מנחם פרי (שדרן)
מנחם פרי (נולד ב-22 בדצמבר 1946) הוא קריין ושדרן רדיו ישראלי.
 | |
| מנחם פרי, אוקטובר 1988 | |
| לידה |
22 בדצמבר 1946 (בן 74) טראונשטיין שבגרמניה |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות |
1974–2013 2017–הווה |
| עיסוק | קריין ושדרן רדיו |
| מעסיק | קול ישראל, רדיו ירושלים |
פרי הוא מוותיקי שדרני הרדיו בישראל. הוא שידר במשך 46 שנים ברשתות קול ישראל. פרי הוא מרצה מבוקש בנושא רדיו בישראל ומחוצה לה.
ביוגרפיהעריכה
פרי נולד בטראונשטיין שבגרמניה, בנם של ניצולי השואה מפולין.
אמו שכלה את בעלה מנישואיה הראשונים ואת כל ילדיה במהלך השואה.
גם אביו שכל את אשתו וילדיו במהלך המלחמה.
לאחר שנפגשו ונישאו, הולידו ילד אחד וקראו לו ״מנחם״, מתוך תקווה שאכן יביא להם נחמה כלשהי. פרי והוריו עלו לישראל והתגוררו בעיר לוד.
את שירותו הצבאי עשה בתור טכנאי אלקטרוניקה בחיל האוויר.
ב-1971 החל ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
כשחיפש דרך לממן את לימודיו, הגיע לקול ישראל והחל לעבוד כטכנאי שידור ברדיו. הקריינים שעבדו במחיצתו הבחינו מיד בקולו הרדיופוני והציעו לו להירשם לקורס קריינים. פרי עשה כן.
ב-1974 סיים אותו בהצלחה יחד עם עודד בן-עמי ומלאכי חזקיה.
היה נשוי לנורית (בוגרת להקת פיקוד הדרום) מאז 1974 ועד למותה ב-2019, ואב לשלושה.
פעילותו ברדיועריכה
ב-1976, כשרשת ג' החלה את שידוריה, החל גם פרי את שידוריו בתחנה, ולמעשה הוא השדרן היחיד ששידר בקביעות בתחנה מאז פתיחתה ועד לפרישתו. הוא התפרסם בין היתר כמגיש "מקום בצמרת", מצעד הפזמונים השבועי, שהיה בשנות השמונים פופולרי ביותר בתחנה.
בתחילת שנות התשעים הגיש בתחנה את "המלך, האיש והאגדה" - תוכנית אודות אלביס פרסלי. הגיש גם תוכנית על קליף ריצ'רד, וכן את התוכנית "עכשיו או לעולם לא" שעסקה במוזיקה הלועזית של שנות החמישים והשישים.
גם לאחר שרשת ג' עברה לשדר מוזיקה ישראלית בלבד (ב-2 בנובמבר 1997), המשיך פרי בשידור תוכניות מוזיקה לועזית. פרי הגיש את התוכנית "ציוניוני הדרך", את תוכנית הקיץ "יום יום ים", תוכנית החורף "שוקו חם", את התוכנית היומית "רק בימי חול" וכן את התוכנית השבועית "לילות משי לבן" שעסקה בשירים ישנים לועזיים לבקשת המאזינים.
מלבד רשת ג', פרי שידר גם בשאר הרשתות של קול ישראל.
החל מ-1997, הגיש פרי ברשת א' את התוכנית "אנו באנו" (ישראלים מספרים על עלייה וקליטה). פרי זכה פעמיים בפרס "בני ברית" בזכות התוכנית.
כמו כן, שידר גם את התוכנית "שיר ישיר" בתחנה (לסירוגין עם רעיה אדמוני).
ברשת מורשת הגיש פרי בימי שישי בבוקר את התוכנית "שבחי צדיקים", העוסקת בסיפורים אודות חכמי ישראל.
ברשת ב' הגיש פרי למעלה מעשר שנים את פינת הלשון "רגע של עברית".
ב-1977 נשלח על ידי רשות השידור להשתלמות בתחנות רדיו באירופה וארצות הברית, המשדרות מוזיקה בלבד, בעיקר כדי ללמוד וללמד את המגישים והעורכים בתחנה בכל הקשור להגשה קלה.
ב-2003 זכה בפרס אקו"ם על תרומתו לקידום המוזיקה הישראלית ברדיו.
מדי פעם הגיש פרי מהדורות חדשות בקול ישראל.
משנת 2005 ניהל במשך מספר שנים את מחלקת הקריינים בקול ישראל, ושימש כמרצה בכיר.
ב-31 בדצמבר 2013 שידר פרי את תוכניתו האחרונה, ופרש לגמלאות לאחר 42 שנות עבודה ברשות השידור.
לאחר כמה חודשים שב לשדר ברדיו בימי שישי ברשת מורשת - את התוכנית "שבחי צדיקים" וברשת ג את התוכנית "ציוניוני הדרך".
ב-10 במאי 2017 נפרד פרי ממאזיני קול ישראל בסיום התוכנית האחרונה של "פסקול ישראל" ברשת ג'.
ב-30 ביוני 2017 חזר לשדר את "ציוניוני הדרך" באכסניה חדשה, רדיו ירושלים ורדיו חיפה במקביל.
פעילותו בטלוויזיהעריכה
בסוף שנות השבעים היה פרי קריין רצף בערוץ הראשון בטלוויזיה והגיש גם את התוכנית "לקראת שידור".
עד 1992 הגיש בערוץ הראשון את התוכנית "בין הכיסאות" (לסירוגין עם עמוס ארבל).
בשנות השמונים הגיש פרי מדי פעם את השעשועון "פיצוחים" בטלוויזיה החינוכית.
סיפור משפחתו של מנחם פרי באירופה לפני ואחרי השואה מופיע בספר "חלומות" של רעיה אדמוני.
לקריאה נוספתעריכה
- "חלומות" - רומן היסטורי מבוסס על קורות משפחתו של שדרן הרדיו מנחם פרי (2012)
קישורים חיצונייםעריכה
- אודותיי, באתר הבית של פרי
- עמית קוטלר, "לקחתי קשה את הפיכת רשת ג' לתחנה עברית", באתר ynet, 20 ביוני 2011
- טל מאיר, באין מנחם: השריד היחיד למשפחת פרי, באתר ynet, 7 באפריל 2013
- יובל ניב, מנחם פרי: "אני מגיע לרדיו ורואה אנשים בוכים. המחזות קורעי לב", באתר Xnet, 26 באוגוסט 2014
- חופי עמוס, ננעץ לו קוץ בלב: מנחם פרי נפרד מרשת ג', באתר nrg, 12 באוגוסט 2017