ליא קניג
לִיַא (לאה) קֶנִיג-שְׁטוֹלְפֶּר (נולדה ב-30 בנובמבר 1929, כ"ז בחשוון ה'תר"ץ, לודז', פולין) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית. כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1987 וכלת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 1998. מכונה בפי רבים "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי".[1][2]
 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1929 (בת 93) כ"ז בחשוון ה'תר"ץ  לודז', הרפובליקה הפולנית השנייה |
|---|---|
| סוגה מועדפת | תיאטרון |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1948–הווה (כ־75 שנים) |
| עיסוק | שחקנית |
| בן זוג | צבי שטולפר |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל לתיאטרון (1987) פרס התיאטרון הישראלי (1998) פרס א.מ.ת בתרבות ואומנות (2012) |
| ליא קניג - כלת פרס ישראל | |
| פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיהעריכה
נולדה בשם לאה קניג בעיר לודז' שבפולין, להורים שחקנים. אמה, דינה קניג, הייתה שחקנית מוערכת בפולין וברומניה; אביה, אוסקר יוסף קאמיין, ודודה היו חברי הלהקה הווילנאית ("די ווילנער טרופע"). במהלך תקופת השואה במלחמת העולם השנייה, חיו ליא ואמה בצ'רנוביץ שבאוקראינה ובבסרביה שבמולדובה, ולאחר מכן נמלטו לתוככי ברית המועצות, לאזור אוזבקיסטן הסובייטית. אביה אוסקר יוסף קמיין נשאר עם להקתו בפולין במהלך תקופת השואה, ונפטר ממחלה בשנת 1942. לאחר מכן, אמה התחתנה בשנית עם השחקן יצחק חוויס, יליד סרביה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, בדרכם מערבה, השתקעה המשפחה ברומניה. בניגוד לרצון אמהּ, קניג החלה ללמוד משחק באקדמיה לאמנות שבבוקרשט, והחלה להופיע עוד מגיל צעיר בתיאטרון היהודי בעיר. היא הופיעה במגוון רחב של הצגות ונודעה ביותר בעת שגילמה את דמותה של אנה פרנק (במחזה שנכתב על ידי פרנסס גודריץ', שזכתה בפרס פוליצר על כתיבתה[3], ובבימויו של ג'ינל תאודורסקו).[4] לרגל יום השואה הבינלאומי, שחל ב-27 בינואר 2022, פורסם תיעוד מההצגה, על ידי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי של הספרייה הלאומית[3].
פעילותה האומנותית בישראלעריכה
בשנת 1961, קניג עלתה לישראל, יחד עם בעלה צבי שטולפר, שחקן ובמאי שורד שואה מטרנסניסטריה. בהשפעת אימה המנוחה שלא זכתה לעלות ארצה, ויתרה קניג על השתלבות ככוכבת בתיאטרון היידי והחלה ללמוד עברית. לאחר שסיימה לימודי עברית באולפן, התקבלה כשחקנית בתיאטרון הלאומי "הבימה".[4] בשנת 1962 הופיעה לראשונה על הבמה העברית במחזה "אדון פונטילה ומאטי משרתו" בבימוי שמואל בונים.[5] במהרה החלה לבלוט בשלל תפקידים ראשיים ב"הבימה", במחזות קלאסיים ובמחזות ישראלים מודרניים.
בין תפקידיה הרבים בתיאטרון, לרוב תפקידים ראשיים, ניתן למנות את: תפקידה ב"הכתובה", מירל'ה ב"מירל'ה אפרת", קוראז' ב"אמא קוראז'", האם ב"חתונת הדמים", פילומנה ב"פילומנה", קלייר זכאנסיאן ב"ביקור הגברת הזקנה", שרציה ב"הלוויה חורפית", הקשישה ב"הכיסאות", האם ב"מדריך למטייל בוורשה", אופל ב"אוהבים את אופל", אבי ברוסטר ב"רעל ותחרה", לביבה ב"מלאכת החיים", דייזי ב"הנהג של מיס דייזי", "סונטת סתיו", לוסיל ב"מועדון האלמנות העליזות", רוזה ב"כל החיים לפניו", תולבריינה ב"מוריס שימל", קיי ב"משהו טוב", ג'ני ב"מה עושים עם ג'ני?", אולגה ב"שלוש אחיות", שושנה ב"מקווה", גולדי ב"זאקופנה שלי", ואנדה ב"פולין ארץ ירוקה" ופרומה ב"מניין נשים". כמו כן, שיחקה ב"פתאום הגיע סתיו" עם תומר שרון. בנוסף, כיכבה גם בהצגות היחיד "כוכבים ללא שמיים" ו"אוסקר ודודה רוזה". קניג גם כיכבה לצד בעלה צבי שטולפר בסדרת המערכונים ביידיש "זוג מהשמיים", אותם כתב, והעלתה מספר ערבי יחיד ביידיש. היא גם שיחקה בסדרת הדרמה "אהבה בשלכת" בערוץ 1.[6]
חיים אישייםעריכה
קניג הייתה נשואה לשחקן והבמאי צבי שטולפר עד מותו ב-1998. השניים בחרו שלא להביא ילדים לעולם.[7] קניג ושטולפר היו נשואים במשך כ-50 שנה, ואף שיחקו יחדיו במספר מופעים.
היא מתגוררת בגבעתיים. בבחירות למועצת העיר גבעתיים בשנת 2018 שובצה במקום ה-17 ברשימתו של רן קוניק.
קניג דוברת 7 שפות: יידיש, פולנית, רומנית, עברית, גרמנית, רוסית ואנגלית.
פרסים והוקרהעריכה
- 1957 – פרס עבור משחקה ב"אנה פרנק" - ברומניה.
- 1962 – פרס יוסף קלוזנר - על התפקיד אווה ב"בראשית" מאת אהרן מגד.
- 1987 – פרס ישראל לתיאטרון.
- 1998 – פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.
- 2008 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב. בנימוקים להענקתו, צוין כי התואר ניתן לה ”על תרומה שאין דומה לה לחברה ולתרבות בישראל ועל יכולת וירטואוזית על הבמה”.
- 2010 – תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.
- 2012 – פרס א.מ.ת בקטגוריה תרבות ואמנות בתחום תיאטרון.[8]
- 2017 – פרס הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת תשע"ז.
- 2018 – נבחרה קניג על ידי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל (לצד השחקן זאב רווח).[9]
- 2020 – נקרא על שמה הרחוב המוביל לתיאטרון גבעתיים בגבעתיים (קיים רחוב נוסף על שמה בעיר חולון).
- 2020 – אות כבוד מטעם שגרירות רומניה.
- 2023 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם המרכז האקדמי פרס.
הצגות בהשתתפותה (רשימה חלקית)עריכה
|
|
|
|
פילמוגרפיהעריכה
קולנועעריכה
| סרט | במאי | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|
| המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה | גלעד אמיליו שנקר | הגברת ינקלובה | 2018 |
| העדות | עמיחי גרינברג | 2018 | |
| קמטי צחוק | פיני עדן | האנה | 2016 |
| צילי | עמוס גיתאי | קול | 2015 |
| המסע של האנה | יוליה פון היינץ | גרטרוד | 2014 |
| מלך של קבצנים | אורי פסטר | ציפה לאה | 2007 |
| שישה מיליון רסיסים | ציפי טרופה | פולה | 2001 |
| קדוש | עמוס גיתאי | אלישבע | 1999 |
| אנסטסיה | נינה אמיר | הקיסרית מריה פיודורובנה (דיבוב) | 1997 |
| זכרון דברים | עמוס גיתאי | סטיפנה | 1995 |
| אל תשאלי אם אני אוהב | ברברה נובל | האם | 1979 |
| לופו בניו יורק | בועז דוידזון | אמא של עמוס | 1976 |
| שתי דפיקות לב | שמואל אימברמן | סוניה | 1972 |
| כץ וקרסו | מנחם גולן | פניה כץ | 1971 |
| מלכת הכביש | מנחם גולן | לאה | 1971 |
| לופו | מנחם גולן | אמא של עמוס | 1970 |
טלוויזיהעריכה
| סדרה | ערוץ שידור | במאי | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|---|
| להישאר במשחק | כאן 11 | יובל ברגר | בתפקיד עצמה | 2020 |
| אבא משתדל | כאן 11 | עודד דוידוף | יהודית | 2019 |
| שטיסל (העונה השנייה) | Yes הטלוויזיה בלוויין | אלון זינגמן | מלכה שטיסל | 2015 |
| משפחה שולטת | ערוץ הילדים | רובי דואניאס | בתפקיד עצמה | 2015 |
| טקסי דרייבר | Yes הטלוויזיה בלוויין | איתן ענר | בתפקיד עצמה | 2010 |
| המערכת | ערוץ לוגי | רועי פלורנטין, מיכל חגי | סבתא של אלון | 2005 |
| אהבה בשלכת | הערוץ הראשון | יוחנן ולר | חנה רבינוביץ' | 2003-2004 |
| צימרים | הערוץ הראשון | חיים רינסקי | הניה | 2003 |
| הנימנומים | ערוץ 2 | מייקל זוקר | ציפור (קול בלבד) | 2000-2001 |
| שמש | ערוץ 2 | רובי דואניאס, יואב צפיר | אמא של שמש | 1999-2004 |
| סבתא בישלה דייסה חלק א וב | קלטת ילדים | רחל שיין ארגמן ועדי בינימינוב | סבתות שונות | 1995 |
| פרפר נחמד | ערוץ 23 | יעל גרף | סבתא לאה | 1987-1989 |
| רחוב סומסום | ערוץ 23 | מוטי אבירם, דב נתיב | סבתא של מיקי | 1985 |
| חדווה ושלומיק | הערוץ הראשון | שמואל אימברמן | אריקה קרקובר | 1971 |
לקריאה נוספתעריכה
- יניב שמעון גולדברג, בימת חייה - שיחות עם השחקנית ליא קניג על תיאטרון וביוגרפיה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2022.
קישורים חיצונייםעריכה
- ליא קניג, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
ליא קניג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ליא קניג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ליא קניג, באתר ספר הקולנוע הישראלי
ליא קניג, באתר MusicBrainz (באנגלית)- ליא קניג, בארכיון הבימה
- ליא קניג - כלת פרס ישראל - אתר הבית של השחקנית
- ליא קניג, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- רפאל בשן, מונולוג של ליא קניג, מעריב, 8 ביולי 1966
- ינון מילס, הגברת הראשונה של התיאטרון מעכשיו גם דוקטור, באתר של "רשת 13", 22 במאי 2008 (במקור, מאתר "nana10")
- מרב יודילוביץ', אישה בלי גיל, באתר ynet, 8 באוגוסט 2008
- יובל אברמוביץ', תרשום: ליא קניג, אישה בלי גיל, באתר nrg, 12 בדצמבר 2008
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם ליא קניג, באתר iCast, 27 ביולי 2010- גיל ריבה, ליא קניג פותחת את הלב, באתר רשת
- מרדכי חיימוביץ', זה כבר דבר מאלוהים: ריאיון עם ליא קניג, באתר nrg, 9 בדצמבר 2011
- הבימה מערכה שנייה - ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
- טל פרי, ליא קניג: "חסרה לי היום חרדת קודש כלפי התיאטרון", באתר גלובס, 20 בדצמבר 2012
- נחום מוכיח, בין ליא השחקנית לליא האדם, באתר "הבמה", 27 בפברואר 2013
- יעקב בר-און, ליא קניג: כוח טבע שאינו מתכלה, באתר "הבמה", 26 ביוני 2013
- תום שגב מראיין את ליא קניג: כך בוכים בתאטרון בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, 2013
- יובל אברמוביץ', ליא קניג אופטימית, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2014
- שגיא בן נון, סופר מענטש: ריאיון עם מלכת התיאטרון ליא קניג לקראת יום הולדתה ה-85, באתר וואלה!, 12 באוקטובר 2014
- חותם אישי: ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
- מאיה כהן, אחת, צעירה, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2015
- אור סופר, ליא קניג: אהבת הקהל היא ההישג הכי גדול בקריירה שלי, באתר onlife, 7 בפברואר 2016
- רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם ליא קניג, באתר של "רשת 13", 21 ביוני 2016 (במקור, מאתר "nana10")
- שיר זיו, "אני יודעת 7 שפות, והשפה האחרונה שלמדתי היא עברית", באתר ישראל היום, 20 באפריל 2017
- אהרון ברנע מראיין את ליא קניג שטולפר בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 04.03.2018
- מאיה כהן, קינג ליא, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2018
- יעקב בר-און, ליא קניג: "קיבלתי דפיקות לב חזקות עד שכמעט הרגשתי שאני נחנקת", באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2018
- רועי הורוביץ, ליא קניג ומרים זוהר: שחקניות תאטרון כסוכנות זיכרון, עיונים /37, 2022
- סרט על ליא קניג בערוץ היוטיוב של יד ושם
.svg){kind=logo}
הערות שולייםעריכה
- ^ הגברת הראשונה של התיאטרון חוגגת 92, באתר המקומון
- ^ מלכה ללא גיל, www.maariv.co.il
- ^ 1 2 אלבז-אלוש, קורין (2022-01-24). "תיעוד נדיר מ-1957: כשליא קניג גילמה את אנה פרנק". Ynet. נבדק ב-2022-01-24.
- ^ 1 2 פנים חדשות, דבר, 2 בפברואר 1962
- ^ פונטילה בהבימה, דבר, 17 בינואר 1962
- ^ ליא קניג, באתר תיאטרון הבימה
- ^ גאיה קורן, איך ליא קניג מתחזקת בריאות מושלמת בגיל 88, באתר ynet, 14 בינואר 2018
- ^ ליא קניג - אתר א.מ.ת
- ^ מורן אזולאי ורן בוקר, זאב רווח וליא קניג ידליקו משואה ביום העצמאות, באתר ynet, 7 באפריל 2018
| הקודמים: 1997 - יוסי בנאי, חנה מרון |
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 1998 - ליא קניג, ניסן נתיב |
הבאים: 1999 - שלמה בר-שביט, נולה צ'לטון |