מיתר עורכי דין

משרד עורכי דין בישראל
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרסומי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מיתר עורכי דין, שנקרא עד סוף 2019 בשם מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', הוא משרד עורכי הדין הגדול בישראל. בשנת 2022 מנה המשרד 448 עורכי דין ו-64 מתמחים. המשרד, השוכן בבניין עורק שברמת גן, עוסק במשפט מסחרי.

מיתר עורכי דין
נתונים כלליים
סוג שותפות
מייסדים צבי מיתר
תקופת הפעילות 1962–הווה (כ־62 שנים)
מיקום המטה רמת גן עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי אבא הלל 16, רמת גן
ענפי תעשייה עריכת דין
עובדים 580 (נכון לסוף 2019)
 
meitar.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תחומי התמחות

עריכה

המשרד מתמחה בעיקר במיזוגים ורכישות, היי טק, בנקאות, ליטיגציה מסחרית ושוק ההון. בין התחומים הנוספים בהם עוסק המשרד ניתן למנות: מקרקעין ונדל"ן, מיסוי, דיני חברות, מימון חברות וגיוסי הון, הסכמים מסחריים בישראל ובחו"ל, קניין רוחני ועסקאות בתחומי הטכנולוגיה השונים, תקשורת, הגבלים עסקיים, רגולציה, ביטחון פנים ותעשיות ביטחוניות, תכנון ובנייה, אנרגיה, תשתיות, משפט מנהלי, איכות הסביבה, דיני מכרזים, דיני עבודה, רשויות מקומיות, סין והמזרח הרחוק.

הכרה ודירוגים

עריכה

בשנת 2014 דורג כמשרד עורכי הדין הגדול בישראל[1]. ובנוסף קיבל את "אות מגן המילואים" של שר הביטחון על עידוד ותמיכה של עובדיו בעת שירותם במילואים. המשרד נבחר על ידי Chambers & Partners[2] ועל ידי Legal 500[3] (דירוגים בינלאומיים) וחברות הדירוג הישראליות (BDI[4] ו-Dun's 100[5]) כאחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בישראל. בשנת 2022 דורג שוב כמשרד עורכי הדין הגדול בישראל[6].

לקוחות

עריכה

במהלך השנים ייצג המשרד לקוחות בתיקים שזכו לחשיפה תקשורתית רבה:

היסטוריה

עריכה

המשרד נוסד בשנת 1962 על ידי עו"ד צבי מיתר, שעמד בראשו עד לפרישתו בשנת 2001. יחד עם אחיו שמואל מיתר ועם מוריס קאהן היה צבי מיתר שותף החל משנות ה-90 לבניית קבוצת עורק. מיתר נבחר שלוש פעמים, בין השנים 1983–1995, לכהן כיו"ר ועד מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין וכיהן במשך 12 שנה כחבר הוועדה לבחירת שופטים.

בשנת 1994 הצטרפה למשרד כשותפה עו"ד מיה ליקוורניק, לאחר שעבדה במשרד עורכי הדין Weil, Gotshal & Manges (אנ') בניו יורק. ליקוורניק הודיעה על פרישתה מהשותפות בסוף 2016[7].

עו"ד דני גבע הצטרף למשרד בשנת 1995 כשותף לאחר שעבד במשרד עורכי הדין Skadden, Arps, Slate, Meagher & Flom בניו יורק, ולאחר תפקיד בכיר באמדוקס (חברה מקבוצת עורק).

בשנת 2003 משרד מיתר ליקוורניק גבע התמזג עם משרד לשם ברנדויין, שהתמחה בליטיגציה ובשוק ההון הישראלי, ובראשו עמדו ד"ר ישראל (רלי) לשם ועו"ד דרור ברנדויין. מיזוג זה היווה את אחד המיזוגים הגדולים בענף עריכת הדין בישראל. לאחר המיזוג נקרא המשרד מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין, והפך לאחד המשרדים הגדולים בישראל.

בשנת 2007 התמזג למשרד זה משרד גלרט, פרישטיק, עם הצטרפותם של עו"ד אלון גלרט, מומחה למשפט מנהלי, ששימש יועץ משפטי של משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתם של ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון, ועו"ד גידי פרישטיק, מומחה בדיני איכות הסביבה, תשתיות ורשויות מקומיות[8].

בשנת 2010 הצטרף כשותף למשרד ד"ר יואב אסטרייכר שהקים בו מחלקת ליטיגציה בתחום הקניין הרוחני, לאחר שהיה שותף ועבד במשרדים גילת ברקת, Pryor Cashman Sherman & Flynn בניו יורק ו-Robinson Bradshaw & Hinson בקרוליינה הצפונית.

בשנת 2011 הצטרפו למשרד עורכי הדין יואב שדה ורמי לנדא ממשרד עורכי הדין שדה-לנדא וכן עו"ד יוסי עבאדי ממשרד כספי. עו"ד יואב שדה שימש בעבר כראש המחלקה המשפטית של קבוצת אייזנברג, ומכהן כיו"ר לשכת המסחר ישראל-סין. עו"ד רמי לנדא כיהן בעבר כיועץ המשפטי של נציגות משרד התעשייה והמסחר הישראלי בארצות הברית ועומד בראש מחלקת דיני עבודה. עו"ד יוסי עבאדי כיהן כמנהל מינהלת השידורים לציבור במשרד התקשורת וכיועץ המשפטי של רשות החברות הממשלתיות.

בשנת 2013 התמזג למשרד משרד קנטור, אלחנני, טל ושות', בראשו עמדה עו"ד דליה טל, אשר התמחה בתחומי בנקאות, נדל"ן, חדלות פרעון וליטיגציה[9]. לאחר מיזוג זה שונה שם המשרד ל-"מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'". בנוסף, הצטרפו למשרד עו"ד אלון סהר, אלדר בן-רובי חיים גואטה ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות' יחד עם מספר עורכי-דין שכירים. סהר התמחה בהיי-טק, בן-רובי במיסוי וגואטה בתאגידים.

בשנת 2015 הצטרפה למשרד מחלקת תכנון ובניה בראשות עו"ד תמר מגדל. נכון לשנת 2015 כלל הצוות המשפטי של המשרד למעלה מ-250 עורכי דין (מתוכם 78 שותפים) ו-50 מתמחים.

בתחילת 2016 גדל מספר עורכי הדין במשרד לכ-280 עם הצטרפות מחלקת הליטיגציה בראשות עו"ד איל רוזובסקי שפרשה ממשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר ושות' שהתפרק, והצטרפות מחלקת מימון הפרויקטים שפרשה ממשרד ארדינסט ושות' בראשות עו"ד ג'וני פינקלשטיין[10]

בתחילת 2017 הצטרפו למשרד 13 עורכי דין (מהם 3 שותפים, עוה"ד איתי פרישמן, ד"ר שחר הדר ומירי שליט) ממשרד גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות'.[11]

בשנת 2019 הצטרפה למשרד עו"ד כרמית בר-און העומדת בראש מחלקת המלונאות. כן הצטרף למשרד עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה[12]. בשנת 2019 מונה המשרד כ-380 עורכי-דין ו-65 מתמחים.

בתחילת שנת 2020 שונה שם המשרד מ"מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'" לשם "מיתר | עורכי דין".

ביולי 2023 נמנה המשרד עם עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל שיצאו נגד יוזמת ממשלת ישראל השלושים ושבע לביטול עילת הסבירות.[13]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Dun's 100 דירוג משרדי עורכי דין 2014 באתר דן אנד ברדסטריט ישראל.
  2. ^ Israel Overview, Chambers & Partners
  3. ^ DOING BUSINESS IN ISRAEL, באתר Legal 500
  4. ^ משרדי עורכי דין - 2014, באתר BDI
  5. ^ "גלובס דנס 100" לפי נישות: מיהם משרדי עוה"ד המובילים
  6. ^ שפיר, ניצן (2022-02-23). "מהפך בצמרת: מיתר הוא משרד עורכי הדין הגדול ביותר בישראל". Globes. נבדק ב-2022-02-23.
  7. ^   יסמין גואטה, עו"ד מיה ליקוורניק, שותפה בכירה במשרד מיתר פורשת מהשותפות ומהעיסוק בעריכת דין, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2016
    דיאנה בחור ניר, עו"ד מיה ליקוורניק בראיון פרישה: "גם גורילות יכולות להיות חיה נכחדת", באתר כלכליסט, 21 בינואר 2017
  8. ^ ענת רואה, משרד מיתר-ליקוורניק מתמזג עם משרד גלרט-פרישטיק; ימנה 97 עורכי דין, באתר הארץ, 3 במרץ 2007
  9. ^ ענת רואה, עכשיו זה רשמי: משרדי עורכי הדין מיתר וקנטור מתמזגים, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2013
  10. ^ חן מענית וגור מגידו, ‏עו"ד איל רוזובסקי עובר למשרד מיתר - עם עוד 20 עורכי דין, באתר גלובס, 28 בינואר 2016
  11. ^ גולן חזני, ראש מחלקת ההייטק וההון סיכון בפירמת עו"ד גרוס עוזב עם 12 עורכי דין למיתר, באתר כלכליסט, 12 בפברואר 2017
  12. ^ משה גורלי, המשנה ליועמ"ש לשעבר אבי ליכט מצטרף כשותף למשרד עוה"ד מיתר ליקוורניק, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-06-13
  13. ^ הארץ, 6 ביולי 2023, עמ' 5