ממלכת אגריסיגאורגית: ეგრისის სამეფო) הידועה כלַזיכּה בפי היוונים והביזנטים, ולַזיסטַן בפי הפרסים על שם שבט הלאזים שבחלק מהתקופה שלטו בממלכה, הייתה ממלכה בחלק המערבי של גאורגיה של היום.

אגריסי
ეგრისის სამეფო
ממלכת לזיקה-אגריסי המאה ה-6 לפנה"ס- המאה ה-7
ממשל
שפה נפוצה שפות קרטבליאניות
שפות הזאן
עיר בירה ארחאהופוליס
גאוגרפיה
יבשת אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
הקמה  
תאריך הקמה 131 לפנה"ס
פירוק  
תאריך פירוק 697
ישות קודמת האימפריה הרומית
ישות יורשת ממלכת אבחזיה
שליטים בולטים מאלאסיס (131 לפנה"ס)
סרגיוס (696/697)
דמוגרפיה
דת נצרות אורתודוקסית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

הממלכה שגשגה בתקופה שבין המאה השישית לפנה"ס למאה השביעית, והשתרעה על שטח ממלכת קולכיס לשעבר, ושעבדה את שטח אבחזיה של היום. בתקופת רוב תקופת שלטונה היא הייתה ממלכה וסאלית של האימפריה הרומית בעלת חשיבות אסטרטגית.

בשנת 302 לפנה"ס סופח חלק נכבד מממלכת קולכיס לממלכת איבריה, שנוסדה זה לא מכבר. אבל רק לזמן קצר. היא נפרדה ממנה והתפרקה למספר נסיכויות קטנות, ששמרו על עצמאותן עד לכיבושה על ידי פונטוס, בשנת 101 לפנה"ס. בשנת 83 לפנה"ס דיכאה פונטוס מרד בקולכיס, והעניק אותה במתנה לבנו מיתרידטס כרסטוס, שזמן קצר לאחר מכן ערך הוצאות להורג של הוגי המזימה כנגד אביו. במהלך מלחמת מיתרידטס השלישית (74 לפנה"ס-65 לפנה"ס), פונטוס מינה נסיך אחר, מכריס, להיות שליט קולכיס. בשנים 65 לפנה"ס - 63 לפנה"ס מינה הגנרל הרומאי פומפיוס, מנהיג בובה שישב על כס המלכות בקולכיס. בשנת 63 לפנה"ס נכבשה קולכיס שוב על ידי פונטוס, והם נשארו שליטיה עד לשנת 63. משנת 63 ועד למאה ה-4 היא הייתה חלק מהפרובינקיה הרומית, גלטיה. בסביבות שנת 130, ממלכות קטנות (מצ'לונס, הניוצ'י, לאזיכּא, אפסיליה, אבסגיה וסניגיה), כבשו מחוז בממלכה. ובמהלך המאה השלישית ועד למאה הרביעית, רוב השטח היה תחת השליטה של המלך הלאזכי, ומכאן גם השם היווני. במהלך המאה הרביעית הכריזה אגריסי על עצמאותה.

בתחילת המאה הראשונה החלה הנצרות להופיע באזור. בנקודה מסוימת, בתחילת המאה הרביעית, נוסדה הבישופות האפרכית[1] או בישופות ביצ'וינתה, בממלכת אגריסי. בשנת 325 השתתף בוועידת ניקיאה הבישוף של ביצ'וינתה, סטאטופילוס. קתדרלת ביצ'וינתה, מהמאה החמישית, היא אחת מהמונומנטים העתיקים של האדריכלות הנוצרית הגאורגית. המלך הנוצרי הראשון של אגריסי היה גובזה הראשון, ובשנת 523 הוכרזה הנצרות כדת הרשמית בממלכת אגריסי.

בשנים 542-562 התחוללה המלחמה הלזית, בין האימפריה הביזנטית לבין האימפריה הפרסית-הסאסאנית, על השליטה באגריסי. הפסקת האש בשנת 557 סיימה את העוינות ביניהן.

בשנים 541-555, מלך, גובזה השני, שצידד בביזנטים ואף נרצח על ידם. בשנים 555-561, מלך, צתס אחיו של גובזה השני, צידד אף הוא בביזנטים, ואף עזר להם לגרש את הפרסים. בשנת 562 הוכרז שלום בין אגריסי לביזנטים, שביטלו את עצמאות הממלכה ממנה נהנתה קודם.

עם נפילת האימפריה הסאסאנית, בשנת 651, פלשה האימפריה המוסלמית לאגריסי, אולם לא הצליחה להאחז בה עקב עוצמתה של האימפריה הביזנטית באותה תקופה. במאה השמינית אגריסי פעלה רבות להשגת עצמאות מאימפריה הביזנטית, מה שמאוד החליש אותה. יחד עם זאת נחלשו גם פטרוניהם הביזנטים. בת-חסות אחרת של האימפריה הביזנטית, נסיכות אבחזיה, ניצלה את ההזדמנות והכריזה על עצמאותה. בשנת 786 נעזרה נסיכות אבחזיה העצמאית בכוזרים וכבשה את אגריסי מידי הביזנטים. האבחזים הפכו את בירתה של אגריסי, כותאיסי, לבירתם וקראו לממלכה המערב-הגאורגית שלהם ממלכת האבחזים. ב-975 ממלכה זו הצטרפה לממלכה הגאורגית המאוחדת.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אגריסי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אפרכיה (Eparchy) - מחוז הבישוף בכנסייה המזרחית.