מירל'ה אפרת

מחזה מאת יעקב גורדין

מירל'ה אפרת הוא מחזה פרי עטו של יעקב גורדין.

חנה רובינא, תפאורה מאת יצחק פרנקל

אודות המחזה

עריכה

זהו אחד מהמחזות המפורסמים ביותר של תיאטרון יידיש. הצגת הבכורה של המחזה, ביידיש, בנוסח המקורי של גורדין, התקיימה ב-29 באוגוסט 1898. את דמותה של מירל'ה אפרת גילמו הגדולות בשחקניות התיאטרון היידי. במקור גילמה את דמותה של מירל'ה קני ליפצין, דוד קסלר גילם את דמותו של בנה יוסל'ה ודינה פיינמן גילמה את תפקיד כלתה שיינדלה. היה זה בימי הזהר של התיאטרון היידי בעיר ניו יורק.

הפקה ידועה אחרת הייתה בכיכובה של השחקנית הפולניה אסתר רחל קמינסקה, שהופיעה עמו בניו יורק ב-1912. בתה, אידה קמינסקה, גילמה את התפקיד בתיאטרון היהודי בוורשה ביידיש. עוד קודם לכן קמינסקה, בהיותה בת שתים עשרה, היא הופיעה בסרט הפולני "מירל'ה אפרת", בתפקיד נכדה של מירל'ה. ב-1967 ביימה אידה קמינסקה את המחזה, שיחקה בו בתפקיד הראשי והופיעה איתו בסיבוב הופעות ברחבי ישראל. הייתה זו הפקה בחסות ועד ציבורי בראשות גולדה מאיר.

"מירל'ה אפרת" הועלתה לראשונה בעברית בשנת 1912 בביצוע "אגודת חובבי הבמה העברית", בתרגום לעברית של חבר הלהקה מנחם גנסין, לימים אחד משלושת מייסדי תיאטרון הבימה.

ההפקה המקצועית הראשונה של "מירל'ה אפרת" בעברית נערכה בתיאטרון הבימה בשנת 1939, בבימויו של צבי פרידלנד ובכיכובה של חנה רובינא. ההצגה תורגמה לעברית על ידי א' לוינסון. ההפקה חודשה בשנת 1957 (עם אותו בימוי, תרגום, ושחקנית ראשית).

ב-1987 הוצג המחזה ב"הבימה" בכיכובן של מרים זוהר וליא קניג לסירוגין, בבימוי עמית גזית, ובנוסח עברי שעובד על ידי מרים קיני (על פי התרגום העברי של א' לוינסון), אך כלל שינויים רבים מהנוסח המקורי של גורדין.

ב-1995 המחזה הוצג בתיאטרון יידישפיל, בכיכובה של אורנה פורת, בבימויו של יורם פאלק; הטקסט היה תרגום ליידיש של העיבוד העברי של מרים קיני, שהוכן על ידי צבי שטולפר.

ב-2004 המחזה הוצג בתיאטרון בית ליסין בכיכובה של יונה אליאן-קשת, בבימוי מיכה לבינסון, על פי העיבוד העברי של מרים קיני.

ב-2013 וב-2014 הוצג המחזה בתיאטרון הבימה בכיכובה של גילה אלמגור, בבימוי ועיבוד של חנן שניר; הטקסט היה על פי תרגום חדש מאת אבישי פיש.

ב-2014 הוצג המחזה בתיאטרון היידישפיל בשנית בכיכובה של יונה אליאן קשת, בבימוי ארתור קוגן; הטקסט היה על פי התרגום של שטולפר ליידיש, לעיבוד העברי של קיני.

הנפשות הפועלות

עריכה
  • מירל'ה אפרת - כבת שישים.
  • יוסלה - בנה הבכור, כבן 28.
  • דוניה - בנה הצעיר, כבן 25.
  • שלמון – מנהל עסקיה, כבן 65.
  • מחלה – המשרתת שלה, כבת 55.
  • שיינדלה - אשתו של יוסלה, כבת עשרים.
  • חנה-דבורה – אמה של שיינדלה, כבת 55.
  • נחומצ'ה - אביה של שיינדלה, כבן שישים.
  • שלמה'לה – בנם של שיינדלה ויוסלה, בן 13.

תקציר העלילה

עריכה

מירה'לה אפרת היא אלמנה עשירה, השולטת במשפחתה ביד רמה וזוכה לכבוד רב בעירה. היא משיאה את בנה הבכור יוסל'ה לשיינדל'ה, נערה ממשפחה ענייה, אך יפה ובעלת יחוס. לאחר הנישואים שיינדלה עוברת להתגורר בביתה של מירה'לה אפרת. שיינדל'ה מתנהגת בגסות כלפי כל בני הבית, בכלל זה מירה'לה. משום אהבתה לבנה, מירה'לה מבליגה על כך. מירה'לה בעזרת מנהל עסקיה שלמון מנהל את עסקי המשפחה באופן בלעדי.

כעבור מספר שנים, כשהמצב הופך לקשה מנשוא, שיינדל'ה ויוסל'ה מבקשים ממירה'לה שתתן להם את חלקם בירושת האב המנוח, כדי שיוכלו להקים בית משלהם. דוניה, בנה הצעיר של מירה'לה מצטרף לבקשה. מירה'לה מגלה להם שאביהם השאיר להם חובות כבדים בסך שישים אלף רובל ושהוא הלך לעולמו משברון לב. לאחר מותו היא פרעה את כל חובותיו ועשתה בעצמה הון גדול.

מירה'לה מחליטה להעביר לידי בניה וכלתה את הניהול הכספי של המשפחה. יחסה של שיינדל'ה כלפי מירה'לה הולך ונעשה אכזרי יותר ויותר והיא מתאכזרת גם אל מחלה, משרתתה הנאמנה. שלמון, מנהל עסקיה מזה שנים רבות מפוטר ובמקומו ניתנת המשרה לנחומצ'ה, אביה של שיינדלה. אלא שנחומצ'ה מתגלה כאיש עסקים גרוע שעסוק בזלילה וסביאה ומערימים עליו בקלות. דוניה, הבן הצעיר, הוא בליין, שמבזבז כספים על ימין ועל שמאל.

לבסוף למירל'ה נשבר מהכול, היא עוזבת את הבית והולכת לגור אצל שלמון, מנהל עסקיה בעבר. מחלה, המשרתת שלה, מצטרפת אליה. במשך עשר שנים היא מתנתקת ממשפחתה ואינה מגיעה אפילו לחתונת דוניה, בנה הצעיר.

כעבור עשר שנים, מגיע בר המצווה של נכדה האהוב שלמה'לה. בנה יוסל'ה מגיע לביתו של שלמון ומבקש ממנה לשוב לביתה והיא מסרבת. אחר-כך מגיעה לבית שיינדלה, לבקשת שלמון. שיינדלה מתחננת שמירל'ה תשוב. היא מסבירה שהתנהגותה הרעה אל מירל'ה נבעה מכך שהייתה ילדה. היא מנסה לכרוע ברך, אך מירהל'ה אינה נותנת לה ובסיומה של השיחה מסרבת לחזור. לבסוף מגיע לביתו של שלמון נכדה שלמה'לה ומירהל'ה נשברת.

בקלטת

עריכה
  • יעקב גורדין, מירל'ה אפרת, תל אביב : אור עם, תשנ"א. קלטת + חוברת בת ארבעה עמודים. כולל גם דפי הסבר על המחזה ומחברו בעברית ובאנגלית: מירל'ה אפרת - סיפור העלילה, יעקב גורדין. בסדרת מיטב הדרמה האידית על קלטות.

תרגום לעברית

עריכה
  • יעקב גורדין, מירלה אפרת, תרגום ועיבוד - מרים קיני. תל אביב : אור עם, תשמ"ז 1987.

המחזה בתיאטרון המקצועי הישראלי

עריכה

1. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 19 ביולי 1939, ההצגה הציגה 228 פעמים

2. תיאטרון הבימה – הצגת בכורה: 1957, זהו חידוש של הצגת הבימה משנת 1939

3. הפקה בחסות ועד ציבורי בראשות גולדה מאיר – 1967

4. תיאטרון הבימה – הצגת בכורה: 17 בינואר 1987, ההצגה הציגה 167 פעמים (עד יולי 1987)

5. תיאטרון יידישפיל – הצגת בכורה: 31 בדצמבר 1994

6. תיאטרון בית ליסין – הצגת בכורה: 12 ביולי 2003 (פרס התיאטרון הישראלי להצגת השנה)

7. תיאטרון הבימה - הצגת בכורה: 2 בספטמבר 2013

קישורים חיצוניים

עריכה