יעקב טרנר
יעקב טרנר (נולד ב-27 בפברואר 1935[1]) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש עיריית באר שבע השביעי בין השנים 1998–2008, וכמפכ"ל העשירי של משטרת ישראל בין השנים 1990–1993. לפני כן היה טייס קרב ומפקד בחיל האוויר הישראלי.
טרנר במשרדו שבמוזיאון חיל-האוויר בחצרים, יולי 2006 | |||||||||||||||||
לידה |
27 בפברואר 1935 (בן 89) כפר יונה, פלשתינה (א"י) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||
השכלה | |||||||||||||||||
מפלגה | מפלגת העבודה הישראלית | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
ביוגרפיה
עריכהנולד בכפר יונה לצבי טרנר, יליד הונגריה, ולדינה לבית רוזנפלד, ילידת פולין.
הוא התגייס לצה"ל בשנת 1953. טרנר החל את קורס טיס מס' 17, אך הודח. הוא הצטרף לאחד הקורסים הבאים, מס' 22, וסיים אותו בהצלחה בשנת 1957. לאחר הקורס הוצב לקורס אימון מתקדם (קא"ם) על מטוס דאסו אוראגן בטייסת 113 ("הצרעה") בבסיס חצור. לאחר ההסבה עבר הסבה למטוס דאסו מיסטר IV. בין השנים 1957–1963 היה טייס קרב בטייסת 109 ("העמק"). ב-1963 עבר להטיס מטוס מיראז' 3 והיה חלק מצוות קליטת המטוס בטייסת 117 ("הסילון הראשונה") בבסיס רמת דוד. בשנים שלאחר מכן שימש טרנר כמדריך בבית הספר לטיסה ששכן אז בבסיס תל נוף, ומאוחר יותר מונה כמפקד טייסת בבית הספר לטיסה.
במלחמת ששת הימים פיקד על טייסת 107 ("אבירי הזנב הכתום"), שבאותה תקופה הייתה טייסת אוראגן. במהלך המלחמה הוביל טרנר מבנים לתקיפת שדות תעופה במסגרת מבצע מוקד. באחת מהגיחות שבה הוביל רביעייה לתקיפת כוח שריון ירדני נפגע מטוסו באש נ"מ אך הוא הצליח להנחית את מטוסו הפגוע בישראל.
מספטמבר 1967 עד יולי 1969, כולל במלחמת ההתשה, פיקד על טייסת 110 ("אבירי הצפון"), שהייתה טייסת סוד אוויאסיון ווטור. במלחמת ההתשה איבד את שני סגניו, נפתלי פורת ויצחק (אקי) ארצי. בהמשך שירת כמדריך ראשי בבית הספר לטיסה וכמפקד טייסת תעופה בתל נוף. ב-1972 מונה למפקד בית הספר לטיסה.
במהלך מלחמת יום הכיפורים לחם טרנר כטייס פנטום בטייסת 107, שפעלה באותן שנים מבסיס חצרים. לאחר לימודי תואר ראשון במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון מונה ב-1975 לראש מחלקת ההדרכה של חיל האוויר שבלהק אוויר. ב-1977 הוענקה לו דרגת תת-אלוף, ובשנים 1977–1981 פיקד על בסיס חצרים. תפקידו הבא היה כראש להק כוח אדם של חיל האוויר (1981–1985) שאחריו השתחרר מצה"ל בדרגת תא"ל לאחר 32 שנות שירות. כטייס קרב ביצע טרנר מעל 300 גיחות מבצעיות.
טרנר יזם והקים את מוזיאון חיל האוויר בחצרים אותו ניהל מיום הקמתו ועד 2015. גם לאחר שחרורו מצה"ל המשיך טרנר להטיס את מטוסי המוזיאון, עד שהגיע לגיל 75[2].
שירותו במשטרת ישראל
עריכהלאחר שחרורו מצה"ל התגייס למשטרת ישראל, שם כיהן כראש אגף כוח אדם (כיום אמ"ש) בשנים 1985–1989, וכמפקד מחוז מרכז בשנים 1989–1990. ב-1 באפריל 1990 הוענקה לטרנר דרגת רב ניצב והוא מונה למפכ"ל העשירי של המשטרה. בשלוש שנות כהונתו כמפכ"ל משטרת ישראל הקים את משטרת התנועה הארצית ואת היחידה האווירית של משטרת ישראל, הפעיל את מדיניות ה"דלת הפתוחה" לאזרח בכל תחנות המשטרה, פעל לקידום השוטרים ומבחינת תושבי באר שבע והנגב הייתה גולת הכותרת לפעילותו הקמת המחוז הדרומי בתחומי העיר באר-שבע.[דרוש מקור]
כמה חודשים אחרי תחילת תפקידו כמפכ"ל, ביום הכיפורים ה'תשנ"א 29 בספטמבר 1990, עלתה קבוצה גדולה של מפגינים מוסלמים לכיוון הכותל המערבי. המשטרה עצרה את התקדמותם אך היו נחבלים רבים משני הצדדים, והאירוע נתפס כחריג בהיקפו בירושלים, וכאיום על ביטחון המתפללים בכותל[3]. ההפגנה נוצרה אחרי פרסום כרוז של הואקף הקורא להתנגד לכוונת נאמני הר הבית להציב אבן פינה טקסית לבית המקדש השלישי. למחרת נערכה ישיבה ובה הנחה ראש הממשלה יצחק שמיר את שר המשטרה רוני מילוא ואת מפכ"ל המשטרה טרנר לדאוג "להנמכת האש" בירושלים. בהתאם הוחלט שלא לאפשר לנאמני הר הבית לקיים את הטקס והדבר פורסם והועבר לואקף. בתפילות המוסלמים ביום שישי, 5 באוקטובר 1990 (חג סוכות תשנ"א), הכריז המואזין שיש למנוע את טקס הנחת אבן הפינה המתוכנן ליומיים לאחר מכן[3].
ביום שני, ד' חול המועד סוכות, תשנ"א (8 באוקטובר 1990) נזרק מטר אבנים מאזור הר הבית על המתפללים והמבקרים הרבים ברחבת הכותל, וכ-20,000 איש פונו משם לאחר שחלקם נפצעו. השוטרים בהר הותקפו, תחנת המשטרה ברחבת הר הבית ננטשה והועלתה באש. המשטרה הסתערה על המתפרעים באש חיה, ו-17 מהנוכחים בהר נהרגו. בהופעה טלוויזיונית למחרת, ולמרות ביקורת משמעותית, הודיע טרנר כי הוא מצדיק את החלטת המשטרה ואת פעולתה, בייחוד לאור תקיפת המתפללים ברחבת הכותל מתוך רחבת הר הבית בפעם הראשונה מאז שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים[3].
סיים את תפקידו זה בשנת 1993.
מאז 2002 מכהן טרנר כנשיא הסניף הישראלי של ארגון השוטרים הבינלאומי - IPA.
תפקידו כראש עיר
עריכהלפני כהונתו של טרנר כראש עיריית באר שבע, קיבל הצעות להתמודד לראשות עיריית תל אביב ורמת גן, אך סירב להצעות ואמר "אם אני אהיה ראש עיר זה רק של העיר באר שבע". בשנת 1998 נבחר לראשות עיריית באר שבע, ובשנת 2003 נבחר לכהונה שנייה עם 48.29% מהקולות[4]. טרנר עמד בראש רשימת "באר שבע 1", רשימה מקומית שנתמכה על ידי מפלגת העבודה. עם הקמת מפלגת קדימה ב-2005 הודיע על תמיכתו בה.
כראש עיר, טרנר שם למטרה לבנות שני דברים שהיו חסרים בעיר: היכל תרבות ואצטדיון כדורגל. היכל התרבות (משכן האומנויות) הושלם בימי כהונתו, ואילו האצטדיון נבנה לאחר תום כהונתו והוא נקרא על שמו[5]. כמו כן, השקיע במוסדות חינוך ורווחה בעיר וגייס כספים למיזם פארק נחל באר שבע ולפארק ההייטק[6].
בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008, גבר עליו רוביק דנילוביץ' עם 60.39% מהקולות[7].
טרנר מתגורר ברמת השרון, וממשיך להתנדב במוזיאון חיל האוויר בחצרים[6].
חיים אישיים
עריכהטרנר היה נשוי לאריאלה, עד למותה ב-2017[8]. לזוג שלושה בנים, שניים מהם טייסים. אחייניתו היא קרן טרנר אייל, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר ומשרד התחבורה.
הוקרה ופרסים
עריכהטרנר זכה שלוש פעמים בפרס מפקד חיל האוויר.
- בשנת 1985 זכה בפרס על ביצוע פרויקט יבנה, מטעם אלוף עמוס לפידות.
- בשנת 1995 קיבל פרס מפקד חיל האוויר, מטעם אלוף הרצל בודינגר.
- בשנת 2010 זיכה אותו אלוף עידו נחושתן בפרס על שימור ופיתוח מורשת ח"א.
טרנר קיבל בשנת 2009 את אות יקיר הנגב מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. באותה שנה קיבל את אות יקיר באר שבע על שירותו למען העיר. בשנת 2013 זכה בפרס יקיר הרשויות המקומיות מטעם מרכז השלטון המקומי על תרומתו לפיתוח באר שבע והנגב ותרומתו לביטחון המדינה. הפרס הוענק לו בטקס בכנסת על ידי יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כנציג ראש הממשלה וע"י שלמה בוחבוט יו"ר מרכז השלטון המקומי.
אצטדיון טוטו באר שבע ע"ש יעקב טרנר שנפתח בשנת 2015 נקרא על שמו[9].
בחודש ינואר 2020 חנכה עיריית יבנה גינה ציבורית על שמו בשכונה המשטרתית בעיר, בה מתגוררות 255 משפחות ואשר הוקמה ביוזמתו[10].
קישורים חיצוניים
עריכה- יעקב טרנר - המפכ"ל העשירי באתר משטרת ישראל
- תא"ל (מיל') ורב ניצב (דימ') יעקב טרנר, באתר חיל האוויר הישראלי
- יהונתן מרוז, חמש דקות מבאר שבע, באתר חיל האוויר הישראלי
- יעקב טרנר, מכוניות חתימות וחניכים, בטאון חיל האוויר 50, דצמבר 1959-ינואר 1960, עמ' 66-57, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- שרי מקובר-בליקוב, אמרתי לרוביק "אתה בגדת בי", באתר nrg, 21 בנובמבר 2008
- נעמה לנסקי, חמש דקות מבאר שבע, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2015
- אייל לוי, יעקב טרנר: “לחצו עלי פוליטיקאים מהסוג הבעייתי, אלה שמשלבים רצון לשרוד וכוח", באתר מעריב אונליין, 3 במרץ 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ מסיבת הפתעה לרגל יום הולדתו ה-76 של יעקב טרנר, באתר חיל האוויר
- ^ תא"ל (מיל') ורב ניצב (דימ') יעקב טרנר, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ 1 2 3 הר המריבה נדב שרגאי, עמוד 345
- ^ אילן מרסיאנו, רוב ראשי הערים המכהנים - לקדנציה נוספת, באתר ynet, 29 באוקטובר 2003
- ^ יעקב לוי, ראיון חגיגי: יעקב טרנר מדבר כמעט על הכל, באתר mynet באר שבע, 1 באוקטובר 2015
- ^ 1 2 זיו אברג'יל, יעקב טרנר: אני נשאר בבאר שבע, לא הולך לשום מקום אחר, באתר nrg, 10 בפברואר 2010
- ^ נעמה טלמור, עדי שמחוביץ וקובי מנדל, מהפך בבאר שבע, שימור המצב הקיים בחיפה, באתר וואלה, 12 בנובמבר 2008
- ^ אריאלה טרנר - אשתו של ראש העיר לשעבר, הלכה לעולמה
- ^ יגאל ברמן, היציעים מיד מוכנים: צפו באצטדיון החדש בב"ש, באתר ONE, 8 בנובמבר 2014
- ^ יעקב לוי, נחנך גן ציבורי ביבנה על שמו של ראש עיריית באר שבע לשעבר יעקב טרנר, באתר mynet באר שבע, 13 בינואר 2020
יעקב טרנר - תבניות ניווט | |
---|---|
|