מנחם מנדל זק

ראש ישיבת ריגה ורבה של ריגה שבלטביה בתקופה שלפני השואה
אין תמונה חופשית

הרב מנחם מנדל דובער זק (תרל"א, 1871 - תש"ג, 1943) היה ראש ישיבת ריגה ורבה של ריגה שבלטביה בתקופה שלפני השואה. הוציא לאור את ספר "משך חכמה" של האור שמח מתוך כתבים שהפקיד בידיו.

קורות חייםעריכה

נולד במחוז קורלנד שבאימפריה הרוסית (כיום בלטביה). בבחרותו למד בישיבת וולוז'ין אצל רבי חיים סולובייצ'יק. נשא את בתו של ר' גרשון, רבה של העיירה וועגער בצפון ליטא. שם התגורר מספר שנים לאחר נישואיו. עד שמונה לכהן כרבה של העיירה קנדאו שבמחוז קורלנד, לטביה.

בשנת תרע"ג (1913) הוא מונה לרבה של העיר מיטאו הסמוכה לריגה.

בשנת תרע"ה (1915) נתמנה לרבה של עיר הבירה ריגה. החל משנת תרע"ח (1918) הוא החל לשמש באופן מעשי כרבה של לטביה כולה שהכריזה על עצמאותה באותה שנה. בעת כהונתו סייע רבות לרבנים שנחלצו מרוסיה להגיע לארץ ישראל ולאמריקה. הוא עמד בראש מערכת הצלה שסייעה כלכלית לפליטים ממלחמת העולם הראשונה.

בתרפ"א (1921) ייסד ישיבה בעירו ועמד בראשה ומסר בה שיעורים יומיים.

בקיץ תרפ"ו (1926), כאשר חלה רבי מאיר שמחה מדווינסק הוא אושפז בבית חולים בריגה ומסר לרב זק את כל כתביו במטרה שיוציאם לאור. מתוכם הוא הוציא לאור את חלקו האחרון של ה"אור שמח" על ספרי מדע, אהבה וזמנים של הרמב"ם ואת ספר "משך חכמה" על התורה.

לאחר פטירת הרב יוסף חיים זוננפלד בשנת תרצ"ב (1932), שלחה לו העדה החרדית בירושלים כתב רבנות עם הצעה לעלות לארץ ישראל ולמלא את מקומו, הוא חפץ במינוי אולם הוא לא יצא אל הפועל[1].

הרב זק נרצח על ידי הנאצים ביריות כשעמד על מדרגות בנין הקהילה בעת האקציה בגיטו ריגה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו: "עקול" על הרב זק, דבר, 19 במאי 1932