ליא קניג

לִיַא (לאה) קֶנִיג-שְׁטוֹלְפֶּר (נולדה ב-30 בנובמבר 1929, כ"ז בחשוון ה'תר"ץ) היא שחקנית תיאטרון וקולנוע ישראלית, כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1987, המכונה בפי רבים "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי".

ליא קניג
Lea Koenig

לידה	30 בנובמבר 1929 (בת 91) כ"ז בחשוון ה'תר"ץ לודז', הרפובליקה הפולנית השנייה
סוגה מועדפת	תיאטרון
מדינה
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־73 שנים)
דמות ידועה	אמא קוראז' ("אמא קוראז'") לביבה ("מלאכת החיים") אולגה ("שלוש אחיות") אנה פרנק ("אנה פרנק") קלייר ("ביקור הגברת הזקנה") לאה ("מלכת הכביש") סימיראמיס ("הכיסאות") רוזה ("כל החיים לפניו")
שפה מועדפת	עברית, יידיש, רומנית
עיסוק	שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע
בן זוג	צבי שטולפר
פרסים והוקרה	פרס ישראל לתיאטרון (1987) פרס התיאטרון הישראלי (1998) פרס א.מ.ת בתרבות ואומנות (2012)
ליא קניג - כלת פרס ישראל
פרופיל ב-IMDb

ליא קניג, 2012

ליא קניג, 2013

שלט הכניסה לרחוב ליא קניג שטולפר ליד תיאטרון גבעתיים, 2020

ביוגרפיה

נולדה בשם ליא קניג בעיר לודז' שבפולין, להורים שחקנים: אמה, דינה קניג, הייתה שחקנית מוערכת בפולין וברומניה; אביה, יוסף קאמיין, ודודה היו חברי הלהקה הווילנאית ("די ווילנער טרופע"). במהלך השואה חיו ליא ואמה בצ'רנוביץ ובבסרביה, אחר כך נמלטו לתוככי ברית המועצות (באוזבקיסטן הסובייטית). אביה יוסף קמיין נשאר עם להקתו בפולין בשואה, ונפטר ממחלה בשנת 1942. לאחר מכן, אמה התחתנה בשנית עם השחקן יצחק חוויס, יליד בסרביה.

בתום מלחמת העולם השנייה, בדרכה מערבה השתקעה המשפחה ברומניה. בניגוד לרצון אמהּ, ליא למדה משחק באקדמיה לאמנות שבבוקרשט, והחלה להופיע כבר מגיל צעיר בתיאטרון היהודי שבבוקרשט. היא הופיעה במגוון רחב של הצגות ונודעה ביותר בעת שגילמה את דמותה של אנה פרנק (בבימויו של ג'ינל תאודורסקו).

פעילותה האומנותית בישראל

בשנת 1961 קניג עלתה לישראל, יחד עם בעלה צבי שטולפר, שחקן ובמאי ניצול טרנסניסטריה. בהשפעת אימה המנוחה שלא זכתה לעלות ארצה ויתרה קניג על השתלבות ככוכבת בתיאטרון היידי והחלה ללמוד עברית. לאחר שסיימה לימודי עברית באולפן, התקבלה כשחקנית בתיאטרון הלאומי "הבימה". בשנת 1962 הופיעה לראשונה על הבמה העברית במחזה "אדון פונטילה ומאטי משרתו" בבימוי שמואל בונים. במהרה החלה לבלוט בשלל תפקידים ראשיים ב"הבימה", במחזות קלאסיים ובמחזות ישראלים מודרניים. קניג ושטולפר היו נשואים במשך כ-50 שנה ואף שיחקו יחדיו בכמה מופעים.

בין תפקידיה הרבים בתיאטרון, לרוב תפקידים ראשיים, ניתן למנות את: תפקידה ב"הכתובה", מירל'ה ב"מירל'ה אפרת", קוראז' ב"אמא קוראז'", האם ב"חתונת הדמים", פילומנה ב"פילומנה", קלייר זכאנסיאן ב"ביקור הגברת הזקנה", שרציה ב"הלוויה חורפית", הקשישה ב"הכיסאות", האם ב"מדריך למטייל בוורשה", אופל ב"אוהבים את אופל", אבי ברוסטר ב"רעל ותחרה", לביבה ב"מלאכת החיים", דייזי ב"הנהג של מיס דייזי", "סונטת סתיו", לוסיל ב"מועדון האלמנות העליזות", רוזה ב"כל החיים לפניו", תולבריינה ב"מוריס שימל", קיי ב"משהו טוב", ג'ני ב"מה עושים עם ג'ני?", אולגה ב"שלוש אחיות" ושושנה ב"מקווה". כמו כן שיחקה ב"פתאום הגיע סתיו" עם תומר שרון. בנוסף, כיכבה גם בהצגות היחיד "כוכבים ללא שמיים" ו"אוסקר ודודה רוזה". כמו כן, כיכבה בסדרת המערכונים ביידיש "זוג מהשמיים", אשר בעלה צבי שטולפר כתב וכיכב לצידה, והעלתה מספר ערבי יחיד ביידיש. היא גם שיחקה בסדרת הדרמה "אהבה בשלכת" בערוץ 1.

פרסים ותארים

בשנת 1987 זכתה בפרס ישראל לתיאטרון.

בשנת 1998 זכתה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.

בשנת 2008 הוענק לקניג תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב. בנימוקים להענקתו, צוין כי התואר ניתן לה "על תרומה שאין דומה לה לחברה ולתרבות בישראל ועל יכולת וירטואוזית על הבמה".

בשנת 2010 קיבלה קניג תואר דוקטור לשם כבוד גם מאוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2012 זכתה בפרס א.מ.ת בקטגוריה תרבות ואמנות בתחום תיאטרון

בספטמבר 2020 נקרא הרחוב ליד תיאטרון גבעתיים על שמה.

חיים אישיים

קניג מתגוררת בגבעתיים. בבחירות למועצת העיר גבעתיים בשנת 2018 שובצה במקום ה-17 ברשימתו של רן קוניק.

היא דוברת יידיש, פולנית, רומנית, עברית, גרמנית, רוסית ואנגלית.

פרסים והוקרה

• 1957 – פרס עבור משחקה ב"אנה פרנק" - ברומניה
• 1962 – פרס יוסף קלאוסנר - על התפקיד אווה ב"בראשית" מאת אהרן מגד
• 1987 – פרס ישראל
• 1998 – פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים
• 2008 – דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת תל אביב - עת תרומה יוצאת דופן לחברה ולתרבות בישראל ועל אומנות הבמה הווטרטואוזית שלה
• 2010 – דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת בר-אילן
• 2012 – פרס א.מ.ת. לתרבות ולאמנות
• 2018 – נבחרה קניג על ידי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל (לצד השחקן זאב רווח)
• 2020 – נקרא על שמה הרחוב המוביל לתיאטרון גבעתיים בגבעתיים (קיים רחוב נוסף על שמה בעיר חולון)

הצגות בהשתתפותה (רשימה חלקית)

• אנה פרנק (1957)
• אדון פונטילא ומאטי משרתו (1962)
• בראשית (1962)
• מלחמה ושלום (1962)
• סוף המירוץ (1963)
• הפריזאית (1964)
• דבר אליי בוורדים (1966)
• טנגו (1967)
• חג הסנדלרים (1970)
• הכיסאות (1970)
• קולומב (1971)
• ליל העצמאות של מר ישראל שפי (1972)
• פיקניק לשניים (1972)
• תפוס את הגנב (1973)
• חתונה (1974)
• אמא קוראז' (1975)
• דרייפוס (1975)
• כובע הקש האיטלקי (1976)
• ריצ'רד השלישי (1976)
• קדיש (1976)
• שמו הולך לפניו (1977)
• הלוויה חורפית (1978)
• תיבת הצללים (1978)
• האב (1979)
• סיפור פשוט (1979)
• הכתובה (1980)
• פילומנה (1981)
• מכולת (1982)
• רומולוס הגדול (1982)
• המלט (1983)
• תשוקה (1983)
• יומן חוף ברייטון (1984)
• החווה (1986)
• השקיעה (1986)
• מירל'ה אפרת (1986)
• בדרך לברודוויי (1987)
• ג'ון גבריאל בורקמן (1988)
• גן הדובדבדנים (1988)
• מלאכת החיים (1989)
• זהב (1989)
• חתונת הדמים (1990)
• רעל ותחרה (1991)
• כוכבים ללא שמיים (1992)
• הקוסם מברוקלין (1993)
• ביקור הגברת הזקנה (1994)
• הרולד ומוד (1995)
• חשיבותה של רצינות (1996)
• שלוש נשים גבוהות (1997)
• סוניה מושקט (1998)
• מדריך למטייל בוורשה (1999)
• בית ברנרדה אלבה (2001)
• יום הולדת לג'וזפה (2001)
• אוהבים את אופל (2002)
• ללכת עד הסוף (2003)
• אוסקר ודודה רוזה (2004)
• פרפרים הם חופשיים (2004)
• מועדון האלמנות העליזות (2005)
• סונטת סתיו (2006)
• הנהג של מיס דייזי (2007)
• כל החיים לפניו (2008)
• מוריס שימל (2010)
• לא ביום ולא בלילה (2011)
• משהו טוב (2012)
• עת דודים (2013)
• פתאום הגיע סתיו (2015)
• מה עושים עם ג'ני? (2015)
• רביעייה (2016)
• שלוש אחיות (2017)
• המלך ליר (2018)
• מאחורי הגדר (2018)
• מקווה (2019)

פילמוגרפיה

קולנוע

סרט	במאי	תפקיד	שנה
המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה	גלעד אמיליו שנקר	הגברת ינקלובה	2018
העדות	עמיחי גרינברג		2018
קמטי צחוק	פיני עדן	האנה	2016
צילי	עמוס גיתאי	קול	2015
המסע של האנה	יוליה פון היינץ	גרטרוד	2014
מלך של קבצנים	אורי פסטר	ציפה לאה	2007
שישה מיליון רסיסים	ציפי טרופה	פולה	2001
קדוש	עמוס גיתאי	אלישבע	1999
זכרון דברים	עמוס גיתאי	סטיפנה	1995
אל תשאלי אם אני אוהב	ברברה נובל	האם	1979
לופו בניו יורק	בועז דוידזון	אמא של עמוס	1976
שתי דפיקות לב	שמואל אימברמן	סוניה	1972
כץ וקרסו	מנחם גולן	פניה כץ	1971
מלכת הכביש	מנחם גולן	השכנה	1971
לופו	מנחם גולן	אמא של עמוס	1970

טלוויזיה

סדרה	ערוץ שידור	במאי	תפקיד	שנה
להישאר במשחק	כאן 11	יובל ברגר	בתפקיד עצמה	2020
אבא משתדל	כאן 11	עודד דוידוף	יהודית	2019
שטיסל	Yes הטלוויזיה בלוויין	אלון זינגמן	מלכה שטיסל	2015
משפחה שולטת	ערוץ הילדים	רובי דואניאס	בתפקיד עצמה	2015
טקסי דרייבר	Yes הטלוויזיה בלוויין	איתן ענר	בתפקיד עצמה	2010
המערכת	ערוץ לוגי	רועי פלורנטין, מיכל חגי	סבתא של אלון	2005
אהבה בשלכת	הערוץ הראשון	יוחנן ולר	חנה רבינוביץ'	2003-2004
צימרים	הערוץ הראשון	חיים רינסקי	הניה	2003
שמש	ערוץ 2	רובי דואניאס, יואב צפיר	אמא של שמש	1999-2004
פרפר נחמד	ערוץ 23	יעל גרף	סבתא לאה	1987-1989
רחוב סומסום	ערוץ 23	מוטי אבירם, דב נתיב	סבתא של מיקי	1985
חדווה ושלומיק	הערוץ הראשון	שמואל אימברמן	אריקה קרקובר	1971

קישורים חיצוניים

• ליא קניג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

• ליא קניג, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ליא קניג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ליא קניג - כלת פרס ישראל - אתר הבית של השחקנית
• ליא קניג, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• רפאל בשן, מונולוג של ליא קניג, מעריב, 8 ביולי 1966
• ינון מילס, הגברת הראשונה של התיאטרון מעכשיו גם דוקטור, באתר של "רשת 13", 22 במאי 2008 (במקור, מאתר "nana10")
• מרב יודילוביץ', אישה בלי גיל, באתר ynet, 8 באוגוסט 2008
• יובל אברמוביץ', תרשום: ליא קניג, אישה בלי גיל, באתר nrg‏, 12 בדצמבר 2008
• קובי מידן, "אנשים בלילה" עם ליא קניג, באתר iCast‏, 27 ביולי 2010
• גיל ריבה, ליא קניג פותחת את הלב, באתר רשת
• מרדכי חיימוביץ', זה כבר דבר מאלוהים: ריאיון עם ליא קניג, באתר nrg‏, 9 בדצמבר 2011
• הבימה מערכה שנייה - ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
• טל פרי, ‏ליא קניג: "חסרה לי היום חרדת קודש כלפי התיאטרון", באתר גלובס, 20 בדצמבר 2012
• נחום מוכיח, בין ליא השחקנית לליא האדם, באתר "הבמה", 27 בפברואר 2013
• יעקב בר-און, ליא קניג: כוח טבע שאינו מתכלה, באתר "הבמה", 26 ביוני 2013
• תום שגב מראיין את ליא קניג: כך בוכים בתאטרון בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, ‏2013
• יובל אברמוביץ', ‏ליא קניג אופטימית, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2014
• שגיא בן נון‏, סופר מענטש: ריאיון עם מלכת התיאטרון ליא קניג לקראת יום הולדתה ה-85, באתר וואלה!‏, 12 באוקטובר 2014
• חותם אישי: ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
• מאיה כהן, ‏אחת, צעירה, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2015
• אור סופר, ‏ליא קניג: אהבת הקהל היא ההישג הכי גדול בקריירה שלי, באתר onlife,‏ 7 בפברואר 2016
• רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם ליא קניג, באתר של "רשת 13", 21 ביוני 2016 (במקור, מאתר "nana10")
• שיר זיו, ‏"אני יודעת 7 שפות, והשפה האחרונה שלמדתי היא עברית", באתר ישראל היום, 20 באפריל 2017
• אהרון ברנע מראיין את ליא קניג שטולפר בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 04.03.2018
• מאיה כהן, ‏קינג ליא, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2018
• יעקב בר-און, ‏ליא קניג: "קיבלתי דפיקות לב חזקות עד שכמעט הרגשתי שאני נחנקת", באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2018

הערות שוליים

הקודמים: 1997 - יוסי בנאי, חנה מרון

פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 1998 - ליא קניג, ניסן נתיב

הבאים: 1999 - שלמה בר שביט, נולה צ'לטון