מיכל הלפרין

עורכת דין ישראלית

מיכל הלפרין (נולדה בשנת 1966) היא עורכת דין ישראלית ויזמת חברתית, אשר כיהנה כממונה על התחרות בשנים 2016–2021 וצפוייה לשמש כדירקטורית בבנק הפועלים.

מיכל הלפרין
מיכל הלפרין, 2015
מיכל הלפרין, 2015
לידה 1966 (בת 58 בערך)
ירושלים, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
בן או בת זוג אבנר הלפרין עריכת הנתון בוויקינתונים
הממונה על התחרות ה־10
1 במרץ 20161 באוגוסט 2021
(5 שנים ו־21 שבועות)
תחת שרי הכלכלה והתעשייה בנימין נתניהו
משה כחלון
אלי כהן
עמיר פרץ
אורנה ברביבאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

הלפרין גדלה בירושלים. הוריה נולדו בגרמניה ועבדו באוניברסיטה העברית: אביה שימש כפרופסור לכימיה, ואמה כדוקטור לפיזיקה.[1] סיימה ב-1990 תואר ראשון בהצטיינות במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את ההתמחות עשתה אצל שופט בית המשפט העליון גבריאל בך. בשנת 1991 החלה לעבוד במשרד עורכי הדין "ארדינסט, בן נתן ושות'" ובשנים 1996 עד 2000 הייתה שותפה במשרד. היא התמחתה במשפט אזרחי ובפרט בדיני תאגידים, הגבלים עסקיים, תובענות ייצוגיות ובמשפט מנהלי. בשנים 2000–2001 עבדה במשרד עורכי הדין "Mintz, Levin, Cohn, Ferris, Glovsky, and Popeo" בבוסטון שבארצות הברית.

בינואר 2002 מונתה לסגנית ראש הרשות להגבלים עסקיים והיועצת המשפטית לרשות, כיהנה בתפקיד זה עד 2006. בתחילת 2007 הצטרפה כשותפה למשרד עורכי הדין "מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'", הקימה ועמדה בראש מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד. במסגרת זו הלפרין ייצגה בין השאר את שותפות חיפושי הגז "ישראמקו" מול הרשות להגבלים עסקיים, בנושאים הקשורים למתווה הגז.[2]

ב-2006 הצטרפה למועצה הציבורית של ארגון "אמון הציבור" וכיהנה כראש ועדת המשפטנים של הארגון עד למינויה לממונה על ההגבלים העסקיים ב-2016.

כממונה על ההגבלים העסקיים עריכה

במרץ 2016, מונתה לממונה על ההגבלים העסקיים. בהלך כהונתה שונה התואר לממונה על התחרות. במסגרת הסכם ניגוד עניינים התחייבה לא לעסוק במשך שנה וחצי בענייני תעופה, בשירותי מיתוג ATM, הפעלת מערכת תקשורת בין סולקים ומנפיקים והפצת תוכנה אשראית, ובעניינים הנוגעים לחברת תנובה.[3]

הלפרין יזמה רפורמה מקיפה בחוק ההגבלים העסקיים במטרה להקל על הנטל הרגולטורי ולהגביר את יכולות האכיפה של רשות ההגבלים העסקיים. במסגרת הרפורמה שונה שמה של רשות ההגבלים העסקיים לרשות התחרות ושמו של חוק ההגבלים העסקיים שונה לחוק התחרות הכלכלית. הרפורמה הרחיבה את ההגדרה של מונופולים לכל תאגיד שמחזיק בכח שוק. בעקבות תיקון זה פרסמה הרשות גילוי דעת המסביר מהו כח שוק. הרפורמה גם הגדילה את שיעור הקנסות שניתן להטיל על מונופולים שמפרים את החוק מ–24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪' והגדילה את רף הענישה על עבירות קרטל מ-3 שנים ל-5 שנים. הרפורמה עברה בכנסת ביום 1.1.2019.[4]

במאי 2021 פרסם מבקר המדינה דו"ח על מחירי המזון בישראל שעסק גם בביקורת על רשות התחרות. המבקר ציין כי יותר מ-20 שנה לא הוכרז אף מונופול בשוק המזון. המבקר סקר את פעילות רשות התחרות בתחום המזון, הן בהיבטי האכיפה של חוק קידום התחרות בענף המזון וחוק התחרות הכלכלית וכן את פעילותה בתחום המחקר של תחום המזון. המבקר המליץ לממונה להשקיע משאבים רבים יותר במחקר השפעותיו של חוק קידום התחרות בענף המזון. כמו כן המליץ המבקר לממונה לבחון מחדש את מדיניות הרשות בנוגע להכרזת מונופולים.[5] לאחר מכך, הודיעה הלפרין כי תפרוש מתפקידה ב-1 באוגוסט, חצי שנה לפני תום כהונתה בתפקיד.

פעלה במספר תחומים, בין היתר:

  • מניעת החזרת הפיקוח ומשטר התכנון של מועצת הלול לתחום העופות למאכל שהייתה מייקרת את העופות; בהופעתה בוועדת הכלכלה בנובמבר 2018 טענה כי “כל שרשרת הייצור, הקמעונאים, המשווקים, הסיטונאים. מי שיישא בעלות זה בעיקר הצרכן העני הישראלי, וגם החקלאי הקטן יראה מעט מאוד מהדבר הזה. היחיד שיישא במחיר הזה הוא הצרכן הישראלי. אם תצביעו בעד ההצעה הזו אתם מצביעים בעד העלאת יוקר המחיה”.[6]
  • במסגרת ניסיון להגנה על חברות ייצור המלט המקומיות (בעיקר על המונופול נשר מפעלי מלט ישראליים), גורמים במשרד הכלכלה המליצו על הטלת היטל היצף גבוה בשיעור 7%-22% על מלט מיובא בטענה שמחירו נמוך מדי. הלפרין המליצה על מניעת הטלת היטל היצף על מלט מיובא שכן “היטל היצף עלול לגדוע את התחרות ולשלול מהציבור את פירותיה והכול בשעה שבהטלת היטל אין כל תועלת אשר בכוחה לשמש משקל נגד לנזק הגדול שייגרם בוודאות לתחרות בענף הצמנט ולציבור”. לבסוף מאבקה נשא פרי ושר הכלכלה אלי כהן החליט להטיל היטל היצף זניח בשיעור של רבע אחוז.
  • פעילות נגד הצעת חוק שביקשה לאסור מכירת מוצרים לצרכן הסופי במחיר הפסד בשיטה השיווקית Loss-leader. בחוות הדעת שלה נכתב כי "הגבלת יכולתם של קמעונאים לעשות שימוש בפרקטיקה עלולה לפגוע בתחרות שבין הקמעונאים, שעלולה בתורה לזלוג להפחתת התחרות שבין הספקים".
  • פעלה לקידום הצעת חוק ההגבלים העסקיים.

המדיניות המוצהרת של רשות התחרות בתקופתה של הלפרין הייתה לא להכריז על מונופולים. כמו כן, הועדף להטיל קנס על הפרה ולא להתחיל הליך פלילי.[7]

בוועדת הריכוזיות עריכה

מתוקף תפקידה עמדה הלפרין בראש ועדת הריכוזיות, שבה חברים גם מנכ"ל משרד האוצר וראש המועצה הלאומית לכלכלה. בעקבות החלטת ועדת הריכוזיות שלא לאפשר לקבוצת עידן עופר לרכוש תחנת כוח נוספת, נאלץ עופר למכור את מלוא החזקותיו בתחום התקשורת, ובכלל זה את החזקותיו ב"רשת מדיה", והתחייב שלא להיכנס לתחום התקשורת כל עוד הוא מחזיק בפעילות בתחום האנרגיה בישראל.[8]

ועדת הריכוזיות אף אילצה את IDE טכנולוגיות למכור את אחד ממתקני ההתפלה שלה על מנת שתוכל לגשת למכרז להקמת מתקן התפלה נוסף.[9]

בוועדת המינויים

באוגוסט 2022, מונתה לכהן בוועדת המינויים של נציבות שירות המדינה. במסגרת תפקידה, התנגדה למינויו של אבי שמחון לראשות המועצה הלאומית לכלכלה עקב עדויות אודות התנהגות בלתי הולמת כלפי נשים, לרבות עמדות מטעמו הגורסות כי נשים נחותות יותר בהשוואה לגברים מבחינה אינטלקטואלית[10][11][12].

לאחר פרישתה מרשות התחרות עריכה

עם סיום תפקידה כממונה על התחרות עברה לאוניברסיטת הרווארד שם היא עמיתת מחקר בכירה במרכז Mossavar – Rahmani למנהל ועסקים של בית הספר למדיניות ציבורית.[13] הלפרין חוקרת וכותבת על תחרות במערכת הבריאות, ובאופן ספציפי על תחרות בין קופות חולים וכן על אתגרי התחרות של ענקיות הטכנולוגיה (big-tech).

בנובמבר 2023, נבחרה לכהן כדירקטורית חיצונית בבנק הפועלים.[14]

עשייה חברתית עריכה

בשנת 2023, הקימה הלפרין את 'הזנק 800 בע"מ', חברה לתועלת הציבור העוסקת בחינוך לערכים של רב תרבותיות בגיל הצעיר במסגרות החינוך הבלתי פורמלי, כאופציית המשך לחינוך הפורמלי[15].

חיים אישיים עריכה

הלפרין נשואה לאבנר הלפרין (אנ') ואם לארבעה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיכל הלפרין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דיאנה בחור ניר, "כשאני מאחרת מתכווץ לי הלב, ואני נזכרת באבא אומר: 'חברה מוצלחת קמה ונופלת על דיוק בזמנים'", באתר כלכליסט, 3 באוגוסט 2017
  2. ^   אבי בר-אלי, חשיפה: הקשר החסוי בין הממונה על ההגבלים למונופול הגז, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2016
  3. ^   יסמין גואטה, הסדר ניגוד העניינים של מיכל הלפרין: לא תעסוק בתנובה, בתעופה ובכל הלקוחות של משרד עוה"ד הגדול בישראל, באתר TheMarker‏, 14 בפברואר 2016
  4. ^ הרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים אושרה בקריאה ראשונה בכנסת, באתר הכנסת
  5. ^ הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון, באתר מבקר המדינה
  6. ^ אריאל ויטמןהממונה: מיכל הלפרין נלחמת במונופולים ושומרת על הכיס שלכם, באתר מידה, 25 בדצמבר, 2018
  7. ^   נתי טוקר, ראש רשות התחרות החדשה הצהירה שתהיה אקטיביסטית. כך עליה לפעול, באתר TheMarker‏, 1 בינואר 2022
  8. ^ ליאור גוטמן, עידן עופר מוכר את כל אחזקותיו ברשת ולא יפעל בתחום התקשורת במשך 25 שנה, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2019
  9. ^ ליאור גוטמן, IDE תוכל להשתתף במכרז ההתפלה בשורק - אם תמכור אחזקותיה במתקן אחר, באתר כלכליסט, 22 באוגוסט 2018
  10. ^ למרות התלונות נגדו: אושר מינוי אבי שמחון ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, באתר MSN
  11. ^ ליאל קייזר ליאל קייזר, למרות פניית הבכירות: אושר מינוי שמחון בממשלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בינואר 2023
  12. ^   נתי טוקר, למרות התבטאויות נגד נשים: הממשלה תתבקש לאשר את מינוי שמחון לראשות המועצה הלאומית לכלכלה, באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2023
  13. ^ M-RCBG Senior Fellows, באתר Harvard Kennedy School
  14. ^ עירית אבישר, ראש רשות התחרות לשעבר מיכל הלפרין תמונה לדירקטורית בבנק הפועלים, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2023
  15. ^ הזנק 800 בע"מ (חל"צ) | גיידסטאר - אתר התאגידים של ישראל | משרד המשפטים, באתר www.guidestar.org.il