מילדרד פיש-הרנק

סופרת גרמנייה

מילדרד אליזבת פיש-הארנק, (באנגלית: Mildred Elizabeth Fish-Harnack; 16 בספטמבר 1902 - 16 בפברואר 1943) הייתה סופרת, מתרגמת ומתנגדת למשטר הנאצי. לאחר שנישאה להארוויד הארנק, היא עברה איתו לגרמניה, ועבדה שם כעוזרת מרצה לספרות אנגלית ואמריקאית באוניברסיטת ברלין. בתחילת שנות ה-1930, בני הזוג התעניינו יותר ויותר בשיטה הקומוניסטית הסובייטית. עד 1940, בני הזוג באו במגע עם קבוצות התנגדות אנטי-פשיסטיות אחרות ושיתפו איתן פעולה. פיש הארנק הפכה ללוחמת כחברה בקבוצת ריגול אנטי-פשיסטית בברלין, שנקראה מאוחר יותר "התזמורת האדומה" (Rote Kapelle/Red Orchestra). בני הזוג נעצרו בספטמבר 1942 והוצאו להורג זמן קצר לאחר מכן.

מילדרד פיש-הרנק
Harnak Mildred.jpg
לידה 16 בספטמבר 1902
מילווקי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בפברואר 1943 (בגיל 40)
כלא פלצנזה, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Mildred Elizabeth Fish עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, הרייך הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Friedhof Zehlendorf עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים מיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ? – 16 בפברואר 1943 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ארוויד הארנק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייםעריכה

מילדרד פיש נולדה וגדלה בצד המערבי של מילווקי, ויסקונסין, לוויליאם סי פיש, מורה, וג'ורג'ינה פיש (לבית הסקת':Hesketh). בצעירותה למדה לדבר, לכתוב ולקרוא גרמנית.[1]

היא למדה בתחילה בתיכון West Division (כיום תיכון מילווקי לאמנויות). לאחר מות אביה, המשפחה עברה לוושינגטון, בירת ארצות הברית[2] והיא סיימה את השנה האחרונה בתיכון ווסטרן.[3] ב-1919 היא החלה ללמוד באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ונשארה שם שנתיים, תוך שימוש בחסכונות משפחתיים לתשלום. ב-1921, סיימה פיש בגרות באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון.[4] היא התארחה בקרב עיתונאים וסופרים, אך עזבה את המקצוע שלה מעיתונאות למדעי הרוח, ואחר כך לספרות אנגלית. ב-1922 היא הפכה לכותבת במגזין הספרותי של ויסקונסין.[5] בשנת 1926, פיש למדה ועבדה כמרצה לספרות גרמנית בבית הספר הרגיל של מילווקי (Milwaukee State Normal School)[6] באותה שנה, היא פגשה את המשפטן הארוויד הארנק,[7] הם התאהבו, ונישאו אחד לשנייה ב-7 באוגוסט 1926[8] לאחר מכן מילדרד בחרה להשאיר את שם משפחתה הקודם ולהוסיף את שם המשפחה של בעלה, כך ששם משפחתה היה: פיש-הארנק.[6] מ-1928 עד 1929 לימדה פיש-הארנק ספרות אנגלית ואמריקאית בקולג' גוצ'ר (Goucher College) בבולטימור, מרילנד.[9] תלמידתה של הארנק הייתה המשוררת קלרה לייזר, שהפכה לחברה ולמקורבת לכל החיים.[10] הפרופסור שהשפיע ביותר על פיש-הרנק במדיסון היה ויליאם אלרי לאונרד(William Ellery Leonard)[11] שהנחה אותה כשכתבה את עבודת הגמר שלה.

השכלהעריכה

ב-2 ביוני 1929, פיש-הארנק היגרה לג'נה בגרמניה, שם בילתה את השנה הראשונה שלה[12] עם משפחת הארנק.[13] מנחה הדוקטורט של פיש-הארנק היה וולטר פישר (Walther Fischer), אשר קבע כי היא מרצה מצוינת והמליץ עליה בשנת 1936 כבעלת התנהגות הולמת בסביבתה.[12] וולטר פישר התכוון לגישתה הטקטית של פיש-הארנק לחדירת הנאצים לאוניברסיטה ב-1931 וב-1932 ההולכת וגוברת.[14] עד שהגיעה פיש-הארנק לגייסן, יותר ממחצית מאוכלוסיית הסטודנטים תמכו בנאצים.[15] בין החשודים בתמיכתם בנאצים היו פרופסור לפילוסופיה ארנסט פון אסטר ( Ernst von Aster) והכלכלן פרידריך לנץ (Friedrich Lenz)[15] אשתו של אסטר, הסופרת השוודית הילדור דיקסליוס (Hildur Dixelius), הפכה לחברה טובה של פיש-הארנק ולבסוף הפכה לאורחת בביתה של פיש-הארנק בברלין.[15] בסתיו 1930 עברה פיש-הרנק מגייסן לברלין כדי להיות עם בעלה.[15]

ב-1 בפברואר 1931, היא התקבלה ללימודים באוניברסיטת ברלין במלגה מקרן אלכסנדר פון הומבולדט ( Alexander von Humboldt Foundation). פיש הארנק הוזמנה לקיים הרצאה פומבית בשם "אהבה רומנטית וזוגית ביצירתו של נתנאל הות'ורן" ("Romantic and Marital Love in the Work of Nathaniel Hawthorne") באוניברסיטת פרידריך-וילהלם (Friedrich-Wilhelm University),[16] שאפשרה לה לעבוד כמרצה עוזרת ומרצה לספרות אנגלית ואמריקאית.[17] היא לימדה קורסים על אמרסון, ויטמן, תיאודור דרייזר, סינקלייר לואיס, תומאס הרדי וג'ורג' ברנרד שו.[18] פיש הארנק הייתה פופולרית בקרב תלמידיה ובמשך שלושה סמסטרים ההרשמה לקורס הוכפלה.[18]

אף על פי שפיש הארנק בילתה את רוב זמנה עם משפחתה הגרמנית, היא הייתה חברה פעילה בקהילת הגולים האמריקאים בברלין (American expatriate community).[19] היא הלכה לריקודים באיגוד הסטודנטים האמריקאי[19] והייתה חברה במועדון הנשים האמריקאי בבלווישטראסה (Bellevuestrasse).[20] מאוחר יותר כיהנה כיושבת ראש למועדון.[21] ההארנקים היו פופולריים בכנסייה האמריקאית ב-נולנדורפפלאץ (Nollendorfplatz), שם שירתו את הכנסייה.[22]

קריירהעריכה

במהלך שהותם בברלין, בני הזוג הארנק היו עדים לווימארדמרונג (Weimardämmerung), התפרקותה של הרפובליקה הגרמנית.[23] הם החלו להתעניין בברית המועצות ובקומוניזם, וראו בהם פתרון לעוני והאבטלה, מהם סבלה גרמניה במהלך השפל הגדול. העניין שלהם בקפיטליזם דעך, ושניהם האמינו שהמערכת הכלכלית פושטת רגל אידאולוגית; הם הסתכלו על תוכניות החומש החדשות של ברית המועצות, מתוך אמונה שהמערכת יכולה לספק עבודה להמונים.[23] בשנת 1931 הקים ארוויד את "קהילת עבודה מדעית לחקר הכלכלה המתוכננת הסובייטית",[24] קבוצה של סופרים ואנשי אקדמיה שנפגשו פעם בחודש כדי לדון בכלכלה הסובייטית המתוכננת.[25]

ב-1932 היו לאוניברסיטת ברלין קשיים כלכליים[18] ופיש הארנק איבדה את מעמדה כמרצה לספרות אמריקאית.[26] באותה תקופה, האמריקני הגרמני והנאצי הנלהב פרידריך שונמן (Friedrich Schönemann)[27] חזר מחופשה באמריקה כדי לעבוד במחלקה האנגלית.[26] פיש הארנק מעולם לא הסתירה את דעותיה הפוליטיות השמאלניות במהלך הרצאות, היא עודדה את תלמידיה להשתמש בקרל מרקס (Karl Marx) כ-"פתרון מעשי לרוע של ההווה".[18] במאי 1932 בוטל המימון שאיפשר למילדרד ללמד באוניברסיטת פרידריך-וילהלם (Friedrich-Wilhelm University). בני הזוג נאלצו לעבור לנויקולן (Neukölln) עקב נוכחות הנאצים.[28] בני הזוג שכרו את הדירה מקרוב משפחתו של הסופר סטפן היים (Stefan Heym); ברומן שכתב לאחר המלחמה "נכרוף" ("Nachruf") אמר היים כי הוא מצא שההארנקים הם זוג אקדמאים גאוני עם השקפה נגד הנצאיזם.[29] עד 1933 אימצו בני הזוג הארנק אידאולוגיה שמאלנית והיו מחויבים לברית המועצות.

ב-7 בספטמבר 1942 נעצרו בני הזוג הארנק על ידי הגסטאפו בכפר פרילה ( Preila) על שפת הים שעל שפת הקורוניה ( Curonian Spit).[30]

מעצר ומוותעריכה

הארנק נידון למוות ב-19 בדצמבר לאחר משפט בן ארבעה ימים בפני ה-Reichskriegsgericht ("בית הדין הצבאי של הרייך"), והוצא להורג שלושה ימים לאחר מכן בכלא Plötzensee בברלין. פיש-הארנק קיבלה בתחילה שש שנות מאסר, אך אדולף היטלר סירב לאשר את גזר הדין והורה על משפט חדש, שהביא לגזר דין מוות ב-16 בינואר 1943.[31] ראשה נערף בגיליוטינה ב-16 בפברואר 1943. היא הייתה האישה האמריקאית היחידה שהוצאה להורג בהוראתו הישירה של אדולף היטלר.

ממשלת ארצות הברית הסתירה במשך עשרות שנים את סיפורה של הארנק בגלל אהדתה לקומוניזם. חיל המודיעין המסכל (CIC) של צבא ארצות הברית הכיר בעבודתה בהובלת קבוצה גדולה הנלחמת בחשאי במשטר הנאצי, אך הגיע למסקנה כי היא ראויה לעונש. הוצאתה להורג של מילדרד הארנק נחשבה למוצדקת.[32]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מילדרד פיש-הרנק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Mildred Fish-Harnack honored as hero of resistance to Nazi regime, news.wisc.edu (בAmerican English)
  2. ^ Mildred-Harnack-Schule, www.mildred-harnack-schule.de (בde-DE)
  3. ^ Mildred Harnack-Fish, Biographical Timeline, web.archive.org, ‏2010-09-27
  4. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 38-39, ISBN 978-0-19-513269-4
  5. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, 2000, עמ' 41
  6. ^ 1 2 Mildred Fish-Harnack, Wisconsin Women Making History (בAmerican English)
  7. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 52, ISBN 978-0-19-513269-4
  8. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 55, ISBN 978-0-19-513269-4
  9. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 64-65, ISBN 978-0-19-513269-4
  10. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 17, ISBN 978-0-19-513269-4
  11. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 44, ISBN 978-0-19-513269-4
  12. ^ 1 2 Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 82, ISBN 978-0-19-513269-4
  13. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 71, ISBN 978-0-19-513269-4
  14. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 86, ISBN 978-0-19-513269-4
  15. ^ 1 2 3 4 Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 87, ISBN 978-0-19-513269-4
  16. ^ Wolfgang Benz, 7. Intellektuelle: Die Rote Kapelle, Verlag C.H.BECK oHG, 2019, עמ' 214–245
  17. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 90, ISBN 978-0-19-513269-4
  18. ^ 1 2 3 4 Juchler Ingo, Ambauen Ladina, Arnold Maren, Becker Christian, Mildred Harnack und die Rote Kapelle in Berlin, Universitätsverlag Potsdam, 2017-10-25, עמ' 8, ISBN 978-3-86956-407-4. (בגרמנית)
  19. ^ 1 2 Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 97, ISBN 978-0-19-513269-4
  20. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 137, ISBN 978-0-19-513269-4
  21. ^ Patrick Henry, Introduction:, Catholic University of America Press, עמ' 107
  22. ^ Wolfgang Benz, 7. Intellektuelle: Die Rote Kapelle, Verlag C.H.BECK oHG, 2019, עמ' 183
  23. ^ 1 2 Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 94, ISBN 978-0-19-513269-4
  24. ^ Corina L. Petrescu, Against All Odds: Models of Subversive Spaces in National Socialist Germany, Peter Lang, 2010, עמ' 192-193, ISBN 978-3-03911-845-8. (באנגלית)
  25. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 107, ISBN 978-0-19-513269-4
  26. ^ 1 2 Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 110, ISBN 978-0-19-513269-4
  27. ^ The Accounting Review on JSTOR, www.jstor.org (באנגלית)
  28. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 111, ISBN 978-0-19-513269-4
  29. ^ Shareen Blair Brysac, Resisting Hitler, Oxford University Press, 2000, עמ' 145, ISBN 978-0-19-513269-4
  30. ^ Women of the Third Reich, www.jewishvirtuallibrary.org
  31. ^ Wockenfuß, Patricia Verfasser, Mildred Harnack und die Rote Kapelle in Berlin, עמ' 85, ISBN 978-3-86956-500-2
  32. ^ Renee Ghert-Z, A courageous American woman led the largest resistance group in Nazi Germany, www.timesofisrael.com (בAmerican English)