מלכי ממלכת ארצות השפלה

(הופנה מהדף מלך הולנד)

זוהי רשימת מלכי ממלכת ארצות השפלההולנדית: Koningen der Nederlanden). הרשימה כוללת סטאדהאודרים מבית אוראניה-נסאו מאז 1556, אך הסטאדהאודרים נבחרו למשרה, והיו משרתי ציבור וגנרלים של הרפובליקה ההולנדית, ולכן לא ניתן להתייחס אליהם כאל מלכים. החל מווילם הרביעי, נסיך אורנז', החל קו ישיר של יורשים זכרים שהוביל למי שהפכו ברבות הימים למלכי ממלכת ארצות השפלה כשזו הוקמה ב-1813 (בתחילה כנסיכות ריבונית, ולאחר מכן, ב-1815, כממלכה).

שלט האצולה המלכותי של מלכי ממלכת ארצות השפלה, בגרסה המשמשת מאז 1907.

שורשי המלוכה של ארצות השפלה מתחילים ב-1559, עם מינויו של וילם הראשון בידי פליפה השני, מלך ספרד, לתפקיד הסטאדהאודר של מחוזות הולנד, זיילנד ואוטרכט. וילם הודח מתפקידו, והפך למנהיג המרד ההולנדי. כתוצאה מכך, מינה הפרלמנט של הולנד את וילם הראשון ב-1572 לסטאדהאודר של שני המחוזות המורדים, הולנד וזיילנד. ב-26 ביולי 1581, במהלך המרד ההולנדי, הכריזו רוב המחוזות ההולנדיים על עצמאותם, בעזרת חקיקה מתאימה(אנ') בהאג, שאישרה את החלטת הפרלמנט. תפקידו הייצוגי של של הסטאדהאודר כמי שמייצג את השליט התייתר באזורי המרד הצפוניים, מאחר שהתפקיד של שליט פיאודלי לא היה קיים עוד, אך התפקיד עצמו נותר על כנו במחוזות שהתאחדו לישות שנקראה רפובליקת שבע ארצות השפלה המאוחדות. כל הסטאדהאודרים אחרי וילם הראשון היו מצאצאיו, או מצאצאי אחיו, שהיו גם צאצאי נכדתו, אלברטינה אגנס, רוזנת נסאו.

ב-1795 השתלטה הרפובליקה הצרפתית על הרפובליקה ההולנדית, והחליפה אותה ברפובליקה הבטאווית. ב-1806 ביטל הקיסר נפוליאון בונפרטה את הרפובליקה החדשה, ומינה את אחיו כמלך הולנד, אך ב-1810 פלש לארצות השפלה וסיפח אותן לצרפת. ב-1813 הצליחו הכוחות המאוחדים של ארצות השפלה לדחוק את הצרפתים אל מחוץ לארצם. אנשי המדינה קראו לוילם פרדריק, בנו של הסטאדהאודר האחרון, כדי לעמוד בראש הממשלה החדשה, והכתירו אותו בתואר "הנסיך הריבון". ב-1815 הכריז הנסיך על ארצות השפלה כעל ממלכה, והכתיר את עצמו כמלך וילם הראשון. מעט לאחר מכן סופחו לממלכה גם ארצות השפלה הדרומיות (בלגיה ולוקסמבורג של ימינו).

סטאדהאודרים עריכה

סטאדהאודרים מבית אוראניה-נסאו עריכה

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
וילם הראשון

(1533–1584)

   
בית אוראניה-נסאו
26 ביולי 1581 10 ביולי 1584 סטאדהאודר, בנם של וילהלם הראשון ושל יוליאנה משטולברג
מאוריץ

(1567–1625)

   
בית אוראניה-נסאו
14 בנובמבר 1585 23 באפריל 1625 סטאדהאודר, בנם של וילם הראשון ושל אנה מסקסוניה
פרדריק הנדריק

(1584–1647)

   
בית אוראניה-נסאו
23 באפריל 1625 14 במרץ 1647 סטאדהאודר, בנם של וילם הראשון ושל לואיז דה קוליני
וילם השני

(1626–1650)

   
בית אוראניה-נסאו
14 במרץ 1647 6 בנובמבר 1650 סטאדהאודר, בנם של פרדריק הנדריק ושל אמליה מזולמס-בראונפלס
וילם השלישי

(1650–1702)

   
בית אוראניה-נסאו
4 ביולי 1672 8 במרץ 1702 סטאדהאודר, בנם של וילם השני ושל מרי הנרייטה, הנסיכה המלכותית, מלך גם על אנגליה, אירלנד וסקוטלנד
וילם הרביעי

(1711–1751)

   
בית אוראניה-נסאו
4 במאי 1747 22 באוקטובר 1751 הראשון לרשת את תואר הסטאדהאודר של ארצות השפלה המאוחדות באופן רשמי. בנם של יוהאן וילם פריסו ושל מריה לואיזה, רוזנת הסן-קאסל
וילם החמישי

(1748–1806)

   
בית אוראניה-נסאו
22 באוקטובר 1751 19 בינואר 1795 ירש את תואר הסטאדהאודר של ארצות השפלה המאוחדות מאביו, וילם הרביעי. אמו הייתה אן, הנסיכה המלכותית. הודח במהפכה הבטאווית

עם מותו של וילם השלישי מבלי שהעמיד אחריו יורשים, נכחד קו הירושה הזכרי של בית אוראניה-נסאו. בניגוד למחוזות אחרים ברפובליקה ההולנדית, פריסלנד, חרונינגן ודרנתה מינו סטאדהאודרים מבית נסאו החל מיוהאן השישי, אחיו של וילם הראשון, שהוא גם נצר לבית אוראניה-נסאו, מהצד הנשי.

סטאדהאודרים מבית נסאו עריכה

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
יוהאן השישי

(1536–1606)

   
בית נסאו
1578 1581 סטאדהאודר, בנם של וילהלם הראשון ושל יוליאנה משטולברג
וילהלם לודוויג

(1560–1620)

   
בית נסאו
1584 1620 סטאדהאודר, בנם של יוהאן השישי ושל אליזבת מלויכטנברג
ארנסט קזימיר הראשון

(1573–1632)

   
בית נסאו
1620 1632 סטאדהאודר, בנם של יוהאן השישי ושל אליזבת מלויכטנברג
היינריך קזימיר הראשון

(1612–1640)

   
בית נסאו
1632 1640 סטאדהאודר, בנם של ארנסט קזימיר הראשון ושל סופיה הדוויג וון בראונשווייג-לינבורג
וילהלם פרידריך

(1613–1664)

   
בית נסאו
1640 1664 סטאדהאודר, בנם של ארנסט קזימיר הראשון ושל סופיה הדוויג וון בראונשווייג-לינבורג
היינריך קזימיר השני

(1657–1696)

   
בית נסאו
18 בינואר 1664 25 במרץ 1696 סטאדהאודר יורש, בנם של וילהלם פרידריך ושל אלברטינה אגנס, רוזנת נסאו, מצד האם היה נכדו של פרדריק הנדריק
יוהאן וילם פריסו

(1711–1687)

   
בית נסאו
25 במרץ 1696 14 ביולי 1711 סטאדהאודר יורש, בנם של היינריך קזימיר השני ושל הנרייטה אמליה, נסיכת אנהלט-דסאו. יורשו היה וילם הרביעי, סטאדהאודר יורש של ארצות השפלה המאוחדות

ממלכת הולנד (1806–1810) עריכה

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
לואי הראשון

(1778–1846)

   
בית בונפרטה
5 ביוני 1806 1 ביולי 1810 בנם של קרלו בואונפרטה ושל לטיציה בואונפרטה, אחיו של נפוליאון בונפרטה
לואי השני

(1804–1831)

   
בית בונפרטה
1 ביולי 1810 9 ביולי 1810 בנם של לואי הראשון ושל הורטנס דה בוארנה

הנסיכות הריבונית של ארצות השפלה (1813–1815) עריכה

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
וילם הראשון

(1772–1843)

   
בית אוראניה-נסאו
6 בדצמבר 1813 16 במרץ 1815 בנם של הסטאדהאודר האחרון, וילם החמישי ושל וילהלמינה מפרוסיה, נסיכת אורנז'. ב-1815 הכריז על ארצות השפלה כעל ממלכה

ממלכת ארצות השפלה (1815 ואילך) עריכה

שם

(תקופת חיים)

דיוקן שלט אצולה תחילת מלוכה סיום מלוכה חזקה למלכות
וילם הראשון

(1772–1843)

   
בית אוראניה-נסאו
16 במרץ 1815 7 באוקטובר 1840 בנם של הסטאדהאודר האחרון, וילם החמישי ושל וילהלמינה מפרוסיה, נסיכת אורנז'. ב-1840 ויתר על כסאו
וילם השני

(1792–1849)

   
בית אוראניה-נסאו
7 באוקטובר 1840 17 במרץ 1849 בנם של וילם הראשון ושל וילהלמינה מפרוסיה, מלכת הולנד
וילם השלישי

(1817–1890)

   
בית אוראניה-נסאו
17 במרץ 1849 23 בנובמבר 1890 בנם של וילם השני ושל אנה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
וילהלמינה

(1880–1962)

   
בית אוראניה-נסאו
23 בנובמבר 1890
(עד הגיעה לגיל 18, ב-31 באוגוסט 1898, שימשה אמה כעוצרת
4 בספטמבר 1948 בתם של וילם השלישי ושל אמה, נסיכת ולדק ופירמונט. ויתרה על כסאה
יוליאנה

(1909–2004)

   
בית אוראניה-נסאו
4 בספטמבר 1948 30 באפריל 1980 בתם של וילהלמינה ושל היינריך, דוכס מקלנבורג-שוורין. ויתרה על כסאה
ביאטריקס

(1938–בחיים)

   
בית אוראניה-נסאו
30 באפריל 1980 30 באפריל 2013 בתם של יוליאנה ושל ברנהרד, נסיך ליפה-ביסטרפלד. ויתרה על כסאה
וילם-אלכסנדר

(1967–בחיים)

   
בית אוראניה-נסאו
30 באפריל 2013 מכהן בנם של ביאטריקס ושל קלאוס פון אמסברג

ראו גם עריכה