מעבר לקשת - התנועה הציונית
מעבר לקשת התנועה הציונית (באנגלית: Over the rainbow - the Zionist movement) היא תנועה ציונית עולמית המבקשת להעתיק את מרכז הכובד של התנועה הציונית לקהילות היהודיות בתפוצות. לטענתה, רוב יהודי העולם חיים מחוץ למדינת ישראל ולמרביתם אין כוונה לעלות לישראל, לכן יש לחזק ולטפח את זיקתן של הקהילות היהודיות בתפוצות לישראל ולרעיון הציוני. כמו כן, התנועה מעודדת הצטרפותם של יהודים בני הדור הצעיר ליטול חלק במנהיגויות ציוניות מקומיות, מקדמת הסברה פרו-ישראלית ופועלת למיגור אנטישמיות מודרנית בתפוצות. התנועה מבטאת גישה ביקורתית כלפי המוסדות הלאומיים והקונגרס הציוני העולמי בטענתה להיעדר שקיפות ורלוונטיות ומציעה דרכים לתיקון. התנועה חברה בקונגרס הציוני העולמי.
 | |
| פעילות | ציונות, ליברליזם |
|---|---|
| התאגדות | ללא סינוף מפלגתי או דתי |
| מדינה |
 ישראל |
| מטה הארגון |
קריית מוצקין, ישראל |
| סינוף בינלאומי |
 איטליה,  בריטניה,  דרום אפריקה,  גרמניה,  קנדה,  הולנד,  שווייץ,  שוודיה,  צ'ילה,  צרפת,  גואטמלה,  ספרד,  בלגיה,  פורטוגל,  ארצות הברית |
| חברים | 33 מתוך 525 מושבים בקונגרס הציוני העולמי הל"ח |
| יושב ראש | צבי ציקי אבישר |
| תקופת הפעילות | 2014–הווה (כ־10 שנים) |
 אתר האינטרנט הרשמי של מעבר לקשת - התנועה הציונית | |
  | |
מייסד ויושב ראש התנועה העולמית הוא צבי (ציקי) אבישר, לימים יו"ר האופוזיציה ואחר כך, ראש עיריית קריית מוצקין. על מייסדי התנועה העולמית וחברי הנהלתה בישראל נמנים בין היתר: ליעד אילני, לימים מ"מ וסגן ראש העיר רמת-גן, ניר שובל ואביאור עמרני.
אידאולוגיה ותפיסת עולם עריכה
מעבר לקשת משפיעה על סדר יומה של התנועה הציונית ופועלת להתאימו לתמורות של העולם הגלובלי.
בעוד שהתנועה הציונית הממוסדת מעמידה בראש סדר עדיפויותיה את מפעל העלייה וההתיישבות בישראל כביטוי מרכזי להגשמה ציונית, מעבר לקשת מציעה את תחושת השייכות של הפרט לישראל ולרעיון הציוני כביטוי מרכזי להגשמה ציונית. הצעתה זו נועדה לסייע לרוב העם, שכאמור אינו חי בישראל, לשמור על זיקתו לארצו ולצמצם מגמות של אסימילציה, אובדן זהות ציונית ויהודית בניכר.
מעבר לקשת גורסת כי על התנועה הציונית להכיר בכך, שבעולם גלובלי יהודים וישראלים נעים בתבל ועשויים לקבוע את מקום מגוריהם מחוץ לישראל משיקולים מגוונים דוגמת לימודים, עבודה או נישואין. תנועה של אנשים בעולם הפכה קלה וזולה, הטכנולוגיה המתקדמת מגשרת על מרחקים, וביחד עם הפיכת ערכים ומאוויים רבים לאוניברסליים - הפך כדור הארץ לכפר קטן וגלובלי. לפיכך, התנועה מתנגדת לשיפוטיות מחמירה כלפי תופעת הירידה מהארץ או אי עלייה לישראל ומאמינה כי שיפוטיות זו אינה משרתת את יעדי התנועה הציונית בטווח הארוך.
בנוסף, מעבר לקשת מאמינה כי בעולם הגלובלי גברו לציונות אתגרים גלובליים; כושרה של מדינת ישראל להגן על עצמה ולהבטיח לתושביה רמת חיים נאותה מושפע במידה רבה במתרחש מעבר לים: בתקשורת ובדעת הקהל הזרה, בקמפוסים האקדמיים ובמסדרונות הממשל של מדינות מרוחקות. להשקפתה של התנועה, פעילותם של יהודי התפוצות בקידום משימות ציוניות בזירות אלה, מגשימה עשייה ציונית שאינה נופלת משל אלו שהחליטו לעלות לישראל ולממש את זכותם להתיישב בה.
באתר התנועה נכתב כי "להיות ציוני, זה קודם כל התחושה שבלב. ומשעה שבישראל קל להתחבר להוויה היהודית והציונית, קמה התנועה על-מנת לסייע ליהודי התפוצות לשמר ולטפח את זיקתם לישראל ולרעיון הציוני על משקל המשפט המתומצת "אם אינך בא לישראל, ישראל תבוא אליך". מייסדי הארגון רואים את מבחנם – מבחנה של התנועה הציונית בכללותה – בשימור וטיפוח זיקתם של רוב יהודי העולם לישראל ולרעיון הציוני לאורך זמן. זו אינה משימה לשנה או לעשור, אלא לחמישים השנים הבאות. לפיכך, נדרשת הסטת כובד הפעילות הציונית מישראל אל הקהילות הציוניות והיהודיות ברחבי העולם – עם מאמץ מיוחד כלפי היהודים שאינם מאוגדים במסגרות ציוניות רשמיות בתפוצות, פרטים שלמעשה מהווים את רוב רובו של העם היהודי."[1].
התנועה נשענת על מחקריו של החוקר סרג'ו דלה-פרגולה[2], ודו"חות משרד הקליטה והלמ"ס בדבר ירידה מארץ ישראל. בפרסומיה הרשמיים מציינת התנועה כי בשנת 2014 רק כ-40% מיהודי העולם התגוררו בישראל. רובם המוחלט של כ-60% המתגוררים מחוץ לישראל אינו מתכוון לעלות לישראל ולמעשה נתון בסכנת היטמעות (אסימילציה), אובדן הזהות הציונית והיהודית ובעקבותיהם אובדן הזיקה לישראל ולרעיון הציוני."[3].
מהמחקר הדמוגרפי העדכני עולה כי העלייה לארץ ישראל מתאפיינת בהגירת פרטים מועטים באורח יחסי, בדרך כלל פועל יוצא לגילויי אנטישמיות מודרנית בארצותיהם. גם במדינות בהן גוברת האנטישמיות היא לאו דווקא מיתרגמת לעלייה לישראל אלא בהגירה למדינות אחרות במערב. כמו כן, בעשורים האחרונים גדל בהתמדה חלקם של הישראלים שעזבו את ישראל בקרב בני הקהילות היהודיות בתפוצות; בשנת 2016 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני הישראלים היוצאים ושבים לישראל מאז שנת 1990 ומהם עולה בבירור מאזן הגירה שלילי[4], בשנת 2012 פרסמה הלשכה כי היהודים מהווים למעלה מ-80% מבין כ-550 אלף הישראלים שעזבו את ישראל עד אותה שנה (נתון זה אינו כולל את ילדיהם). באותה שנה העריך המשרד לקליטת העלייה את מספרם הכולל של המהגרים הישראלים וילדיהם בכ-750 אלף איש[5].
סניפים ופעילות בתפוצות עריכה
לתנועה סניפים פעילים ב-14 מדינות וב-4 יבשות : אנגליה, גרמניה, איטליה, הולנד, שווייץ, שוודיה, קנדה ודרום אפריקה. עיקר משאביה מופנים לקהילות היהודיות ביבשת אירופה אך היא פועלת להרחיב את פעילותה גם לקהילות יהודיות בצפון ודרום אמריקה.
במהלך הקונגרס הציוני הל"ז שהתכנס בירושלים באוקטובר 2015 הודיעו על הצטרפותם למעבר לקשת צירים עצמאיים ממדינות צרפת, ספרד, גואטמלה, צ'ילה ובלגיה. במהלך שנת 2016 פתחה התנועה נציגות בניו יורק, ארצות הברית.
מאפייני פעילותה של מעבר לקשת בתפוצות מגוונים ומשתנים מקהילה יהודית אחת לרעותה.
בבריטניה הקימה התנועה את חברת הבת "Israel Solidarity Campaign" - תגובת נגד ל-Palestine Solidarity Campaign, שייעודה המרכזי הוא מאבק בארגוני ה-BDS וניהול הסברה פרו-ישראלית במיזמים קהילתיים ובמסדרונות הממשל והתקשורת הבריטיים. החל מדצמבר 2014 תומכת החברה במיזם IsrAction Day[6], במסגרתו ממפה החברה מרכולים בריטיים המאוימים בחרם מצד ארגונים פרו-פלסטיניים משום שמוכרים תוצרת ישראלית ומרכזת בהם רכישת תוצרת ישראלית בעשרות אלפי פאונדים שנתרמים לטובת דרי-רחוב בריטיים.
החל מיוני 2015 מפיקה-שותפה של ועידת בריטניה-ישראל בארמון ווסטמינסטר לונדון, שדנה באתגרים האסטרטגיים המשותפים לשתי המדינות ובה נוטלים חלק ראשי ממשל ישראלים ובריטיים. הוועידה זכתה באותה שנה להתעניינות תקשורתית בארץ ובאירופה נוכח היענותו של שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר שאול מופז להזמנת מעבר לקשת להגיע ללונדון, חרף החשש שייעצר, ולשאת דברים בוועידה[7].
באיטליה פועלת התנועה בערים מילאנו, רומא, טורינו, ליבורנו, פירנצה ופדובה ונחשבת לארגון הציוני הגדול במדינה במספר חבריו ובהיקף פעילותו. מעבר לקשת מפיקה באיטליה את אירועי יום העצמאות של ישראל יחד עם שגרירות ישראל והמוסדות הלאומיים ועומדת מאחורי עצרות התמיכה במדינת ישראל בזמן אירועים ביטחוניים ומדיניים[8].
בגרמניה, אליה היגרו מאז שנות ה-90 של המאה העשרים למעלה מ-200 אלף יהודי ברית המועצות לשעבר, מהווים האחרונים כ-85% מיהודי גרמניה. במדינה זו פועלת מעבר לקשת לחיזוק הזהות היהודית בקרבם בשורה ארוכה של תוכניות תרבות, לימוד והעשרה שהיא מפעילה בסניפיה הראשיים בברלין, מינכן וברמן[9].
בשוודיה, שממשלתה ביקורתית כלפי ישראל, גוברים בשנים האחרונות גילויי האנטישמיות ושנאת ישראל, בין היתר, מצד מהגרים מוסלמים. מעבר לקשת מפיקה בשוודיה, בין היתר, את העצרת השנתית כנגד האנטישמיות ובעד מדינת ישראל שנערכת בסטוקהולם ומסייעת לשגרירות ישראל במדינה בקידום הסברה פרו-ישראלית וביצירת שותפויות עם ארגונים אוהדי ישראל. שגריר ישראל בשוודיה, יצחק בחמן, שיבח בשנת 2015 את תפקידה של התנועה בשינוי האקלים האנטי-ישראלי במדינה והגדיר את פעילותה כ"חשובה ביותר"[10].
בז'נבה שווייץ, בה שוכנים משרדי מועצת זכויות האדם של האו"ם, מתמקדים חברי מעבר לקשת בפעילות הסברה פרו-ישראלית בקרב גופים בלתי ממשלתיים רבים השוכנים בעיר ובהפקת עצרות בעד-ישראל מול בניין עצרת זכויות האדם של האומות המאוחדות. באחת העצרות הגדולות בעד ישראל שהופקו בשווייץ בשנים האחרונות הביאה מעבר לקשת קרוב ל-1,000 מפגינים מכל רחבי אירופה ביום פרסום דו"ח ועדת שייבס[11]. משרד ראש הממשלה[12] ומשרד החוץ[13] שיבחו פעילות התנועה באירועים אלה.
פעילויות דומות מקיימת מעבר לקשת במדינות ארצות הברית, קנדה, דרום אפריקה, הולנד, בלגיה, ספרד, צ'ילה וצרפת.
פעילות בקונגרס הציוני העולמי עריכה
התנועה נמנית עם הגופים הבלתי מפלגתיים בקונגרס הציוני העולמי ושאינם מסונפים לזרם דתי מסוים. ציריה בקונגרס מגיעים מ-3 יבשות (אירופה, דרום אפריקה ודרום אמריקה) ו-9 מדינות (איטליה, בריטניה, שווייץ, שוודיה, צרפת, בלגיה, ספרד, דרום אפריקה וגואטמלה). כמו כן, יש לה משקיפים מקנדה, הולנד וגרמניה. התנועה מהווה ארגון גג לגופים ציוניים, יוזמות וקבוצות אקטיביסטיות פרטיות ובלתי מפלגתיות שהוקמו בראשית המאה ה-21 בקרב קהילות יהודיות וכן בקרב קבוצות של מהגרים ישראלים למדינות העולם. בין הגופים ניתן למנות את Amici Di'Israele באיטליה, הפדרציות הציוניות של מינכן וברמן בגרמניה, הקהילות היהודיות הספרדיות בטורונטו ומונטריאול, "מפגש" בהולנד, ידידי ישראל בז'נבה וסטוקהולם, חדר מצב ואגי"ב בבריטניה, פעילים מפורום מנהיגות ישראלית בתפוצות ונוספים.
מעבר לקשת מבטאת השקפה ביקורתית כלפי המוסדות הלאומיים והקונגרס הציוני העולמי שבתוכם ומציעה דרכים לתיקון. הקונגרס הציוני העולמי הוא המוסד הדמוקרטי היהודי העליון בתבל, מתיימר לייצג את יהודי העולם ומנהל בשמם את משאביו של העם היהודי (בהיקף של מיליארדי דולרים). בפועל, זהו גוף שרובו המוחלט של העם היהודי אינו יודע כמעט דבר עכשווי אודותיו והוא נעדר כל שקיפות[14].
פעילות בישראל עריכה
המטה הראשי של התנועה ממוקם בישראל, אולם למעט תפקידו בייצוג התנועה במוסדות הלאומיים של ההסתדרות הציונית העולמית, מעבר לקשת אינה פעילה בישראל. התנועה אינה מיוצגת בכנסת ולפיכך נבחריה בקונגרס הציוני העולמי מגיעים אך ורק מחוץ לישראל.
זיהוי דתי ומפלגתי עריכה
התנועה אינה מסונפת לאף זרם דתי או מפלגתי. ראשי התנועה בעולם מגיעים מכל גוני הקשת הדתית והמפלגתית. את מסריה ופרסומיה הרשמיים של התנועה מלווים אחת ועד שלוש דמויות בולטות בהיסטוריה הציונית : בנימין זאב הרצל, דוד בן-גוריון ומנחם בגין. בראשית הקמתה, על מנת לזכות בהכרת המוסדות הלאומיים, בחרה להסתנף באופן זמני וטכני לברית הציונית של הנוער הציוני-קדימה. ערב הבחירות לקונגרס הל"ח חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם מפלגת חוסן לישראל.
במסמך הייסוד של התנועה נכתב : "118 שנים לאחר ייסוד הציונות ו-67 שנים לאחר הקמתה, התעצבה דמותה של ישראל באמצעות מיזוגן של תפיסות ציוניות ואוניברסליות שונות. אף דרך לא ניצחה את יריבתה – האחת השפיעה על רעותה. תובנה זו היא שעומדת בבסיס פעילות תנועת מעבר לקשת, שקמה לתמוך ולחזק את התנועה והמחשבה הציונית באשר היא – חילונית ודתית, ימנית ושמאלנית"[15].
מימון ותרומות עריכה
מימון פעילות התנועה בעולם נשען על גיוס כספים מתורמים פרטיים, בין היתר, באמצעות רשת האינטרנט[דרוש מקור]. התנועה אינה נתמכת במקורות תקציביים ממשלתיים או ציבוריים. כמו כן, התנועה מסרבת לגייס מימון מחברי הקהילות היהודיות להן היא מסייעת.
מקור השם עריכה
שם התנועה נלקח משיר הנושא “Somewhere Over the Rainbow” בסרט "הקוסם מארץ עוץ" מ-1939[16].
השיר, שנכתב על ידי יפ הרבורג והולחן על ידי הרולד ארלן, סימל לדעת מייסדי התנועה את החוויה היהודית. הרבורג היה הצעיר מבין ארבעה ילדים שנולדו למהגרים יהודים מרוסיה. שמו האמיתי היה איזידור הוכברג והוא גדל בבית יהודי אורתודוקסי בניו יורק. ארלן היה בנו של חזן יהודי ליטאי. יחד הם יצרו את השיר, שנבחר על ידי איגוד תעשיית ההקלטה של אמריקה (RIAA) והקרן הלאומית לאמנויות (NEA) לשיר החשוב ביותר של המאה העשרים. השיר, שנכתב קצת לפני פרוץ השואה, הוא מסע מצמרר למעמקי התודעה היהודית של השניים, דרך הפוגרומים שמשפחותיהם עברו ועד לנבואה על אותו מקום מעבר לקשת שבו הצרות נמסות והחלומות מתגשמים. מייסדי מעבר לקשת ראו ב-“Somewhere Over the Rainbow” שיר נבואי על הישרדותו של העם היהודי. הקשת בענן, ובה אינספור גוונים, משקפת את רבגוניותו של העם היהודי ובהתאם את מטרות התנועה והרכב חבריה המגיעים מכל הזרמים בדת היהודית ומהווים את הפס הרחב ועתיר השונות שמאפיין את התנועה הציונית והזרמים בדת היהודית מערש הקמתה ועד ימינו.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Over The Rainbow - Who we are, אתר מעבר לקשת - התנועה הציונית
- ^ World Jewish Population 2013
- ^ מעבר לקשת - התנועה הציונית דו"ח מילולי לשנת 2014,, אתר גיידסטאר
- ^ ישראלים ששהו ברציפות בחו"ל שנה ומעלה - נתונים נבחרים - 2014-1, אתר הלמ"ס
- ^ אריק גולד ועומר מואב, בריחת המוחות מישראל, באתר הכנסת, מאי 2006
- ^ Rosa Doherty, IsrAction Day organisers hit back at criticism, באתר ג'ואיש כרוניקל, 19 בדצמבר 2014
- ^ איתמר אייכנר, שאול מופז הגיע ללונדון ולא נעצר, באתר ynet, 20 ביוני 2015
- ^ Vincenzo Morgante, תיעוד עצרת התמיכה בישראל של ערוץ TGR האיטלקי, ביוטיוב, יולי 2014
- ^ מעבר לקשת, פעילות ציונית בברמן גרמניה, דף מעבר לקשת ביוטיוב, מאי 2015
- ^ יצחק בחמן, בראיון טלוויזיוני, דף מעבר לקשת ביוטיוב, אוגוסט 2015
- ^ Elhanan Miller, As UN vents on Gaza Jews and Christians festively argue Israel’s case, 30 June 2015, Times of Israel
- ^ משרד ראש הממשלה, מכתב שבח, דף מעבר לקשת ב-Flickr, יולי 2015
- ^ משרד החוץ הישראלי, מכתב שבח, דף מעבר לקשת ב-Flickr, יולי 2015
- ^
אנשיל פפר, המוסדות שהיו צריכים להתפרק עם קום המדינה, באתר הארץ, 6 במאי 2014
- ^ About Over The Rainbow, אתר מעבר לקשת - התנועה הציונית
- ^ Why Over the rainbow, אתר מעבר לקשת - התנועה הציונית
