מנחם מנדל קרגוי

פרשן הגמרא ופוסק

הרב מנחם מנדל קרגוי (נהגה: קַרְגַּאוּ; לעיתים נכתב: קארגויא; ה'תקל"בכ"ט באלול ה'תר"ב, 17721842) היה רב גרמני. מחבר "גידולי טהרה".

מנחם מנדל קרגוי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1772
ה'תקל"ב
Prostiboř, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בספטמבר 1842 (בגיל 70 בערך)
כ"ט באלול ה'תר"ב
פירט, ממלכת בוואריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות פיורדא
תקופת הפעילות ? – 4 בספטמבר 1842 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יחזקאל לנדא, רבי פנחס הלוי הורוויץ, רבי נתן אדלר
תלמידיו רבי יצחק דוב הלוי במברגר
בני דורו רבי אברהם בנימין זאב המבורג, רבי אברהם בינג, רבי משה סופר
חיבוריו גידולי טהרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מנחם מנדל קרגוי נולד בשנת ה'תקל"ב בפרוסטיבור (אנ'), בוהמיה, לרב נפתלי הרץ קרגוי, למד בישיבתו של הרב יחזקאל לנדא ("הנודע ביהודה") בפראג, ולאחר מכן אצל הרב פנחס הורוויץ ("ההפלאה") והרב נתן אדלר בפרנקפורט.[1] כן למד בישיבת פוזנן, אצל הרב יוסף מפוזנא, חתנו של "הנודע ביהודה", ולבסוף בישיבת מיינץ אצל הרב הירץ שייאר, מחבר "תורי זהב".

שימש תחילה כדיין בפריז, ובמקביל עסק במסחר בחסות גיסו הרב ברוך וייל. בשנת ה'תקס"ו שב לגרמניה, אל פירט (פיורדא), והתפרנס מהרבצת תורה בשיעורים פרטיים ובישיבה המקומית המפורסמת, שמעמדו בה היה גדול,[2] ועמד בקשרים הדוקים עם הרב אברהם בנימין זאב המבורג, שעמד בראשה. לאחר שמשה מונטיפיורי פעל בהצלחה לביטולה של עלילת דמשק, שלח לצד עמיתו הרב הומבורג מכתב ברכה מיוחד למונטיפיורי, אשר הודה לשניים נרגשות.[3]

תלמיד הישיבה באותה עת, הרב יצחק דוב הלוי במברגר, התקשר אליו ונסמך לרבנות על ידו, ולימים הפנה אליו מאות שאלות הלכתיות.[4] באותה עת למדו אצלו הרב אשר שטרן והרב יונה רוזנבוים (לימים ראש ישיבת צלל (אנ') ובנו של מנדל רוזנבאום) – שניהם ערכו לימים את ספרו "גידולי טהרה" – וכן הרב אברהם וכסלר (לימים רבה של שוואבך). באותה תקופה גם נישא לריקלא, בתו של הרב משה מאהר. חרף העובדה שלא נשא במשרה רשמית, נשלחו אליו שאלות הלכתיות רבות, ופסקיו הובאו בעשרות ספרי שו"ת של תקופתו.

תמך בלימודי חול הנחוצים לרב בן דורו, אולם עודד את רכישתן מחוץ לאוניברסיטאות נוכריות שבהן ראה סכנה רוחנית. לצד זאת, הדריך בוגר ישיבת פיורדא שהכריע ללמוד באוניברסיטה כיצד לכלכל את צעדיו, "לתת חלק לתורה וחלק לדרך ארץ". יש הרואים בגישה זו ניצנים ראשונים לגישת "תורה עם דרך ארץ".[5] בפירט עסק גם בהתנדבות בחברא קדישא.[6]

כשלוש שנים לאחר פטירתו הדפיסו שניים מתלמידיו את ספרו "גידולי טהרה", על הלכות מקוואות. ספרו זה מחולק לשני חלקים: "נחל" בו צוטטו פסקי ההלכה בקצרה, ו"גבא" המברר את ההלכות באריכות. פסקיו צוטטו רבות על ידי הפוסקים העוסקים בהלכות מקוואות, ביניהם הרב שלמה גנצפריד בספרו "לחם ושמלה", הרב חיים משולם קויפמן אוטרמן ב"מקוה טהרה", הרב צבי הירש שפירא ב"דרכי תשובה", ועוד. בהסכמתו לספר כתב הרב אברהם שמואל בנימין סופר ("הכתב סופר") דברי הערכה נדירים על אישיותו ולמדנותו, בין השאר מפי אביו הרב משה סופר ("החתם סופר").[7] כן נותרו ממנו חידושים על התלמוד וכתבי יד נוספים.[8]

הרב מנחם מנדל קרגוי נפטר ביום כ"ט באלול ה'תר"ב (1842) ונטמן ביום טוב ראשון של ראש השנה ה'תר"ג[9].

חיבוריו עריכה

  • "שיר מזמור – על יום משיחת נאפאלעאן האדיר קיסר פראנזע" – תפילת הודיה שנקראה בפריז עם הכתרת נפוליאון, פריז תקס"ה
  • גידולי טהרה – על הלכות מקוואות ושו"ת, בעריכת תלמידיו הרב אשר שטרן והרב יונה רוזנבוים, פירט תר"ה; בני ברק תש"ס (מהדורה חדשה בהוצאת הרב אליהו ליברמן)
  • פירושים וחידושים על מסכת תמורה – בעריכת הרב אברהם סופר, ירושלים תשל"ג
  • עשר תשובות מרבינו שנדפסו בראש הספר הערות והארות על שתים ושלשים ממסכתות הש"ס – בעריכת הרב אברהם סופר, ירושלים תשל"ו
  • הרב יעקב לנדו, 'הוראת חכמי פרנקפורט בדין מראה ברוי"ן', ירושתנו ג, מכון מורשת אשכנז תשס"ט, עמ' כז-כח
  • מנחם מנדל קארגויא, 'קצת דיני אבלות', בתוך: ירושתנו ז, מכון מורשת אשכנז תשע"ד, עמ' קטו-קטז

לקריאה נוספת עריכה

  • יונה עמנואל, 'פירושים על מסכת תמורה מאת הרב מנדל קרגוי זצ"ל', המעין [יד,א], תשרי תשל"ד, עמ' 55–69
  • הנ"ל, 'הערות על הש"ס מאת הרב אברהם סופר ועשר תשובות מהרב מנדל קרגוי', המעין [יז,א], תשרי תשל"ז, עמ' 64–66
  • הרב יהודה אהרן הורוויץ, 'תשובת רבי מנחם מנדל קארגוי בעניין נדרי רבים', בתוך: ירושתנו י, מכון מורשת אשכנז תשע"ט, עמ' פט-צג

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו הקדמת משנת רבי נתן, פרנקפורט תרכ"ב.
  2. ^ ראו: הרב בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא – שלושה כרכים, בני ברק תש"ע. הרב מנחם מנדל קרגוי נזכר בספרים אלה בעשרות מקומות.
  3. ^ בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, ירושלים תש"ע, כרך ג, עמ' 466–470.
  4. ^ ראו לדוגמה: יונה עמנואל, 'ספר "הלכות רבינו יצחק גיאת" עם פירוש "יצחק ירנן"', בתוך: הרב יצחק דב הלוי במברגר ז"ל, ירושלים תשל"ט, עמ' 31; הנ"ל, 'על התנגדות הרב במברגר לאתרוגים מורכבים', שם, עמ' 65.
  5. ^ ראו: בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, כרך ג, ירושלים תש"ע, עמ' 249–254.
  6. ^ ראו: יונה עמנואל, 'על ערכים של יהדות אשכנז שכמעט נשכחו', המעין [כא], תשכ"א, עמ' 40.
  7. ^ "שמעתי כמה פעמים שבחו ומהללו בפי כבוד אאמו"ר מאוה"ג [החתם סופר] זצ"ל, וידעהו בשם כי הוא בקי בחדרי תורה, לו זרוע עם גבורה, לישא וליתן במלחמתה של תורה, הא לגמרא והא לסברה, קולע אל השערה, כאחד מן הגבורים, אשר לבית ישראל מאירים, העמיד תלמידים עדרים עדרים."
  8. ^ ראו: "קרגוי, מנחם מנדל", באתר הספרייה הלאומית
  9. ^ ראו: ספר הזיכרון של פיורדא, מובא בתוך: ירושתנו, י עמוד צא.