ויקיפדיה

תרו תעשייה רוקחית

תרו תעשייה רוקחית בע"מ, או בקיצור, תרו (השם תרו נגזר מצירוף האותיות הראשונות של המילים תעשייה רוקחית), היא חברת תרופות ישראלית. מניותיה נסחרות ברשימה הראשית של הבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE), תחת הסימול TARO. חברת תרו מייצרת ומשווקת קשת רחבה של מוצרים, החל מתרופות ללא מרשם רופא ותוספי תזונה, וכלה בתרופות לטיפול בסרטן.

תרו תעשייה רוקחית בע"מ
אחד מבנייני המפעל בחיפה
אחד מבנייני המפעל בחיפה
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית, NYSE: TARO
בורסה הבורסה לניירות ערך בניו יורק (TARO) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים משפחות לויט ומורוס
תקופת הפעילות 1950–הווה (כ־74 שנים)
חברות בנות Taro Pharmaceuticals (Canada) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי חיפה
שליטה בחברה סאן פארמה
ענפי תעשייה תעשיית התרופות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים תרופות גנריות
הכנסות 670.95 מיליון דולר (2013)
יו"ר דיליפ שאנגווי
עובדים 1,294 (2013)
 
www.taro.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

חברת תרו הוקמה בתל חנן בשנת 1950, על ידי קבוצת רופאים ורוקחים בשותפות עם משקיעים מארצות הברית, וב-1954 עברה למבנה חדש שהוקם בחיפה[1]. בשנת 1960 רכשו המשקיעים מארצות הברית את מלוא הבעלות[2], ואחר כך במשך השנים עברה לבעלות של משפחת לויט האמריקנית[3]. בראש החברה עמד ד"ר ג'ק (יעקב) לויט קרדיולוג מניו יורק, שחיפש יעד להשקיע בו בארץ ישראל מתוך שיקולי ציונות[4], לאחר פטירתו ב-1963[5], ניהלה אותו אשתו ריי לויט ואחר כך ילדיו אהרן ובארי (ברוך) לויט, יחד עם דניאל מורוס, בן דודם[6].

בין השאר יצרה החברה בישראל תלידומיד תחת שם המותג "תלין"[7], שנועד במקור לטיפול בדלקות מסוימות, אחר כך ניתן לטיפול בבחילות של נשים בהריון, אך נתגלה כי הוא גורם נזק חמור לעובר. עם זאת התגלה במחקר שנערך בבית החולים הממשלתי הנסן על ידי יעקב שסקין, שהוא יעיל לטיפול בצרעת. והחברה שיווקה אותו למדינות באסיה ואפריקה[8][9]. בנוסף יצרה החברה גם כימיקלים[10].

בשנת 1981 הונפקו מניות חברת האם "תרו-ויט תעשיות" (Taro Vit Industries) מעבר לדלפק בניו יורק[11]. אחר כך נרשמו למסחר גם בבורסת נאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב[12], וב-1993 אוחדו חברת האם וחברת הבת[13]. אך משפחת לויט המשיכה להחזיק בשליטה[14].

התרחבות בינלאומית

עריכה

ב-1984 נכנסה תרו לשוק הצפון-אמריקאי על ידי רכישת החברה הקנדית "קיי-ליין". החברה גם החלה לקבל אישורים ממנהל המזון והתרופות האמריקאי לשיווק תרופות גנריות שונות שיצרה בישראל[15]. ב-1990 הודיעה החברה על הקמת מפעל נוסף ביוקנעם[16], אך ביטלה את התוכנית לטובת הרחבה ורכישת מפעל נוסף בקנדה[17].

ב-1992 חנכה החברה מרכז לוגיסטי בהרצליה פיתוח, בו היו ממוקמים גם משרדי ההנהלה[18]. אך בשנת 2000 העבירה החברה את פעילות זו למתחם שלה בחיפה[19].

ב-1993 הוקם אגף חדש במפעל בחיפה[10], ובתחילת שנות ה-2000 הורחב עוד מספר פעמים המתחם, בהשקעה של עשרות מיליוני דולר[20].

ב-1998 נכנסה תרו לשוק הבריטי, שם גם קיבלה אישורים לשיווק תרופות גנריות שיצרה[21].

בסוף שנות ה-90 ותחילת העשור הראשון של המאה ה-21 התרחבה פעילות החברה במהירות, תוך שנים ספורות. זאת על ידי הרחבת סל המוצרים של החברה, לאחר קבלת אישורים לשיווק של עשרות תרופות גנריות בארצות הברית, בדרך כלל תרופות נישה שיצרנים גנרים אחרים לא רצו להשקיע בהם והיצרן המקורי המשיך ליצר[22]. בין השאר בתחום של מחלות עור[23], או תרופות שיצרה עובר השוק הישראלי והחלה לשווק גם בצפון אמריקה[24]. בנוסף רשמה פטנטים על פיתוחים מקוריים, בעיקר שיפורים של תרופות קיימות[25].

בעקבות עליה חדה במחיר המנייה של החברה היא ביצעה, באוקטובר 2001, גיוס הון של 135.5 מיליון דולר שכלל, הנפקת מניות והצעת מכר של משפחת לויט, בסך של כ-62 מיליון דולר[26]. עם זאת המשפחה המשיכה לשלוט ב-49% מזכויות ההצבעה בתרו. מחיר המניה המשיך לעלות אחר כך, ועובדים ומנהלים שהחזיקו אופציות גם נהנו מעליית שווי השוק של החברה[27].

באוקטובר 2003, קיבל שמואל (מילקי) רובינשטיין, מנכ"ל החברה, את פרס התעשייה. על פיתוח עסקי החברה באמצעות הקצאה גבוהה של משאבים למחקר-ופיתוח, להבטחת איכות המוצר ולקידום העובדים. ועל פריצה יוצאת דופן לעולם העסקים הבינלאומי, ותרומה לתדמיתה הגבוהה של תעשיית התרופות הישראלית כמובילה עולמית[28].

המשבר בחברה

עריכה

בשיאה, ביולי 2002, נסחרה החברה לפי שווי שוק של 2 מיליארד דולר. זאת, לאחר שהציגה עשרות רבעונים רצופים של צמיחה במכירות ורווחיות גבוהה, באופן חריג ביחס לחברות תרופות גנריות אחרות. אולם ביולי 2004, ללא פרסום אזהרת רווח, הודיעה תרו על הפסד של 9 מיליון דולר, 44 סנט למניה, במחזור של 49 מיליון דולר ברבעון השני של 2004, בעוד האנליסטים העריכו שהחברה תרוויח 50 סנט למניה במחזור מכירות של 88 מיליון דולר[29], ומחיר מניית תרו קרס. הסיבות להפסד היו ניסיון שלא הצליח להחדיר לשוק הקמעוני שני פיתוחים מקוריים: סירופ נגד שיעול בצורת ג'ל, שהיה מיועד לילדים ולקשישים, שגרר הוצאות כבדות של שיווק ופרסום, ותרופה לטיפול ביובש בכפות הרגליים[30]. במקביל, נעשו השקעות כבדות ברכוש קבוע במפעלים בישראל ובמפעל שהוקם באירלנד[31].

בנוסף פרץ סכסוך כספי בין האחים לויט, אהרון לויט פרש מתפקידו כנשיא החברה לאחר 22 בתפקיד[32], ומכר את מניותיו בחברה[33].

ב-2005 התגלו ליקויים בדוחות הכספיים של החברה לשנים 2003–2004; החברה נאלצה לערוך את הדוחות מחדש[34]. לאחר שלא הגישה את הדוחות לשנת 2005 עד דצמבר 2006, החליטה הנהלת נאסד"ק למחוק את החברה ממסחר בבורסה[35]. בסופו של דבר הצליחה החברה לערוך את הדוחות הכספיים של 2005 והשנתיים שקדמו. אלא שאז הסתבר כי הרווח של 11 מיליון דולר לשנת 2004 עליו דיווחה החברה במקור, הפך להפסד שנתי של 32 מיליון דולר. גם הרווח לשנת 2005 הצטמצם בדוחות המתוקנים לעומת הדוחות המקוריים[36]. בתקופה זו גם החלה החברה להוציא למיקור חוץ בהודו חלק מפעילות ייצור חומרי הגלם לתרופות[37].

מכירת השליטה ל"סאן פארמה"

עריכה

עקב המשבר בחברה נזקקה תרו למזומנים וחיפשה משקיעים. חברת התרופות ההודית "סאן פארמה" (אנ') שבבעלות דיליפ שאנגווי הגישה הצעה לסיוע חירום והזרימה לקופת תרו 60 מיליון דולר במאי 2007, בתמורה לכ־24% מהון המניות של החברה (במקביל, שיעור האחזקה של משפחות לויט ומורוס ירד ל־41%). נוסף על כך, הסכימה תרו להצעת רכש של סאן פארמה ל־100% ממניותיה במחיר של 7.75 דולרים למניה[38].

כעבור שנה, במאי 2008, בעקבות שיפור במצבה הכלכלי, ביקשה תרו לבטל את הסכם המיזוג עקב המחיר הנמוך, לטענתה. סאן פארמה הציעה לעדכן את הצעת הרכש למחיר של 10.25 דולרים למניה, אך בתרו התנגדו. כאן החל המאבק. סאן פארמה ביקשה לממש את הסכם המיזוג המקורי, ולרכוש את מניות משפחות לויט ומורוס בתרו ב־7.75 דולרים למניה. תרו פנתה לבית המשפט המחוזי בניסיון למנוע את המהלך, וטענה כי מימוש האופציה סותר את חוק החברות. תרו והדירקטורים בה טענו כי אין די בהסכם שנחתם, ועל סאן פארמה להגיש הצעת רכש מיוחדת. סאן פארמה טענה מנגד כי היא פטורה מהגשת הצעת רכש מיוחדת. עקב כך החל מאבק משפטי שנמשך שלוש שנים שהגיע עד בית המשפט העליון, שבסופו פסק בית המשפט לטובת סאן פארמה[39].

תחת "סאן פארמה" חזרה החברה לשגשג, המכירות והרווחים של החברה צמחו ובשנת 2012 מניות החברה החלו להיסחר בבורסה לניירות ערך של ניו יורק[40], וב-2014 הגיע שוויה ל-6 מיליארד דולר[41]. בנובמבר 2018 חילקה דיבידנד של חצי מיליארד דולר לבעלי מניותיה[42].

ב-17 בינואר 2023 אישר דירקטוריון תרו פה אחד לקבל את הצעת הרכש של "סאן פארמה", לרכישת כל המניות המוחזקות בידי הציבור במחיר של 43 דולר למניה, שמשקף לתרו שווי חברה של 1.6 מיליארד דולר[43]. ההצעה הוגשה במאי 2023 במחיר של 36 דולר למניה. ההצעה שיקפה פרמיה של 48% ביחס למחיר המניה בבורסה בניו יורק באותו זמן[43].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נחנך מפעל לייצור תרופות במפרץ, קול העם, 28 באפריל 1954
    העסק נושא פרי -ההשקעה הוכפלה, מעריב, 9 במאי 1954
  2. ^ "תרו" כולו לידי אמריקאים, הארץ, 23 באוגוסט 1960
  3. ^ 40 שנה לחברת תרו, חדשות, 27 באוגוסט 1990
  4. ^ גתית פנקס, תקראו להם מילקי, באתר TheMarker‏, 26 ביולי 2001
  5. ^ ד"ר יעקב לויט נמטר באופן פתאומי בניו־יורק, הארץ, 9 בינואר 1963
  6. ^ אבישי עובדיה, ‏בינגו ישראלי: בעלי השליטה בתרו קיבלו אופציות ב-91' השוות כיום כ-114 מיליון דולר, באתר גלובס, 8 ביולי 2001
  7. ^ אזהרה מפני השימוש ב"תלין", למרחב, 10 בינואר 1963
    יצרני ה<תלידומיד> מזהירים רופאים, הארץ, 13 בינואר 1963
  8. ^ מדען ישראלי ריפא בתאלידומיד אחד־עשר מקרי פריחת צרעת, מעריב, 12 באפריל 1965
  9. ^ א. פלג, תגליתו של רופא ישראלי: תאלידומיד מרפא חולי־צרעת, מעריב, 25 באפריל 1969
  10. ^ 1 2 רינה גרוס, "תרו" הגדילה מכירותיה לשוק הפרטי, חדשות, 28 ביוני 1993
  11. ^ חברת התרופות תרו מגייסת הון; הפסד לאחר ההתאמה האינפלציונית, דבר, 29 באפריל 1981
  12. ^ נוית זומר, מניות "תרו" למכירה, חדשות, 21 ביוני 1988
  13. ^ תרו ויט מעשיות בע"מ - הודעה בדבר פרסום תשקיף הצעת חליפין, חדשות, 24 באוגוסט 1993
  14. ^ הארץ, תרו - משפחת לויט מחזיקה ב-50% מהשליטה במרכז רווח עיקרי, באתר TheMarker‏, 7 בספטמבר 2001
  15. ^ מאיר הראובני, תרופות לחו"ל, מעריב, 31 ביולי 1990
  16. ^ תמר גיא, בעלי חברת התרופות תרו שוקלים לבטל הקמת מפעל הדש ביוקנעם ולהעביר הפעילות לקנדה, מעריב, 1 בנובמבר 1990
  17. ^ רינה גרוס, קבוצת תרו־ויט רכשה מפעל תרופות בקנדה, חדשות, 31 במאי 1993
  18. ^ יואל צפריר, תרו תחנוך בקרוב מרכז לוגיסטי ממוחשב לאספקת תרופות, חדשות, 31 באוגוסט 1992
  19. ^ אלעזר לוין, ‏סלקום שכרה 1,300 מ"ר בהרצליה פיתוח ב-16 ד' למ"ר, באתר גלובס, 9 במרץ 2000
  20. ^ מינהלת מרכז ההשקעות במשרד התמ"ס אישרה לתרו הרחבת מפעלה בהיקף השקעה של 20.3 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 10 בדצמבר 2001
    צורי דאר, מפעל תרו בחיפה יורחב בהשקעה של 13.5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 10 בדצמבר 2002
    אורה קורן, אושרה הרחבת מפעל התרופות תרו ב-22 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 12 במאי 2004
  21. ^ גיל שלמה, ‏אישורים נוספים לתרו: קיבלה אישור הרשויות הבריטיות לתרופה הנמכרת ב-18 מ' ד', באתר גלובס, 13 בנובמבר 2006
  22. ^ איי אונליין, תרו קיבלה אישור לתרופה לטיפול בהפרעות חרדה, באתר TheMarker‏, 28 באפריל 2000
    שירלי יום-טוב, תרו קיבלה את אישור ה-FDA לטבליות נוספות לטיפול באפילפסיה, באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2002
  23. ^ שירלי יום-טוב, תרו קיבלה אישור FDA לקרם וג'ל לטיפול בדלקות עור שמכירותיהם השנתיות מסתכמות ב-60 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2003
  24. ^ סוכנויות הידיעות, תרו קיבלה אישור שיווק בארה"ב לתרופה עם פוטנציאל שוק של 18 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 25 באוקטובר 2000
  25. ^ איי אונליין, תרו קיבלה אישור לרישום פטנט על מרכיבים לטיפול במחלת הנפילה, באתר TheMarker‏, 31 ביולי 2000
    שירלי יום-טוב, תרו תגיש בקשה לרישום פטנט לשימוש בתרופת ה-T-2000 לטיפול בתופעת רעד בלתי רצוני, באתר TheMarker‏, 12 בדצמבר 2002
  26. ^ אבישי עובדיה, ‏הנפקת הענק של תרו ובארי לויט: רבע מיליארד דולר כולל הצעת מכר, באתר גלובס, 26 ביולי 2001
  27. ^ גתית פנקס, תרו: כל האופציות בתוך הכסף, באתר TheMarker‏, 26 במאי 2003
  28. ^   פרס התעשיה לחברת תרו - מילקי רובינשטיין, סרטון בערוץ "זמר עציוני", באתר יוטיוב (אורך: 03:11)
  29. ^ שירלי יום-טוב, "היה לנו כישלון", באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2004
  30. ^ יורם גביזון, תרו מודה בכישלון השיווק של שתי תרופות מקוריות, באתר הארץ, 6 במרץ 2005
  31. ^ ואדים סבידרסקי, יצרנית התרופות תרו מחסלת את פעילותה באירלנד; הפסידה כ-10 מיליון יורו ב-2009; 30 עובדים יפוטרו, באתר TheMarker‏, 18 בפברואר 2010
  32. ^ גתית פנקס, ‏בעקבות הסכסוך המשפחתי: אהרון לויט פורש ממשרת נשיא תרו אחרי 22 שנה, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2004
  33. ^ טלי ציפורי, ‏אהרון לויט מכר מניות תרו ב-5.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2004
  34. ^ שירלי יום-טוב, תרו קיבלה ארכה נוספת להגשת דו"חות 2005 - עד תחילת דצמבר, באתר TheMarker‏, 16 בנובמבר 2006
  35. ^ עומרי כהן, תרו תימחק מנאסד"ק מחר - לאחר שהחברה שוב לא הגישה במועד את הדו"חות הכספיים ל-2005; המניה נופלת בכ-11%, באתר TheMarker‏, 12 בדצמבר 2006
  36. ^ ניר צליק, חברת התרופות תרו פירסמה דו"חות מבוקרים לשנים 2004-2006; הפסידה ב-2006 82.7 מ' ד', באתר TheMarker‏, 31 במרץ 2010
  37. ^ סוכנויות הידיעות, תרו הישראלית במגעים לרכישת חברה הודית המייצרת חומרי גלם לתרופות, באתר TheMarker‏, 17 ביוני 2005
  38. ^ ארז וולברג, ‏חברת סאן ההודית רוכשת את חברת התרופות תרו בעסקה בהיקף של כ-454 מיליון דולר, באתר גלובס, 21 במאי 2007
  39. ^ העליון פסק לטובת סאן ההודית בפרשת המניות בתרו, באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2010;
    ע"א 7414/08 תרו תעשיה רוקחית בע"מ ואחרים נ' Sun Pharmaceutical Industries Ltd ואחרים, ניתן ב־7 בספטמבר 2010
  40. ^ ואדים סבידרסקי, תרו תחל להיסחר בבורסת NYSE החל מיום חמישי הקרוב, באתר TheMarker‏, 20 במרץ 2012
  41. ^ יורם גביזון, הסיבוב הענק של סאן ההודית בתרו: מחשש מפירוק לשווי של 6 מיליארד דולר תוך 7 שנים, באתר TheMarker‏, 13 באוגוסט 2014
  42. ^ יורם גביזון, דיווידנד ענק: תרו תחלק חצי מיליארד דולר לבעלי מניותיה, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2018
  43. ^ 1 2 יורם גביזון, התרגיל של סאן: הסיבוב הענק של ההודים על חברת התרופות הישראלית מחיפה, באתר TheMarker‏, 28 בינואר 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תרו_תעשייה_רוקחית&oldid=39186336"