מנחם מנדל אביגדורש

הרב ישעיה מנחם ב"ר יצחק אביגדורשׂ, המכונה רבי מנחם מענדל אביגדורס ונודע בכינוי מהר"ם, שהם ראשי התיבות של מורנו הרב רבי מנחם (נפטר בכ"ה באב ה'שנ"ט, ה-16 באוגוסט 1599) היה רב, דיין ופוסק. שימש כאב בית דין לודמיר ולאחר מכן התמנה לאב"ד ומרא דאתרא של העיר קראקא (כיום קרקוב בפולין), משרה שבה כיהן עד פטירתו. ההוגה והמנסח הראשון של שטר היתר עסקה.

שנת לידתו לוטה בערפל. על אף שבדורו נחשב הרב לאחד מגדולי פוסקי ההלכה, לא נשתיירו פרטים רבים אודותיו. שם משפחתו, אביגדור'ש, ניתן לו על שם חמיו, בשל מנהגו לחתום על פסקיו "מנדל ב"ר יצחק ר' אביגדורש", שתרגומו מיידיש; (חתנו) של רבי אביגדור.

רבנותועריכה

כהונתו הראשונה הייתה בשברשין, עיירה קטנה בדרום-מזרח פולין, בקרבת מקום לזמושץ'. לאחר מכן התעטר בנזר רבנות העיר בנדין, שהייתה אחת הערים המרכזיות בשלזיה עילית ובה קהילה יהודית גדולה. משם עבר לכהן כאב בית הדין של לודמיר וכעבור זמן קצר נבחר כרבה של קראקא, שהייתה בעת ההיא עיר יהודית שוקקת. בעת התמנותו לתפקיד, היה אביגדורש הראשון שנשא בתואר "הרב ומרא דאתרא" של העיר קראקא, משום שקודמיו בתפקיד כונו רק בתואר, "ריש מתיבתא"[1].

מחולל שטר היתר עסקהעריכה

בעת כהונתו של על כס הרבנות בבנדין, ניסח המהר"ם לראשונה שטר של היתר עסקה, בנסותו לפתור את בעיית האיסור ההלכתי מדאורייתא ומדרבנן, על גביית ריבית. עד ימינו מופיע על רוב שטרות היתר העסקה המשפט "על פי תיקון מהר"מ ז"ל"[2]. היתר העסקה של המהר"מ קיבל את מרב פרסומו רק שמונים שנה לאחר פטירתו של רבי מנדל. היה זה בשנת ה'תמ"א (1681), שבה הודפס הספר "נחלת שבעה" על ידי רבי שמואל ב"ר דוד הלוי סגל, בנו ותלמידו של בעל הטורי זהב, ספר שנותר עד היום אוטריטה בדיני שטרות במשפט העברי, שם בסימן מ', הובא נוסח השטר במלואו.

הרב אביגדורש עצמו נותר אלמוני, עובדה הגורמת לנטייה לייחס בטעות את היתר העסקה לאחרים[3]. רבי אפרים זלמן מרגליות, בעל שו"ת "בית אפרים", העיר על הטעות לייחס את ניסוח "היתר עיסקא" לרמ"א. לדבריו נבעה הטעות מפענוח לא נכון של הכינוי "מהר"ם מקראקא"[2]. הוא אף הסביר את דבריו כי מאחר שפסק הרמ"א בהלכות ריבית אינו משתלב עם אופן היתר העסקה של המהר"ם, מתעוררת בכך בעיה הלכתית כאילו הדברים נעשים על דעת הרמ"א - רבי משה איסרליש, ולא היא.

קשריו עם גדולי דורועריכה

מעצם העובדה שנוסח היתר העסקה שלו תפס מקום של כבוד בעולם היהודי ולמעשה גרם לשינוי גישה הלכתי בנושא, ניכרת חשיבותו אצל גדולי דורו והדור שאחריו. סימוכין נוספים לכך ניתן למצוא בשו"ת הב"ח[4], בעת שהתעוררה שאלה לגבי היתר עגונה שנפרש על פני מספר שנות דיונים, שם מוצאים אנו את המהר"ם כאחד המשיבים הבולטים בין זקני הדור ומנהיגיו כמו: המהר"ל מפראג וה"מטה משה". הוא גם מוזכר בשו"ת "משאת בנימין"[5]. כאשר בשני השותי"ם מכונה אביגדורש בתואר הנדיר והמכובד לאותה תקופה "החסיד".

כתביועריכה

המהר"ם כתב ספר בשם "באורים כבדו ה'", הכולל ביאורים לפירוש רש"י על חמישה חומשי תורה. הספר נדפס לראשונה בקראקא בשנת ה'שס"ד (1604), (כארבע שנים לאחר פטירתו), על ידי יצחק בן אהרן מפרוסטיץ[6], [בהקדמה משמע שבנו משה מוציא לאור הספר], אולם ככל הנראה הוא לא הודפס שוב עד מהדורת הצילום שיצאה לאור בשנת ה'תשנ"ה (1995) בניו יורק, וכך גם לא מצא לעצמו מקום של כבוד בארון הספרים היהודי, עד שהיה מי שסבר[7] כי הספר נעלם בתהום הנשיה ואף אינו ניתן להשגה. בשנת ה'שמ"ו אנו מוצאים את הסכמתו על הספר "מתנות כהונה", ביאורים על מדרש רבה מאת תושב עירו שברשין "רבי יששכר בער בן נפתלי משעברעשין כהן צדק". ספר שבניגוד לספריו שלו, הפך לאחד מפירושי היסוד על המדרש.

מלבד נוסח שטר "היתר עסקה" והספר ב"אורים כבדו ה'", לא שרדו שאר כתביו, למרות שפרסם תשובות לשאלות הלכתיות שונות שכתב במהלך שנות כהונתו כרב. הללו, כך נראה, אכן אבדו בצוק העיתים.

תלמידיועריכה

עם תלמידיו הנודעים נמנה רבי אליהו לואנץ בעל ה"מכלול יופי", הידוע בכינוי רבי "אליהו בעל השם", עורך הספר "דרכי משה" של הרמ"א.

קישורים חיצונייםעריכה

ספרועריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אברהם קורמן - "היתר עסקה בימינו", "המעיין" תשרי תשנ"ד בהערה.
  2. ^ 1 2 בעבר היה הנוסח: "על פי תיקון מור"ם ז"ל מקראקא".
  3. ^ ראו למשל: מאמרו של עו"ד דוד משען "איסור ריבית", מרצה למשפט עברי במכללה האקדמית למשפטים, רמת גן. בגיליון מס' 88 של ביטאון המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים והמרכז להוראת המשפט העברי ולימודו, מכללת "שערי משפט". מוזכרים מספר פוסקים, ללא שום אזכור על תיקון המהר"ם.
  4. ^ שו"ת בית חדש הישנות, סימן ע"ז, ובשו"ת בית חדש החדשות, סימן נ"ט.
  5. ^ סימן פ'
  6. ^ מהדורות הספר בקטלוג בית הספרים הלאומי.
  7. ^ אברהם קורמן, שם. כותב: "אולם הספר לא נמצא ולא ידוע עליו".