מכתב מאליהו

ספרו של הרב אליהו אליעזר דסלר

מכתב מאליהו הם סדרת ספרים בענייני מוסר, אמונה והשקפה שנלקטו מתוך כתבי הרב אליהו אליעזר דסלר.

מכתב מאליהו
מידע כללי
מאת הרב אליהו אליעזר דסלר
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תורגם לשפות אנגלית, צרפתית
נושא מוסר, פילוסופיה יהודית, בחירה חופשית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הוועד להפצת כתבי הגרא"א דסלר ירושלים
תאריך הוצאה ה'תשט"וה'תשנ"ז
עורך אריה כרמל
מהדורות נוספות
מספר כרכים 5
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 990017542900205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על הספרים עריכה

הוצאה לאור עריכה

לאחר פטירת הרב דסלר ערכו מספר תלמידיו (הרב אריה כרמל והרב חיים פרידלנדר) את ספרו המרכזי "מכתב מאליהו", שיצא בחמישה כרכים, בין השנים תשט"ותשנ"ז. הספר תורגם לאנגלית וחלקים ממנו תורגמו גם לצרפתית. הגרסה העברית יצאה בעשרות מהדורות.

סדרת הספרים, הנפוצה בעולם הישיבות, כוללת כתבים, שיחות ומכתבים של הרב דסלר בענייני אמונה ומוסר "המשקפים את הרעיונות החברתיים של ישיבת המוסר הליטאית, כפי שבאה לידי ביטוי בישיבות המוסר במאה הקודמת".

בשנת תשע"ו (2015) יצא לאור ספר מכתב מאליהו על חנוכה ופורים בהוצאת יפה נוף.

תוכן הספרים עריכה

בספריו עשה הרב דסלר שימוש במקורות רבים, ומגלה בקיאות רחבה בספרות התורנית על רבדיה השונים, קבלה, פילוסופיה כללית וכן ספרי חסידות, דבר שאינו שכיח אצל רב ליטאי.

אחד המושגים המפורסמים שטבע הרב דסלר הוא "נקודת הבחירה", העוסק במהותו של התחום המצומצם שבו ישנה לאדם בחירה חופשית, ועליו הוא נשפט. הוא עוסק גם בסוגיות קבליות, ולמשל מנסה ליישב את הסתירה בין דעת הגר"א לדעת תלמידו רבי חיים מוולוז'ין בנושא הצמצום. הוא משלב בגלוי תפיסות חסידיות בכתביו, ואף טען כי לאמיתו של דבר אין מקום להפרדה בין חסידים לליטאים.

הוא מצטט גם מספרו של דייל קרנגי כיצד לרכוש ידידים והשפעה תוך העלמת שם המחבר והספר.[1]

סוגיות מרכזיות בספרים עריכה

הרב דסלר עוסק בספריו בסוגיות רבות וביניהם:

חסד ונתינה עריכה

בנושא זה כתב חיבור בשם 'קונטרס החסד', ולדבריו קיימים שני כוחות אשר פועלים בנפש האדם, האחד הוא כוח הנטילה (אגואיזם) והשני הוא כוח הנתינה (אלטרואיזם) וכוחות אלו הם השורש לכל תכונות ומידות האדם, הוא סבור שבניגוד למקובל לחשוב אין האהבה יוצרת את הנתינה, אלא ההפך האהבה נוצרת כתוצאה מהנתינה – משום שאדם שמשקיע בזולתו ונותן לו מעצמו הרי שעצמותו מתפשטת כלפיו והוא אוהב אותו כפי שהוא אוהב את עצמו, ובלשונו: ”אך יתבונן נא האדם כי לאשר ייתן יאהב”.[2] כאן אפשר לזהות את דרכי שיטת קלם, לדוגמה ששורש כל המידות הרעות הוא אגואיזם,[3] הערך העליון של אהבת הבריות שעומד בניגוד מוחלט לאגואיזם[4] וכן מעלת 'נושא בעול עם חברו'.[5][6]

נקודת הבחירה עריכה

בנושא זה כתב חיבור בשם 'קונטרס הבחירה', גישתו לנושא הבחירה מזכירה גישה פילוסופית אקזיסטנציאלסטית, שלומדת שהאדם הושלך לעולם ללא בחירתו, אך עם כל זאת יש לו את החופש לעצב את עצמו ולבחור כיצד להתייחס למסגרת החיים שבה הוא נתון, נקודת הבחירה אינה סטטית אלא משתנה בהתאם לבחירות של האדם, ככל שהאדם מתרגל לגבור על יצרו בנושא מסוים ממילא כבר אין לו מאבק בנושא זה, ונקודת הבחירה שלו עולה לדרגה גבוהה יותר וכן להפך כאשר אדם מתרגל לעבור עבירה כך נקודת הבחירה שלו יורדת.[7][8]

אמונת חכמים עריכה

הרב דסלר היה אחד ממבססי המושג 'דעת תורה' שמעניק לגדולי ישראל ולהנחותיהם החוץ-הלכתיות מעמד על, ובמקרים שיש התנגשות בין חושי האדם לדעת גדולי ישראל על האדם לבטל את תחושותיו בפניהם.[9][10]

תורה עם דרך ארץ עריכה

הרב דסלר התנגד לשיטת 'תורה עם דרך ארץ' משום ששיטה זו שאפה לסינתזה אמיתית בין שני המרכיבים, לעומת זאת בקלם השילוב היה מסויג יותר משום שהעיסוק בפרנסה נתפס כעונש על חטא אדם הראשון.[11][12]

השואה עריכה

תפיסת הרב דסלר לגבי השואה, שהיא אינה בגדר עונש שרירותי אלא התפקיד שלה לעורר את האדם. בדומה לשיטת הרב יוסף דב סולובייצ'יק במאמרו קול דודי דופק, אך בניגוד לה הוא תופס שאותם 'קולות' קוראים לחזרה בתשובה והתחזקות רוחנית.[13][14]

לקריאה נוספת עריכה

  • תמר רוס, האדם וכח בחירתו המוסרית במשנת הרב דסלר, דעת 12 (תשמ"ד), עמ' 111–126.
  • הרב ישעיהו שטינברגר, יעקב אבינו וגבולות האמת בהגותו של הרב אליהו אליעזר דסלר, הוגים בפרשה, 2005, עמ' 91–101.
  • הרב אריה כרמל, מהות הטבע: "מכתב מאליהו" מול מורה נבוכים"? המעיין כה, א (שמ"ה), עמ' 3–13.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ישראל שפירא, ‏מה המשגיח הרב דסלר למד מדייל קרנגי?, באתר כיכר השבת, 15 בפברואר 2022
  2. ^ מכתב מאליהו, כרך א, עמ' 37
  3. ^ כץ, תנועת המוסר, כרך ב, עמ' 148–149
  4. ^ כץ, תנועת המוסר, כרך ב, עמ' 152–156
  5. ^ כץ, תנועת המוסר, כרך ב, עמ' 157–158
  6. ^ בנימין בראון ונסים ליאון, הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, ישראל: הוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית) בשיתוף הוצאת מכון ואן ליר, 2017, עמ' 598–600
  7. ^ מכתב מאליהו, כרך א, עמ' 114
  8. ^ בנימין בראון ונסים ליאון, הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, ישראל: הוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית) בשיתוף הוצאת מכון ואן ליר, 2017, עמ' 600–602
  9. ^ מכתב מאליהו, כרך א, עמ' 59
  10. ^ בנימין בראון ונסים ליאון, הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, ישראל: הוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית) בשיתוף הוצאת מכון ואן ליר, 2017, עמ' 607–609
  11. ^ מכתב מאליהו, כרך ג, עמ' 356–357
  12. ^ בנימין בראון ונסים ליאון, הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, ישראל: הוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית) בשיתוף הוצאת מכון ואן ליר, 2017, עמ' 613–615
  13. ^ מכתב מאליהו, כרך א, עמ' 209–211
  14. ^ בנימין בראון ונסים ליאון, הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, ישראל: הוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית) בשיתוף הוצאת מכון ואן ליר, 2017, עמ' 609–613