מכונית השנה באירופה

מכונית השנה באירופה הוא פרס המחולק מדי שנה מאז שנת 1964 על ידי מגוון מגזיני רכב מכל רחבי אירופה. ההחלטה מתקבלת על ידי הצבעות המבוצעות בידי כתבי רכב שונים. הייצוג היחסי לכל מדינה ניתן בהתאם לגודל שוק הרכב במדינה ולגודל תעשיית הרכב. בתחרות אין משמעות לקטגוריה אילה משתייכים הרכבים - כל שנה מוכרז רכב אחד כזוכה. לפרס זה יש חשיבות גדולה בעיני יצרני הרכב.

לוגו התחרות

כללי התחרות עריכה

בתחרות יכולים להשתתף רק דגמים חדשים שיצאו לשוק במהלך 12 החודשים שקדמו לתחרות. התחרות לא מוגבלת רק ליצרנים אירופים, אבל ההשתתפות מותנית בכך שהרכב מוצע למכירה לפחות ב-5 מדינות שונות באירופה ומכר לפחות 5,000 יחידות בשנה האחרונה.

הרכבים המועמדים נבחנים על פי מספר קריטריונים: עיצוב, נוחות, בטיחות, חסכנות, אחזקה, ביצועים, פונקציונליות, שביעות רצון של נהגים, מחיר ועמידה בתקני איכות הסביבה. חדשנות טכנולוגית ויחס עלות-תועלת, גם מהווים גורמים חשובים[1].

בשלב הראשון של התחרות מתקיימת הצבעה רגילה, מתוכה נבחרים 7 הרכבים שזכו למספר הנקודות הגבוה ביותר. בשלב הגמר מקבל כל שופט 25 נקודות, אותן הוא צריך לחלק בין הדגמים המועמדים. להצבעה יש מספר מגבלות: יש לתת ניקוד לפחות ל-5 מ-7 מכוניות, מספר הנקודות המקסימלי שניתן להעניק לרכב הוא 10 נקודות ואין אפשרות לדרג יותר מרכב אחד במקום הראשון. ההצבעה היא גלויה וכל אחד מהשופטים מפרסם את הצבעתו, בתוספת נימוק לאופן החלוקה.

תחת הכללים האלו חלוקת פיזור הנקודות בין הדגמים הוא רחב מאוד. בשנת 1988 זכתה בתואר פז'ו 405 בפער של 212 נקודות מהסיטרואן AX, שהגיעה למקום השני - הפער הגדול ביותר בתולדות התחרות. פולקסווגן גולף זכתה באותו פער של נקודות בשנת 2013.

רנו קליאו (1991, 2006) ופולקסווגן גולף (1992, 2013) הן 2 המכוניות היחידות שזכו בתואר יותר מפעם אחת.

בשנת 2011 זכתה בתואר ניסאן ליף - המכונית החשמלית הראשונה שזוכה בתואר.

רשימת הזוכים עריכה

מכונית השנה באירופה
שנה זוכה נקודות מקום שני נקודות מקום שלישי נקודות
1964 רובר 2000 76 מרצדס 600 64 הילמן אימפ 31
1965 אוסטין 1800 78 אוטוביאנקי פרימולה 51 פורד מוסטנג 18
1966 רנו 16 98 רולס-רויס סילבר שאדו 81 אולדסמוביל טורנדו 59
1967 פיאט 124 144 ב.מ.וו 1600 69 ג'נסן FF 61
1968 NSU Ro80 197 פיאט 125 133 סימקה 1100 94
1969 פיג'ו 504 119 ב.מ.וו 2500/2800 77 אלפא רומיאו 1750 76
1970 פיאט 128 235 אוטוביאנקי A112 96 רנו 12 79
1971 סיטרואן GS 233 פולקסווגן K70 121 סיטרואן SM 105
1972 פיאט 127 239 רנו 15 107 מרצדס SL350 96
1973 אאודי 80 114 רנו 5 109 אלפא רומיאו אלפתא 95
1974 מרצדס 450SE 115 פיאט X1 / 9 99 הונדה סיוויק 90
1975 סיטרואן CX 229 פולקסווגן גולף 164 אאודי 50 136
1976 סימקה 1307 192 ב.מ.וו סדרה 3 144 רנו 30 TS 107
1977 רובר 3500 157 אאודי 100 138 פורד פיאסטה 135
1978 פורשה 928 261 ב.מ.וו סדרה 7 231 פורד גרנדה 203
1979 קרייזלר הורייזון 251 פיאט ריטמו 239 אאודי 80 181
1980 לנצ'יה דלתא 369 אופל קאדט 301 פיג'ו 505 199
1981 פורד אסקורט 326 פיאט פנדה 308 אוסטין מטרו 255
1982 רנו 9 335 אופל אסקונה 304 פולקסווגן פולו 252
1983 אאודי 100 410 פורד סיירה 386 וולוו 760 157
1984 פיאט אונו 346 פיג'ו 205 325 פולקסווגן גולף 156
1985 אופל קאדט 326 רנו 25 261 לנצ'יה תמא 191
1986 פורד סקורפיו 337 לנצ'יה Y10 291 מרצדס-בנץ W124 273
1987 אופל אומגה 275 אאודי 80 238 ב.מ.וו סדרה 7 175
1988 פיג'ו 405 464 סיטרואן AX 252 הונדה פרלאוד 234
1989 פיאט טיפו 356 אופל וקטרה 261 פולקסווגן פאסאט 194
1990 סיטרואן XM[2] 390 מרצדס-בנץ SL-קלאס 215 פורד פיאסטה 214
1991 רנו קליאו 312 ניסאן פרימרייה 258 אופל קליברה 183
1992 פולקסווגן גולף 276 אופל אסטרה 231 סיטרואן ZX 213
1993 ניסאן מייקרה 338 פיאט סינקוצ'נטו 304 רנו ספראן 244
1994 פורד מונדיאו 290 סיטרואן קסנטיה 264 מרצדס-בנץ C-קלאס 192
1995 פיאט פונטו 370 פולקסווגן פולו 292 אופל אומגה 272
1996 פיאט בראבו, פיאט בראבה 378 פיג'ו 406 363 אאודי A4 246
1997 רנו מגאן סניק 405 פורד קה 293 פולקסווגן פאסאט 248
1998 אלפא רומיאו 156 454 פולקסווגן גולף 266 אאודי A6 265
1999 פורד פוקוס 444 אופל אסטרה 269 פיג'ו 206 248
2000 טויוטה יאריס 344 פיאט מולטיפלה 325 אופל זאפירה 265
2001 אלפא רומיאו 147 238 פורד מונדיאו 237 טויוטה פריוס 229
2002 פיג'ו 307 286 רנו לגונה 244 פיאט סטילו 243
2003 רנו מגאן 322 מאזדה 6 302 סיטרואן C3 214
2004 פיאט פנדה 281 מאזדה 3 241 פולקסווגן גולף 241
2005 טויוטה פריוס 406 סיטרואן C4 267 פורד פוקוס 228
2006 רנו קליאו 256 פולקסווגן פאסאט 251 אלפא רומיאו 159 212
2007 פורד S-Max 235 אופל קורסה 233 סיטרואן C4 פיקאסו 222
2008 פיאט 500 385 מאזדה 2 325 פורד מונדיאו 202
2009 אופל אינסיגניה 321 פורד פיאסטה 320 פולקסווגן גולף 223
2010 פולקסווגן פולו 347 טויוטה IQ 337 אופל אסטרה 221
2011 ניסאן ליף 257 אלפא רומיאו ג'ולייטה 248 אופל מריבה 244
2012 שברולט וולט / אופל אמפרל 330 פולקסווגן UP 281 פורד פוקוס 256
2013 פולקסווגן גולף 414 טויוטה GT86 202 וולוו V40 189
2014 פיג'ו 308 307 ב.מ.וו i3 223 טסלה Model S 216
2015 פולקסווגן פאסאט 340 סיטרואן C4 קקטוס 248 מרצדס-בנץ C-קלאס 221
2016 אופל אסטרה K / ווקסהול אסטרה K[3] 312 וולוו XC90 294 מאזדה MX-5 מיאטה 202
2017[4] פז'ו 3008 319 אלפא רומיאו ג'וליה 296 מרצדס-בנץ E-קלאס 197
2018 וולוו XC40 325 סיאט איביזה 242 ב.מ.וו סדרה 5 226
2019 יגואר אי-פייס 250 אלפין A110 250 קיה סיד 247
2020 פיג'ו 208 281 טסלה מודל 3 242 פורשה טייקאן 222
2021 טויוטה יאריס 266 פיאט 500 240 קופרה פורמנטור 239
רשימת הזוכים לפי יצרנים
יצרן מדינה ניצחונות הרכבים הזוכים
פיאט איטליה  9 124 (1967); 128 (1970); 127 (1972); אונו (1984); טיפו (1989); פונטו (1995); בראבו, בראבה (1996); פנדה (2004); 500 (2008)
רנו צרפת  6 16 (1966); 9 (1982); קליאו (1991); סניק (1997); מגאן (2003); קליאו (2006)
פז'ו צרפת  6 504 (1969); 405 (1988); 307 (2002); 308 (2014); 3008 (2017), 208 (2020)
פורד ארצות הברית  5 אסקורט (1981); סקורפיו (1986); מונדיאו (1994); פוקוס (1999); S-Max (2007)
אופל גרמניה  5 קדט (1985); אומגה (1987); אינסיגניה (2009); אמפרל (2012); אסטרה (2016)
פולקסווגן גרמניה  4 גולף (1992); פולו (2010); גולף (2013); פאסאט (2015)
סיטרואן צרפת  3 GS; סיטרואן cx (1975); סיטרואן cm (1990)
אלפא רומיאו איטליה  2 156 (1998); 147 (2001)
אאודי גרמניה  2 80 (1973); 100 (1983)
סימקה צרפת  2 1307 (1976); הורייזון (1979)
ניסאן יפן  2 מייקרה (1993); ליף (2011)
רובר בריטניה  2 P6 (1964); SD1 (1977)
טויוטה יפן  2 יאריס (2000); פריוס (2005)
אוסטין בריטניה  1 1800 (1965)
שברולט ארצות הברית  1 וולט (2012)
לנצ'יה איטליה  1 דלתא (1980)
מרצדס גרמניה  1 S קלאס (1974)
NSU גרמניה  1 NSU Ro 80‏ (1968)
פורשה גרמניה  1 928 (1978)
וולוו שוודיה  1 XC40 ‏ (2018)
יגואר בריטניה  1 אי-פייס (2019)

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה