מלחמה ושלום (סרט, 1968)

מלחמה ושלום
Война и мир
	פוסטר הסרט
	פוסטר הסרט
מבוסס על	מלחמה ושלום
בימוי	סרגיי בונדרצ'וק
תסריט	סרגיי בונדרצ'וק ; ואסילי סולוביוב ; מבוסס על הרומן "מלחמה ושלום" מאת לב טולסטוי
עריכה	פרנקויס בונו
שחקנים ראשיים	לודמילה סאבליבה ; ויאצ'סלב טיכונוב; סרגיי בונדרצ'וק
מוזיקה	Vyacheslav Ovchinnikov
צילום	Iolanda Chen
מדינה	ברית המועצות
חברת הפקה	מוספילם
חברה מפיצה	מוספילם
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	19 ביולי 1965
משך הקרנה	484 דקות
שפת הסרט	רוסית וצרפתית
סוגה	סרט מלחמה, סרט אפי, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט דרמה, סרט היסטורי
תקציב	8,291,712 רובל סובייטי
פרסים	פרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר
	דף הסרט ב־IMDb

מלחמה ושלום (ברוסית: Война и мир) הוא סרט קולנוע סובייטי שהפקתו הסתיימה בשנת 1967 בהתבסס על הרומן מלחמה ושלום מאת לב טולסטוי. הסרט בוים על ידי סרגיי בונדרצ'וק אשר שיחק בו בתפקיד פייר, וזכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר ל-1968.

הסרט הופק במשך שש שנים, בעלות של 8,291,712 רובל, כפי שנמסר בדו"חות הכספיים הסופיים באוגוסט 1967. בהמרה לדולרים ובחישוב אינפלציה מקורב, מחירו היום היה שווה ערך ל-70 מיליון דולר אמריקני, אף כי דוברים סובייטים הפיצו בשעתו שמועות לפיהן עלותו הייתה גבוהה בהרבה, כ-100 מיליון דולר ב-1967. הוא יצא לאקרנים בסדרה בת ארבעה חלקים; הקרנת הבכורה של הראשון והשני נערכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה, ב-19 ביולי 1965. ההפצה המסחרית של הארבעה בברית המועצות הייתה, בהתאמה, ב-14 במרץ וב-20 ביולי 1966, וב-21 ביולי וב-4 בנובמבר 1967.

עלילה עריכה

ערך מורחב – מלחמה ושלום

חלק 1: אנדריי בולקונסקי עריכה

שנת 1805 בסנקט פטרבורג. בנו הלא לגיטימי של אציל עשיר מוצג בפני החברה הגבוהה. ידידו, הנסיך אנדריי בולקונסקי מצטרף לצבא הקיסרות כעוזרו של הגנרל מיכאיל קוטוזוב במלחמת הקואליציה השלישית נגד נפוליאון. כשאביו של פייר מזהה אותו, פייר מושך את תשומת לבה של הלן קוראגין ונישא לה, רק כדי לגלות משמועות שהיא הייתה לא נאמנה ושכבה עם פיודור דולוקוב, חברו של אחיה של הלן, אנטול. בינתיים אנדריי משתתף במבצע כושל באוסטריה, היכן שהוא משתתף בקרב שינגראברן ובקרב אוסטרליץ. הוא נפצע קשה ונחשב למת. הוא חוזר לנחלת אביו בזמן כדי לראות את ליסה רעייתו מתה בעת לידת בנם.

חלק 2: נטשה רוסטובה עריכה

סוף שנת 1809. נטשה, בתו הצעירה של רוזן, משתתפת בנשף הראשון שלה. אנדריי נתאהב בה ונחוש להינשא לה, אך אביו דורש ממנו להמתין. אנדריי יוצא לטייל בארצות ניכר ונטשה מתגעגעת אליו. אך כשהיא פוגשת את אנאטול קוראגין היא מחליטה להעדיפו על פני אנדריי. ברגע האחרון היא מתחרטת וזונחת את תוכניותיה להשתייב עם אנטול. ברם, אנדריי שמה על תוכניותיה ומכריז כי הקשר ביניהם הסתיים. פייר מנסה להרגיעה ומכריז לפתע על אהבתו כלפיה.

חלק 3: שנת 1812 עריכה

שנת 1812. צבאו של נפוליאון פולש לרוסיה. הגנרל קוטוזוב מבקש מאנדריי להצטרף אליו כקצין מטה. פייר יוצא לצפות בהתנגשות בין הצבאות, אך בקרב בורודינו הוא מתנדב לסייע לסוללת הארטילריה. יחידתו של אנדריי ממתינה ככוח מילואים, אך מותקפת ואנאטול, שנמצא שם, נפצע קשות. הצבא הצרפתי יוצא כשידו על העליונה ומתקדם אל מוסקבה.

חלק 4: פייר בזוחוב עריכה

כשמוסקבה ניטשת על ידי הכוחות הרוסיים, בני משפחת רוסטוב עוזבים את אחוזתם, כשהם לוקחים איתם חיילים פצועים ומבלי לדעת שביניהם נמצא גם אנדריי. פייר, לבוש כחקלאי, מנסה להתנקש בנפוליאון אך נבלם ונלקח בשבי. כשהצרפתים נאלצים לסגת, הוא צועד במשך חודשים עם הצבא הצרפתי עד שהוא משוחרר במארב רוסי. הצרפתים מובסים על ידי הגנרל קוטוזוב בקרב קראסנוי. אנדריי מזוהה על ידי מכריו והוא מובא לאחוזתו. הוא מוחל לנטשה בעודו על ערש דוויי. נטשה מתאחדת עם פייר כשמוסקבה משוקמת ונבנית מחדש.

הפקת הסרט עריכה

עבודות ההכנה עבור צילומי הסרט החלו באולפני מוספילם בשנת 1961 והצילומים החלו בשנת 1963. סצנת קרב בורודינו כללה כ-12,000 ניצבים, לדבריו של בונדרצ'וק, אף כי ספר השיאים של גינס נקב במשך מספר שנים במספר גדול פי עשרה וטען כי מדובר בסצנה בה מספר הניצבים הגדול ביותר. הסרט היה אחד הסרטים הראשונים בברית המועצות שצולמו במצלמת 70 מ"מ. הסרט צולם עם 6 ערוצי שמע סטראופונים.

הקרנת הסרט עריכה

הסרט הופץ לאקרנים בברית המועצות בארבעה חלקים בשל אורכו (484 דקות):

אנדרי בולקונסקי - יצא לאקרנים ב-1965.
נטשה רסטובה - יצא לאקרנים ב-1965.
1812 - יצא לאקרנים ב-1967.
פייר בזוחוב - יצא לאקרנים ב-1967.

בעת הפצתו בארצות הברית קוצר הסרט בשעה והוקרן בשני חלקים, כאשר כל חלק הוקרן כשני פרקים וכך נשמר המבנה של ארבעה פרקים (שמות הפרקים היו: נטשה ואנדרי, קרב אוסטרליץ, נטשה ופייר, ושריפת מוסקבה). אורכו של החלק הראשון היה שלוש וחצי שעות, ואורך החלק השני היה שלוש שעות.

בישראל הגישה פורום פילם בקשה להפצת הסרט, ולאחר שזו לא קיבלה אישור, ייבוא והפצת הסרט הועברו לידי דוד אבידן - המאה השלושים, שקיבל היתר להפצת הסרט. הסרט היה הסרט הסובייטי הראשון שהותרה הפצתו לאחר מלחמת ששת הימים.^[1]