מלון סן רמו

בית מלון שנסגר בתל אביב

מלון סן רמו היה בית מלון שבחזיתו בית קפה, בצידו המזרחי של רחוב רציף הרברט סמואל - ברחוב הירקון 49, בצידה הצפוני של כיכר הרברט סמואל, לימים כיכר הכנסת, בתל אביב[1].

מלון סן רמו
מידע כללי
סוג בית מלון עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – העשור של 1930
תאריך פתיחה רשמי שנות ה־30 של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל יצחק שוורץ (שן-צור) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°04′27″N 34°45′59″E / 32.074039611101°N 34.76644226402°E / 32.074039611101; 34.76644226402
(למפת תל אביב רגילה)
 
מלון סן רמו
מלון סן רמו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חיילים מצבא אנדרס בכיכר הכנסת, 1942. מאחור משמאל מלון סן רמו.
חיילים מצבא אנדרס בכיכר הכנסת, 1942. מאחור משמאל מלון סן רמו.
השר חיים-משה שפירא בחצר הכנסת הראשונה בבנין קולנוע קסם לשעבר, מאחור מלון סן רמו. 1949.
השר חיים-משה שפירא בחצר הכנסת הראשונה בבנין קולנוע קסם לשעבר, מאחור מלון סן רמו. 1949.
צילום אווירי של אזור כיכר הרברט סמואל ב-1932, בצפון הכיכר - מלון סן רמו, במערב הכיכר - קזינו גלי אביב. (קולנוע קסם טרם נבנה במועד הצילום. נבנה ב-1945 בסמוך למלון סן רמו, מדרומו)
צילום אווירי של אזור כיכר הרברט סמואל ב-1932, בצפון הכיכר - מלון סן רמו, במערב הכיכר - קזינו גלי אביב. (קולנוע קסם טרם נבנה במועד הצילום. נבנה ב-1945 בסמוך למלון סן רמו, מדרומו).

היסטוריה

עריכה

מלון סן רמו נבנה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 ביוזמת היזם ישראל זלטופולסקי, בתכנון האדריכל יצחק שוורץ (שן-צור). המלון נקרא על שם עיר הנופש האיטלקית סן רמו.

בעת בנייתו נמצא מולו על חוף אלנבי, לימים חוף ירושלים, מבנה "מרחצאות ים חמים" שהיה בבעלות עיריית תל אביב[2]. דרומית למבנה המרחצאות שכן קזינו גלי אביב שתחם ממערב את כיכר הרברט סמואל.

המלון נחשב יוקרתי וחביב על עשירי היישוב. פופולרי במיוחד היה בית הקפה שפעל בחזית המלון, במרפסת גן רחבה, בו הונהגה שעת תה שכונתה "תה-ריקוד"[3] ו"תה קונצרט"[4], נערכו ריקודים לצלילי תזמורת, הופעות שונות בשעות הערב, חגים ובסופי השבוע[5][6][7]. המרפסת הייתה עטורת צמחייה, הוארה בפנסים כדוריים, והוקפה סוככים מפוספסים.

בבית המלון נערכו אירועים שונים[8], תצוגות אופנה[9][10], מסיבות ונשפים[11][12][13], הצגות ומופעים[14][15][16].

ב-23 ביולי 1938 התפוצצה מכונית תופת סמוך לשער המלון. 18 עוברי אורח נפצעו[17].

לאחר הקמת המדינה, שימש בניין מלון סן רמו כמטה חיל הים[18][19]. ב-1949 פעלה הכנסת הראשונה מבניין קולנוע קסם הסמוך, שנבנה ב-1945. חדרי מלון סן רמו שימשו כלשכות לחברי הכנסת.

בראשית שנות ה-50 של המאה העשרים שימש הבניין את עיריית תל אביב, בין השאר לצורכי ועדת הבחירות לעירייה[20] ועבור מחלקת החינוך של עיריית תל אביב[21][22]. ב-1955 עזבה מחלקת החינוך את הבניין, והועבר אליו משרד פקיד שומה תל אביב של מס הכנסה[23][24].

ב-1971 נמסר על כוונתם של ידי משקיעים יהודים מגרמניה להרוס את בניין מלון סן רמו, ובהמשך גם את בית האופרה הסמוך (קולנוע קסם לשעבר), על מנת להקים במקומם מלון[25]. הבנייה התעכבה לאחר שהאופרה לא פונתה, בגלל סירובה לעבור לבניין הסינרמה[26]. רק לאחר סגירת האופרה ב-1982 פונה המבנה ובשנת 1987 נחתם חוזה עם אלרוב על הקמת מגדל דירות במקום[27]והחלו עבודות הבנייה[28]. קולנוע קסם נהרס בשנת 1988, ועל איחוד המגרשים עליהם עמדו המלון והקולנוע (רחוב הירקון 47–49), נבנה "מגדל האופרה".

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מלון סן רמו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מפת תל אביב 1935 (באנגלית) מאת זאב וילנאי בהוצאת סטימצקי, עם סימון המלון (צפיה בסריקה זמינה מתוך בנין הספרייה), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  2. ^ מערכת האנציקלופדיה העירונית, המרחצאות החמים, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
  3. ^ מלון סן רמו, הארץ, 20 בדצמבר 1943
  4. ^ בגן סן רמו תל אביב, המשקיף, 29 במאי 1939
  5. ^ לאן? בוודאי לסן רמו, דבר, 19 ביולי 1938
  6. ^ חידוש הקונצרטים וההצגות במלון "סן רמו" תל אביב, המשקיף, 11 ביולי 1943
  7. ^ סן רמו משתפר והולך, הארץ, 13 בנובמבר 1941
  8. ^ חתונת רבקה אברהם, הארץ, 26 בינואר 1936
  9. ^ לפתיחת תערוכת האופנה העונתית הראשונה, הארץ, 12 באוקטובר 1945
  10. ^ תערוכת אופנה גדולה עם בל, דבר, 30 באוקטובר 1936
  11. ^ לטובת עזרת חולים, דואר היום, 26 באוקטובר 1931
  12. ^ לוח היום והערב, הארץ, 18 באוקטובר 1937
  13. ^ נשף ריקודים המסורתי, המשקיף, 25 בדצמבר 1939
  14. ^ תל אביב/להקת העץ החלה בהצגותיה, המשקיף, 21 בפברואר 1940
  15. ^ לי-לה-לו, המשקיף, 28 בספטמבר 1947
  16. ^ הפתעה - ההופעה הכי מעניינת בארץ, הַבֹּקֶר, 13 במאי 1942
  17. ^ הפצצה ליד סן רמו, דבר, 25 ביולי 1938
  18. ^ פרשת אלטלנה, באתר עמותת חיל הים
  19. ^ כיצד נקלע מטה הפלמח ל"פרשת אלטלנה", דבר, 2 באפריל 1976
  20. ^ תנועת החרות, מעריב, 6 בספטמבר 1950
  21. ^ מועצת עיריית ת"א לדירה אחרת, מעריב, 13 בספטמבר 1954
  22. ^ הרישום לבתי ספר יתחיל ביום א', מעריב, 27 במאי 1952
  23. ^ עירית ת"א רכשה בניין גדול, מעריב, 19 באפריל 1955
  24. ^ משה מייזלס, מס־הכנסה ירש את הכנסת, מעריב, 8 באפריל 1956
  25. ^ אהוד גוט, מלון גדול ייבנה בשטח בניין האופרה, מעריב, 29 ביולי 1971
  26. ^ ביהמ"ש מייעץ להעביר לבג"ץ פינוי מבנה האופרה בתל אביב, דבר, 27 ביוני 1977
  27. ^ יצחק דנון, ‏מגדל האופרה: אלרוב תשלם לגרוזה קשפיצקי 2.7 מיליון ש', באתר גלובס, 18 באפריל 2005
  28. ^ אלנבי למטה, מעריב, 26 באוגוסט 1987