מנואל פורקאנו

מנואל (מנל) פורקאנו אי אפריסיו (בקטלאנית: Manuel [Manel] Forcano i Aparicio; נולד ב-2 באוגוסט 1968, בברצלונה) הוא משורר ומתרגם קטלאני.

מנואל פורקאנו
Manuel Forcano

לידה	2 באוגוסט 1968 (בן 55) ברצלונה
מדינה	ספרד
ידוע בשל	שירה בקטלאנית, בלשנות שמית, תרגום משפות שמיות
מקצוע	סופר, משורר, מתרגם
תפקיד	Institut Ramon Llull's director (1 במרץ 2016–ספטמבר 2018)

ביוגרפיה

בשנת 1986, בהיותו סטודנט שנה א' באוניברסיטת ברצלונה, כוננו יחסים דיפלומטיים בין ספרד לישראל, דבר שאפשר לו לבוא לישראל וללמוד עברית באולפן קיבוץ העוגן. עם סיום התואר בשנת 1991 שב פורקאנו לישראל, הפעם לבית הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית, שם השלים את שתי הרמות האחרונות להוצאת הפטור בעברית.

מששב לברצלונה שימש מורה לעברית באגודה לקשרי תרבות קטלוניה ישראל לרבות שנה אחת (1995) באוניברסיטת ז'ירונה, וכן כמתרגם רשמי עבור הקונסוליה של ישראל בברצלונה (שנסגרה בינתיים). בשנת 1996 לאחר שסיים את כתיבת הדוקטורט שלו התקבל כמרצה מן המניין במחלקה לפילולוגיה שמית באוניברסיטת ברצלונה, סיים שנים אחדות קודם לכן. כמו כן העביר קורסים בהיסטוריה של המזרח הקדום במסגרת מכון "קלוס" לארכאולוגיה במוזיאון מצרים העתיקה בברצלונה.

לאחר מכן השתלם בערבית באוניברסיטת דמשק וכן במכון הבינלאומי לשפות בקהיר. בשנת 2000 הצטרף לצוות הקִטלוּג של פרויקט "מָנוֹמֵד" – יוזמה של הקהילה האירופית, לקטלוג הספריות וכתבי היד הכתובים ערבית, ארמית (נוצרית סורית) ועברית במזרח הים התיכון. הרעיון היה להנגיש את האוספים הללו לחוקרים, ונדרשו לשם כך מורים לשפות הללו, אנשי אקדמיה השולטים בצורת הרישום הביבליוגרפי המקובלת בספריות באירופה, לביצוע מלאכת הקטלוג.

כמו כן הוא עוסק בתרגום שירה עברית של משוררים מכוננים. בתרגומיו ניתן למצוא את "אלוהים נטש את דוד – אנתולוגיה משירי פנחס שדה", "אותו הים" לעמוס עוז, שלוש אנתולוגיות שתרגם וערך משירתו של יהודה עמיחי: "הישארי עמי", "נעוצים בבשר העולם", ו"שירי גוף ונפש", קובץ משיריו של רוני סומק "אהבה פיראטית", וכן תרגומים לספרים מן המסורת היהודית כגון החיבור המיסטי העתיק "ספר יצירה" או "נפלאות מהר"ל" מאת יודיל רוזנברג.

במסגרת סדנה למתרגמים מערבית לקטלאנית היה שותף בתרגום דוגמה מיצירתו של המשורר המרוקאי מוחמד בֶּנִיס, ומשיריה של עזיזה יחדיך, משוררת בת סהרה המערבית. התרגום לא ראה אור בסופו של דבר, בשל בעיות בהשגת זכויות היוצרים לפרסומו. כמו כן, תרגם יחד עם מרגריטה קַסְטֵייס את "מסעות אִבֵּן בָּטוּטָה".

בשנת 2004, משפקע החוזה שלו עם אוניברסיטת ברצלונה, פרש מן ההוראה והחל לעבוד כיועץ אמנותי עבור אגודת "Alia Vox" של המלחין ז'ורדי סוואל העוסקת בשחזור ובהפקת מוזיקה עתיקה. במסגרת עבודתו זו הרבה לנסוע לנקודות נידחות על פני הגלובוס על מנת להציל מתהום הנשייה מנגינות עַם אבודות ולחנים על סף הכחדה וכן לחקור את הרקע בו נוצרו.

החל מראשית שנת 2016 משמש פורקאנו כמנהל מכון רמון ליול (Institut Ramon Llull) לקידום והפצת תרבות קטלוניה ולשונה.

ספריו

• מזיכרון אחד למשנהו (D'un record a l'altre) זוכה פרס אמאדאו אולייר, 1992.
• בידיים יחפות (Les mans descalces) זוכה פרס חוסה מריה לופס פיקו, 1992 ופרס ברצלונה 1993.
• עם ליל (De nit) זוכה פרס משחקי הפרחים לשנת 1995.
• קורינתוס (Corint) זוכה פרס משחקי הפרחים לשנת 2000.
• כמו פרסי (Com un persa) זוכה פרס טיבולי הבינלאומי לשנת 2002.
• הרכבת לבגדד (El Tren a Bagdad) זוכה פרס קרלס ריבה לשנת 2003.
• חוק הזרים (Llei d’estrangeria), 2008.
• פסלים בלי ראש (Estàtues sense cap), 2013.
• מדע מדויק (Ciència exacta), 2014.

ספריו שתורגמו לעברית

• בית בו אהבתי מישהו (Una casa on vaig estimar algú). אנתולוגיה דו-לשונית משירתו. תרגם מקטלאנית: איתי רון. פרדס הוצאה לאור, חיפה, 2016. 258 עמודים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מנואל פורקאנו בוויקישיתוף

• איתי רון, הכירו את מנואל פורקאנו: המשורר הקטלאני שהתאהב בעברית, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 06.07.2017
• מידע על מנואל פורקאנו בקטלוג הספרייה הלאומית
• מנואל פורקאנו (1968-), דף שער בספרייה הלאומית