ליא קניג
לִיַא (לאה) קֶנִיג שְׁטוֹלְפֶּר (Lea Koenig Stolper; נולדה ב-30 בנובמבר 1929) היא שחקנית תיאטרון וקולנוע ישראלית, כלת פרס ישראל לתיאטרון (1987), המכונה בפי רבים "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי".
 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1929 (בת 90) לודז', פולין  |
|---|---|
| סוגה מועדפת | תיאטרון |
| מדינה |
ישראל  |
| שנות הפעילות | 1948-הווה |
| שפה מועדפת |
עברית |
| עיסוק |
שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע |
| מקום לימודים |
התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל לתיאטרון (1987) פרס התיאטרון הישראלי (1998) פרס א.מ.ת בתרבות ואומנות (2012) |
| ליא קניג - כלת פרס ישראל | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיהעריכה
ליא קניג נולדה בעיר לודז' שבפולין, להורים שחקנים: אמה, דינה קניג, הייתה שחקנית מוערכת בפולין וברומניה; אביה, יוסף קאמיין, ודודה היו חברי הלהקה הווילנאית ("די ווילנער טרופע"). במהלך מלחמת העולם השנייה חיו ליא ואמה בצ'רנוביץ ובבסרביה, אחר כך נמלטו לתוככי ברית המועצות (באוזבקיסטן). אביה יוסף קמיין שנשאר עם להקתו בפולין נפטר ממחלה בימי השואה בשנת 1942. דינה קניג התחתנה בשנית עם השחקן יצחק חוויס, יליד בסרביה. בתום המלחמה בדרכה מערבה השתקעה המשפחה ברומניה. בניגוד לרצון אמהּ, ליא למדה משחק באקדמיה לאמנות בבוקרשט והחלה להופיע כבר מגיל צעיר בתיאטרון היהודי בבוקרשט. היא הופיעה במגוון רחב של הצגות ונודעה ביותר בעת שגילמה את דמותה של אנה פרנק (בבימויו של ג'ינל תאודורסקו)[1].
בשנת 1961 עלתה קניג לישראל, ובהשפעת אימה ויתרה על השתלבות ככוכבת בתיאטרון היידי והחלה ללמוד עברית. לאחר שסיימה לימודי עברית באולפן, התקבלה כשחקנית בתיאטרון הלאומי "הבימה"[1]. בשנת 1962 הופיעה לראשונה על הבמה העברית במחזה "אדון פונטילה ומאטי משרתו" בבימוי שמואל בונים[2]. במהרה החלה לבלוט בשלל תפקידים ראשיים ב"הבימה", במחזות קלאסיים ובמחזות ישראלים מודרניים. היא הייתה נשואה במשך 50 שנה לשחקן והבמאי צבי שטולפר, ניצול טרנסניסטריה, והם אף שיחקו יחדיו בכמה מופעים.
בין תפקידיה הרבים בתיאטרון, לרוב תפקידים ראשיים, ניתן למנות את: תפקידה ב"הכתובה", מירל'ה ב"מירל'ה אפרת", קוראז' ב"אמא קוראז'", האם ב"חתונת הדמים", פילומנה ב"פילומנה", קלייר זכאנסיאן ב"ביקור הגברת הזקנה", שרציה ב"הלוויה חורפית", הקשישה ב"הכיסאות", האם ב"מדריך למטייל בוורשה", אופל ב"אוהבים את אופל", אבי ברוסטר ב"רעל ותחרה", לביבה ב"מלאכת החיים", דייזי ב"הנהג של מיס דייזי", "סונטת סתיו", לוסיל ב"מועדון האלמנות העליזות", רוזה ב"כל החיים לפניו", תולבריינה ב"מוריס שימל", קיי ב"משהו טוב", ג'ני ב"מה עושים עם ג'ני?" ואולגה ב"שלוש אחיות". כמו כן שיחקה ב"פתאום הגיע סתיו" עם תומר שרון. בנוסף, כיכבה גם בהצגות היחיד "כוכבים ללא שמיים" ו"אוסקר ודודה רוזה".
כמו כן כיכבה בסדרת המערכונים ביידיש "זוג מהשמיים", אשר בעלה צבי שטולפר כתב וכיכב לצידה, והעלתה מספר ערבי יחיד ביידיש. היא גם שיחקה בסדרת הדרמה "אהבה בשלכת" בערוץ 1.
בשנת 1998 זכתה קניג בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים, אחרי שזכתה בשנה קודמת בפרס ישראל לתיאטרון.
בשנת 2008 הוענק לליא קניג תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב. בנימוקים להענקתו, צוין כי התואר ניתן לה "על תרומה שאין דומה לה לחברה ולתרבות בישראל ועל יכולת וירטואוזית על הבמה". בשנת 2010 קיבלה קניג תואר דוקטור לשם כבוד גם מאוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2012 זכתה בפרס א.מ.ת בקטגוריה תרבות ואמנות בתחום תיאטרון[3]
נכון ל-2019, קניג מתגוררת בגבעתיים. בבחירות למועצת העיר גבעתיים בשנת 2018 שובצה במקום ה-17 ברשימתו של רן קוניק. דוברת יידיש, פולנית, רומנית, עברית, גרמנית, רוסית ואנגלית.
באפריל 2018 נבחרה קניג על ידי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל[4].
נקרא על שמה רחוב בעיר חולון.
פילמוגרפיהעריכה
קולנועעריכה
| סרט | במאי | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|
| המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה | גלעד אמיליו שנקר | הגברת ינקלובה | 2018 |
| העדות | עמיחי גרינברג | 2018 | |
| קמטי צחוק | פיני עדן | האנה | 2015 |
| צילי | עמוס גיתאי | קול | 2015 |
| המסע של האנה | יוליה פון היינץ | גרטרוד | 2014 |
| מלך של קבצנים | אורי פסטר | ציפה לאה | 2007 |
| קדוש | עמוס גיתאי | אלישבע | 1999 |
| זכרון דברים | עמוס גיתאי | סטיפנה | 1995 |
| לופו בניו יורק | בועז דוידזון | אמא של עמוס | 1976 |
| שתי דפיקות לב | שמואל אימברמן | סוניה | 1972 |
| כץ וקרסו | מנחם גולן | פניה כץ | 1971 |
| מלכת הכביש | מנחם גולן | השכנה | 1971 |
| לופו | מנחם גולן | אמא של עמוס | 1970 |
טלוויזיהעריכה
| סדרה | ערוץ שידור | במאי | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|---|
| אבא משתדל | כאן 11 | עודד דוידוף | יהודית | 2019 |
| שטיסל (עונה 2) | Yes הטלוויזיה בלוויין | אלון זינגמן | מלכה שטיסל | 2015 |
| משפחה שולטת | ערוץ הילדים | רובי דואניאס | בתפקיד עצמה | 2015 |
| טקסי דרייבר | Yes הטלוויזיה בלוויין | איתן ענר | בתפקיד עצמה | 2010 |
| המערכת | ערוץ לוגי | רועי פלורנטין, מיכל חגי | סבתא של אלון | 2005 |
| אהבה בשלכת | הערוץ הראשון | יוחנן ולר | חנה רבינוביץ' | 2003-2004 |
| צימרים | הערוץ הראשון | חיים רינסקי | הניה | 2003 |
| שמש | ערוץ 2 | רובי דואניאס, יואב צפיר | אמא של שמש | 1999-2004 |
| פרפר נחמד | ערוץ 23 | יעל גרף | סבתא לאה | 1987-1989 |
| רחוב סומסום | ערוץ 23 | מוטי אבירם, דב נתיב | סבתא של מיקי | 1985 |
| חדווה ושלומיק | הערוץ הראשון | שמואל אימברמן | אריקה קרקובר | 1972 |
קישורים חיצונייםעריכה
ליא קניג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ליא קניג, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ליא קניג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ליא קניג - כלת פרס ישראל - אתר הבית של השחקנית
- ליא קניג, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- רפאל בשן, מונולוג של ליא קניג, מעריב, 8 ביולי 1966
- ינון מילס, הגברת הראשונה של התיאטרון מעכשיו גם דוקטור, באתר של "רשת 13", 22 במאי 2008 (במקור, מאתר "nana10")
- מרב יודילוביץ', אישה בלי גיל, באתר ynet, 8 באוגוסט 2008
- יובל אברמוביץ', תרשום: ליא קניג, אישה בלי גיל, באתר nrg, 12 בדצמבר 2008
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם ליא קניג, באתר iCast, 27 ביולי 2010- גיל ריבה, ליא קניג פותחת את הלב, באתר רשת
- מרדכי חיימוביץ', זה כבר דבר מאלוהים: ראיון עם ליא קניג, באתר nrg, 9 בדצמבר 2011
- הבימה מערכה שנייה - ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
- טל פרי, ליא קניג: "חסרה לי היום חרדת קודש כלפי התיאטרון", באתר גלובס, 20 בדצמבר 2012
- נחום מוכיח, בין ליא השחקנית לליא האדם, באתר "הבמה", 27 בפברואר 2013
- יעקב בר-און, ליא קניג: כוח טבע שאינו מתכלה, באתר "הבמה", 26 ביוני 2013
- תום שגב מראיין את ליא קניג: כך בוכים בתאטרון בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, 2013
- יובל אברמוביץ', ליא קניג אופטימית, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2014
- שגיא בן נון, סופר מענטש: ריאיון עם מלכת התיאטרון ליא קניג לקראת יום הולדתה ה-85, באתר וואלה! NEWS, 12 באוקטובר 2014
- חותם אישי: ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
- מאיה כהן, אחת, צעירה, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2015
- אור סופר, ליא קניג: אהבת הקהל היא ההישג הכי גדול בקריירה שלי, באתר onlife, 7 בפברואר 2016
- רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם ליא קניג, באתר של "רשת 13", 21 ביוני 2016 (במקור, מאתר "nana10")
- שיר זיו, "אני יודעת 7 שפות, והשפה האחרונה שלמדתי היא עברית", באתר ישראל היום, 20 באפריל 2017
- אהרון ברנע מראיין את ליא קניג שטולפר בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, 04.03.2018
- מאיה כהן, קינג ליא, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2018
- יעקב בר-און, ליא קניג: "קיבלתי דפיקות לב חזקות עד שכמעט הרגשתי שאני נחנקת", באתר מעריב השבוע, 30 באוקטובר 2018
הערות שולייםעריכה
- ^ 1.0 1.1 פנים חדשות, דבר, 2 בפברואר 1962
- ^ פונטילה בהבימה, דבר, 17 בינואר 1962
- ^ ליא קניג - אתר א.מ.ת
- ^ מורן אזולאי ורן בוקר, זאב רווח וליא קניג ידליקו משואה ביום העצמאות, באתר ynet, 7 באפריל 2018
| הקודמים: 1997 - יוסי בנאי, חנה מרון |
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 1998 - ליא קניג, ניסן נתיב |
הבאים: 1999 - שלמה בר שביט, נולה צ'לטון |