" דורשים: להנציח את בת ה- 13 "שהתאבדה על רקע גזעני", באתר nrg, 10 באפריל 2000
- ^ מאת אורי בינדר, "הפנתרים הרוסים" בדרום - נגד פגיעה בעולים, באתר nrg, 22 במרץ 2000
- ^ מאת אורי בינדר, "הפנתרים הרוסים" בבאר-שבע מתמסדים - הקימו אתר באינטרנט, באתר nrg, 3 באפריל 2000
- ^ עיתון הנוער של ידיעות אחרונות, 28 באפריל 2000
- ^ Like the Black Panthers, but more refined