ליא קניג
לִיַא (לאה) קֶנִיג-שְׁטוֹלְפֶּר (נולדה ב-30 בנובמבר 1929, כ"ז בחשוון ה'תר"ץ) היא שחקנית תיאטרון וקולנוע ישראלית, כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1987, המכונה בפי רבים "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי".
 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1929 (בת 91) כ"ז בחשוון ה'תר"ץ לודז', הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| סוגה מועדפת | תיאטרון |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1948–הווה (כ־73 שנים) |
| שפה מועדפת |
עברית, יידיש, רומנית  |
| עיסוק |
שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע |
| בן זוג | צבי שטולפר |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל לתיאטרון (1987) פרס התיאטרון הישראלי (1998) פרס א.מ.ת בתרבות ואומנות (2012) |
| ליא קניג - כלת פרס ישראל | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיהעריכה
נולדה בשם ליא קניג בעיר לודז' שבפולין, להורים שחקנים: אמה, דינה קניג, הייתה שחקנית מוערכת בפולין וברומניה; אביה, יוסף קאמיין, ודודה היו חברי הלהקה הווילנאית ("די ווילנער טרופע"). במהלך השואה חיו ליא ואמה בצ'רנוביץ ובבסרביה, אחר כך נמלטו לתוככי ברית המועצות (באוזבקיסטן הסובייטית). אביה יוסף קמיין נשאר עם להקתו בפולין בשואה, ונפטר ממחלה בשנת 1942. לאחר מכן, אמה התחתנה בשנית עם השחקן יצחק חוויס, יליד בסרביה.
בתום מלחמת העולם השנייה, בדרכה מערבה השתקעה המשפחה ברומניה. בניגוד לרצון אמהּ, ליא למדה משחק באקדמיה לאמנות שבבוקרשט, והחלה להופיע כבר מגיל צעיר בתיאטרון היהודי שבבוקרשט. היא הופיעה במגוון רחב של הצגות ונודעה ביותר בעת שגילמה את דמותה של אנה פרנק (בבימויו של ג'ינל תאודורסקו).[1]
פעילותה האומנותית בישראלעריכה
בשנת 1961 קניג עלתה לישראל, יחד עם בעלה צבי שטולפר, שחקן ובמאי ניצול טרנסניסטריה. בהשפעת אימה המנוחה שלא זכתה לעלות ארצה ויתרה קניג על השתלבות ככוכבת בתיאטרון היידי והחלה ללמוד עברית. לאחר שסיימה לימודי עברית באולפן, התקבלה כשחקנית בתיאטרון הלאומי "הבימה".[1] בשנת 1962 הופיעה לראשונה על הבמה העברית במחזה "אדון פונטילה ומאטי משרתו" בבימוי שמואל בונים.[2] במהרה החלה לבלוט בשלל תפקידים ראשיים ב"הבימה", במחזות קלאסיים ובמחזות ישראלים מודרניים. קניג ושטולפר היו נשואים במשך כ-50 שנה ואף שיחקו יחדיו בכמה מופעים.
בין תפקידיה הרבים בתיאטרון, לרוב תפקידים ראשיים, ניתן למנות את: תפקידה ב"הכתובה", מירל'ה ב"מירל'ה אפרת", קוראז' ב"אמא קוראז'", האם ב"חתונת הדמים", פילומנה ב"פילומנה", קלייר זכאנסיאן ב"ביקור הגברת הזקנה", שרציה ב"הלוויה חורפית", הקשישה ב"הכיסאות", האם ב"מדריך למטייל בוורשה", אופל ב"אוהבים את אופל", אבי ברוסטר ב"רעל ותחרה", לביבה ב"מלאכת החיים", דייזי ב"הנהג של מיס דייזי", "סונטת סתיו", לוסיל ב"מועדון האלמנות העליזות", רוזה ב"כל החיים לפניו", תולבריינה ב"מוריס שימל", קיי ב"משהו טוב", ג'ני ב"מה עושים עם ג'ני?", אולגה ב"שלוש אחיות", שושנה ב"מקווה" וגולדי ב"זאקופנה שלי". כמו כן שיחקה ב"פתאום הגיע סתיו" עם תומר שרון. בנוסף, כיכבה גם בהצגות היחיד "כוכבים ללא שמיים" ו"אוסקר ודודה רוזה". כמו כן, כיכבה בסדרת המערכונים ביידיש "זוג מהשמיים", אשר בעלה צבי שטולפר כתב וכיכב לצידה, והעלתה מספר ערבי יחיד ביידיש. היא גם שיחקה בסדרת הדרמה "אהבה בשלכת" בערוץ 1.
חיים אישייםעריכה
קניג הייתה נשואה לבמאי צבי שטולפר עד מותו ב-1998.
קניג מתגוררת בגבעתיים. בבחירות למועצת העיר גבעתיים בשנת 2018 שובצה במקום ה-17 ברשימתו של רן קוניק.
היא דוברת יידיש, פולנית, רומנית, עברית, גרמנית, רוסית ואנגלית.
פרסים והוקרהעריכה
בשנת 1987 זכתה בפרס ישראל לתיאטרון.
בשנת 1998 זכתה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.
בשנת 2008 הוענק לקניג תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב. בנימוקים להענקתו, צוין כי התואר ניתן לה "על תרומה שאין דומה לה לחברה ולתרבות בישראל ועל יכולת וירטואוזית על הבמה".
בשנת 2010 קיבלה קניג תואר דוקטור לשם כבוד גם מאוניברסיטת בר-אילן.
בשנת 2012 זכתה בפרס א.מ.ת בקטגוריה תרבות ואמנות בתחום תיאטרון.[3]
בספטמבר 2020 נקרא הרחוב ליד תיאטרון גבעתיים על שמה.
- 1957 – פרס עבור משחקה ב"אנה פרנק" - ברומניה
- 1962 – פרס יוסף קלאוסנר - על התפקיד אווה ב"בראשית" מאת אהרן מגד
- 1987 – פרס ישראל
- 1998 – פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים
- 2008 – דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת תל אביב - עת תרומה יוצאת דופן לחברה ולתרבות בישראל ועל אומנות הבמה הווטרטואוזית שלה
- 2010 – דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת בר-אילן
- 2012 – פרס א.מ.ת. לתרבות ולאמנות
- 2017 - קיבלה את פרס הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת תשע" - 2017
- 2018 – נבחרה קניג על ידי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל (לצד השחקן זאב רווח)[4]
- 2020 – נקרא על שמה הרחוב המוביל לתיאטרון גבעתיים בגבעתיים (קיים רחוב נוסף על שמה בעיר חולון)
הצגות בהשתתפותה (רשימה חלקית)עריכה
|
|
|
|
פילמוגרפיהעריכה
קולנועעריכה
| סרט | במאי | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|
| המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה | גלעד אמיליו שנקר | הגברת ינקלובה | 2018 |
| העדות | עמיחי גרינברג | 2018 | |
| קמטי צחוק | פיני עדן | האנה | 2016 |
| צילי | עמוס גיתאי | קול | 2015 |
| המסע של האנה | יוליה פון היינץ | גרטרוד | 2014 |
| מלך של קבצנים | אורי פסטר | ציפה לאה | 2007 |
| שישה מיליון רסיסים | ציפי טרופה | פולה | 2001 |
| קדוש | עמוס גיתאי | אלישבע | 1999 |
| אנסטסיה | הקיסרית מריה פיודורובנה | 1997 | |
| זכרון דברים | עמוס גיתאי | סטיפנה | 1995 |
| אל תשאלי אם אני אוהב | ברברה נובל | האם | 1979 |
| לופו בניו יורק | בועז דוידזון | אמא של עמוס | 1976 |
| שתי דפיקות לב | שמואל אימברמן | סוניה | 1972 |
| כץ וקרסו | מנחם גולן | פניה כץ | 1971 |
| מלכת הכביש | מנחם גולן | לאה | 1971 |
| לופו | מנחם גולן | אמא של עמוס | 1970 |
טלוויזיהעריכה
| סדרה | ערוץ שידור | במאי | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|---|
| להישאר במשחק | כאן 11 | יובל ברגר | בתפקיד עצמה | 2020 |
| אבא משתדל | כאן 11 | עודד דוידוף | יהודית | 2019 |
| שטיסל | Yes הטלוויזיה בלוויין | אלון זינגמן | מלכה שטיסל | 2015 |
| משפחה שולטת | ערוץ הילדים | רובי דואניאס | בתפקיד עצמה | 2015 |
| טקסי דרייבר | Yes הטלוויזיה בלוויין | איתן ענר | בתפקיד עצמה | 2010 |
| המערכת | ערוץ לוגי | רועי פלורנטין, מיכל חגי | סבתא של אלון | 2005 |
| אהבה בשלכת | הערוץ הראשון | יוחנן ולר | חנה רבינוביץ' | 2003-2004 |
| צימרים | הערוץ הראשון | חיים רינסקי | הניה | 2003 |
| שמש | ערוץ 2 | רובי דואניאס, יואב צפיר | אמא של שמש | 1999-2004 |
| פרפר נחמד | ערוץ 23 | יעל גרף | סבתא לאה | 1987-1989 |
| רחוב סומסום | ערוץ 23 | מוטי אבירם, דב נתיב | סבתא של מיקי | 1985 |
| חדווה ושלומיק | הערוץ הראשון | שמואל אימברמן | אריקה קרקובר | 1971 |
קישורים חיצונייםעריכה
- ליא קניג, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ליא קניג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ליא קניג, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- ליא קניג - כלת פרס ישראל - אתר הבית של השחקנית
- ליא קניג, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- רפאל בשן, מונולוג של ליא קניג, מעריב, 8 ביולי 1966
- ינון מילס, הגברת הראשונה של התיאטרון מעכשיו גם דוקטור, באתר של "רשת 13", 22 במאי 2008 (במקור, מאתר "nana10")
- מרב יודילוביץ', אישה בלי גיל, באתר ynet, 8 באוגוסט 2008
- יובל אברמוביץ', תרשום: ליא קניג, אישה בלי גיל, באתר nrg, 12 בדצמבר 2008
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם ליא קניג, באתר iCast, 27 ביולי 2010- גיל ריבה, ליא קניג פותחת את הלב, באתר רשת
- מרדכי חיימוביץ', זה כבר דבר מאלוהים: ריאיון עם ליא קניג, באתר nrg, 9 בדצמבר 2011
- הבימה מערכה שנייה - ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
- טל פרי, ליא קניג: "חסרה לי היום חרדת קודש כלפי התיאטרון", באתר גלובס, 20 בדצמבר 2012
- נחום מוכיח, בין ליא השחקנית לליא האדם, באתר "הבמה", 27 בפברואר 2013
- יעקב בר-און, ליא קניג: כוח טבע שאינו מתכלה, באתר "הבמה", 26 ביוני 2013
- תום שגב מראיין את ליא קניג: כך בוכים בתאטרון בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, 2013
- יובל אברמוביץ', ליא קניג אופטימית, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2014
- שגיא בן נון, סופר מענטש: ריאיון עם מלכת התיאטרון ליא קניג לקראת יום הולדתה ה-85, באתר וואלה!, 12 באוקטובר 2014
- חותם אישי: ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
- מאיה כהן, אחת, צעירה, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2015
- אור סופר, ליא קניג: אהבת הקהל היא ההישג הכי גדול בקריירה שלי, באתר onlife, 7 בפברואר 2016
- רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם ליא קניג, באתר של "רשת 13", 21 ביוני 2016 (במקור, מאתר "nana10")
- שיר זיו, "אני יודעת 7 שפות, והשפה האחרונה שלמדתי היא עברית", באתר ישראל היום, 20 באפריל 2017
- אהרון ברנע מראיין את ליא קניג שטולפר בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 04.03.2018
- מאיה כהן, קינג ליא, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2018
- יעקב בר-און, ליא קניג: "קיבלתי דפיקות לב חזקות עד שכמעט הרגשתי שאני נחנקת", באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2018
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 פנים חדשות, דבר, 2 בפברואר 1962
- ^ פונטילה בהבימה, דבר, 17 בינואר 1962
- ^ ליא קניג - אתר א.מ.ת
- ^ מורן אזולאי ורן בוקר, זאב רווח וליא קניג ידליקו משואה ביום העצמאות, באתר ynet, 7 באפריל 2018
| הקודמים: 1997 - יוסי בנאי, חנה מרון |
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 1998 - ליא קניג, ניסן נתיב |
הבאים: 1999 - שלמה בר שביט, נולה צ'לטון |