מכתב מאליהו

ספרו של הרב אליהו אליעזר דסלר

מכתב מאליהו הם סדרת ספרים בענייני מוסר, אמונה והשקפה שנכתבו מתוך כתבי הרב אליהו אליעזר דסלר.

מכתב מאליהו
מכתב מאליהו.jpeg
מידע כללי
מאת הרב אליהו אליעזר דסלר
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תורגם לשפות אנגלית, צרפתית
הוצאה
הוצאה הועד להפצת כתבי הגרא"א דסלר ירושלים
שנת הוצאה תשט"ו - תשנ"ז
מהדורות נוספות
מספר כרכים 5
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 990017542900205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

על הספריםעריכה

הוצאה לאורעריכה

לאחר פטירת הרב דסלר ערכו מספר תלמידיו (הרב אריה כרמל והרב חיים פרידלנדר) את ספרו המרכזי "מכתב מאליהו", שיצא בחמישה כרכים, בין השנים תשט"ו - תשנ"ז. הספר תורגם לאנגלית וחלקים ממנו תורגמו גם לצרפתית. הגרסה העברית יצאה בעשרות מהדורות.

סדרת הספרים, הנפוצה בעולם הישיבות, כוללת כתבים, שיחות ומכתבים של הרב דסלר בענייני אמונה ומוסר "המשקפים את הרעיונות החברתיים של ישיבת המוסר הליטאית, כפי שבאה לידי ביטוי בישיבות המוסר במאה הקודמת".

בשנת תשע"ו (2015) יצא לאור ספר מכתב מאליהו על חנוכה ופורים בהוצאת יפה נוף.

תוכן הספריםעריכה

בספריו עשה הרב דסלר שימוש במקורות רבים, ומגלה עמקות נפשית ומחשבתית, בקיאות רחבה בספרות התורנית על רבדיה השונים, ובכללם קבלה, פילוסופיה כללית וספרי חסידות, דבר שאינו שכיח אצל רב ליטאי.

אחד המושגים המפורסמים שטבע הרב דסלר הוא "נקודת הבחירה", העוסק במהותו של התחום המצומצם שבו ישנה לאדם בחירה חופשית, ועליו הוא נשפט. הוא עוסק גם בסוגיות קבליות, ולמשל מנסה ליישב את הסתירה בין דעת הגר"א לדעת תלמידו רבי חיים מוולוז'ין בנושא הצמצום. הוא משלב בגלוי תפיסות חסידיות בכתביו, ואף טען כי לאמתו של דבר אין מקום להפרדה בין חסידים לליטאים.

סוגיות מרכזיות בספריםעריכה

הרב דסלר עוסק בספריו רבות בסוגיות מעמיקות וביניהם:

חסד ונתינהעריכה

על נושא זה כתב חיבור בשם 'קונטרס החסד', ותופס שישנם שני כוחות אשר פועלים בנפש האדם, האחד הוא כוח הנטילה (אגואיזם) והשני הוא כוח הנתינה (אלטרואיזם) וכוחות אלו הם השורש לכל תכונות ומידות האדם, עוד הוא מחדש שבניגוד למקובל לחשוב אין האהבה יוצרת את הנתינה, אלא ההפך האהבה נוצרת כתוצאה מהנתינה - משום שאדם שמשקיע בזולתו ונותן לו מעצמו הרי שעצמותו מתפשטת כלפיו והוא אוהב אותו כפי שהוא אוהב את עצמו, ובלשונו "אך יתבונן נא האדם כי לאשר ייתן יאהב".[1] כאן אפשר לזהות את דרכי שיטת קלם, לדוגמה ששורש כל המידות הרעות הוא אגואיזם,[2] הערך העליון של אהבת הבריות שעומד בניגוד מוחלט לאגואיזם[3] וכן מעלת 'נושא בעול עם חברו'.[4][5]

נקודת הבחירהעריכה

על נושא זה כתב חיבור בשם 'קונטרס הבחירה', גישתו לנושא הבחירה מזכירה גישה פילוסופית אקסיסטנציאלסטית, שלומדת שהאדם הושלך לעולם ללא בחירתו, אך עם כל זאת יש לו את החופש לעצב את עצמו ולבחור כיצד להתייחס למסגרת החיים שבה הוא נתון, נקודת הבחירה אינה סטטית אלא משתנה בהתאם לבחירות של האדם, ככל שהאדם מתרגל לגבור על יצרו בנושא מסוים ממילא כבר אין לו מאבק בנושא זה, ונקודת הבחירה שלו עולה לדרגה גבוהה יותר וכן להפך כאשר אדם מתרגל לעבור עבירה כך נקודת הבחירה שלו יורדת.[6][7]

אמונת חכמיםעריכה

הרב דסלר היה אחד ממבוססי המושג 'דעת תורה' שמעניק לגדולי ישראל ולהנחותיהם החוץ - הלכתיות מעמד על, ובמקרים שיש התנגשות בין חושי האדם לדעת גדולי ישראל על האדם לבטל את תחושותיו בפניהם.[8][9]

תורה עם דרך ארץעריכה

הרב דסלר התנגד לשיטת 'תורה עם דרך ארץ' משום ששיטה זו שאפה לסינתזה אמיתית בין שני המרכיבים, לעומת זאת בקלם השילוב היה מסויג יותר משום שהעיסוק בפרנסה נתפס כעונש על חטא אדם הראשון.[10][11]

השואהעריכה

תפיסת הרב דסלר לגבי השואה היא שהיא אינה בגדר עונש שרירותי אלא התפקיד שלה לעורר את האדם זאת בדומה לשיטת הרב יוסף דב סולובייצ'יק במאמרו קול דודי דופק, אך בניגוד לה הוא תופס שאותם 'קולות' קוראים לחזרה בתשובה והתחזקות רוחנית.[12][13]

לקריאה נוספתעריכה

  • תמר רוס, האדם וכח בחירתו המוסרית במשנת הרב דסלר, דעת 12 (תשמ"ד), עמ' 111–126.
  • הרב ישעיהו שטינברגר, יעקב אבינו וגבולות האמת בהגותו של הרב אליהו אליעזר דסלר, הוגים בפרשה, 2005, עמ' 91–101.
  • הרב אריה כרמל, מהות הטבע: "מכתב מאליהו" מול מורה נבוכים"? המעיין כה, א (שמ"ה), עמ' 3–13.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מכתב מאליהו, כרך א, עמ' 37
  2. ^ כץ, תנועת המוסר, כרך ב, עמ' 148 - 149
  3. ^ כץ, תנועת המוסר, כרך ב, עמ' 152 - 156
  4. ^ כץ, תנועת המוסר, כרך ב, עמ' 157 - 158
  5. ^ בנימין בראון ונסים ליאון, הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, ישראל: הוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית) בשיתוף הוצאת מכון ואן ליר, 2017, עמ' 598 - 600
  6. ^ מכתב מאליהו, כרך א, עמ' 114
  7. ^ בנימין בראון ונסים ליאון, הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, ישראל: הוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית) בשיתוף הוצאת מכון ואן ליר, 2017, עמ' 600 - 602
  8. ^ מכתב מאליהו, כרך א, עמ' 59
  9. ^ בנימין בראון ונסים ליאון, הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, ישראל: הוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית) בשיתוף הוצאת מכון ואן ליר, 2017, עמ' 607 - 609
  10. ^ מכתב מאליהו, כרך ג, עמ' 356 - 357
  11. ^ בנימין בראון ונסים ליאון, הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, ישראל: הוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית) בשיתוף הוצאת מכון ואן ליר, 2017, עמ' 613 - 615
  12. ^ מכתב מאליהו, כרך א, עמ' 209 - 211
  13. ^ בנימין בראון ונסים ליאון, הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, ישראל: הוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית) בשיתוף הוצאת מכון ואן ליר, 2017, עמ' 609 - 613