מערות בימבטקה

מערות בימבטקה הן מקבץ מערות המהוות אתרים ארכאולוגים במרכז הודו. האתר מציג עדויות לקיומם של חיי אדם בהודו בתקופת האבן החל מהתקופה האשלית. רוב העדויות לחיי אדם באתר הם מהתקופה הפלאוליתית ומהתקופה המזוליתית. המערות נמצאות במחוז רייזן (אנ'), מאדהיה פרדש, הודו (כ-45 קילומטרים דרום-מזרחית לבופאל). על פי אנציקלופדיית בריטניקה, המערות מספקות "הצצה נדירה" להתיישבות אנושית ולהתפתחות תרבותית של בני האדם בתקופת האבן מציידים לחקלאים. האתר, הכולל למעלה מ-750 מערות, הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2003.

מערות בימבטקה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Rock Shelter 8, Bhimbetka 02.jpg
מדינה הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית
קואורדינטות 22°56′18″N 77°36′47″E / 22.938415°N 77.613085°E / 22.938415; 77.613085
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בחלק ממערות בימבטקה מופיעים ציורי מערות פרהיסטוריים. העתיקים שבציורים הם בני 10,000 שנה ונוצרו בתקופה המזוליתית. מערות בימבטקה מכילות את ציורי המערות העתיקים ביותר בהודו, והן אחד המתחמים הפרהיסטוריים הגדולים והעתיקים ביותר.

מיקוםעריכה

 
מיקום המערות על גבי מפה
 
אחת ממערות בימבטקה

מערות בימבטקה נמצאות כ-45 ק"מ דרומית-מזרחית מבופאל ו-9 ק"מ דרומית-מזרחית מ"Obedullaganj", אחת הערים המרכזיות במאדהיה פרדש. מדרום למערות נמצא רצף גבעות.

היסטוריהעריכה

פקיד בריטי הזכיר לראשונה את מערות בימבטקה במאמר שכתב בשנת 1888. הוא הסתמך על המידע שאסף משבט האדיוואסי, אחד השבטים המקומיים באזור. הארכאולוג הראשון שביקר במערות באתר וגילה את החשיבות הפרהיסטורית שלהן היה ו.ס. וואקנקר, אשר ביקר באזור עם צוות ארכאולוגים ודיווח על כמה מערות סלעים פרהיסטוריות בשנת 1957.

רק בשנות ה-70 של המאה ה-20 התגלה הגודל האמיתי של המערות. מאז אותרו יותר מ -750 מערות סלעים באתר. על פי חפירות ארכאולוגיות שנעשו במקום עולה כי ההתיישבות האנושית במערות רצופה מתקופת האבן ועד המאה ה-2 לפנה"ס.

מערות בימבטקה הוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 2003.[1]

ציורי המערותעריכה

 
ציור המתאר צייד
 
ציור של רקדנים מהתקופה המזוליתית

במערות יש מספר גדול של ציורים. הציורים העתיקים ביותר הם בני 10,000 שנה, ואילו הסרטוטים הגאומטריים שבמערות שורטטו רק בימי הביניים. הצבעים שבהם השתמשו ליצירת הציורים הוכנו מירקות. ניתן לסווג את הציורים לפי שבע תקופות זמן שונות, ובכל תקופה סוג שונה של ציורים.

תקופה I - (התקופה הפלאוליתית העליונה): ייצוגים ליניאריים בצבעי ירוק ואדום כהה של בעלי חיים כמו ביזונים, נמרים וקרנפים. תקופה II - (התקופה המזוליתית): ציורים קטנים יותר של בעלי חיים וכן דמויות אנושיות. הדמויות האנושיות ציורו גם בתור ציידים וסיפקו בכך מידע על כלי הנשק שבהם השתמשו באותה התקופה (חניתות, מקלות חדים וקשתות וחצים. ציורים מסוימים פורשו כמלחמות בין שבטים שחיו באזור.

תקופה III - (התקופה הכלקוליתית): מזכירים מאוד את הציורים שצוירו בתקופה המזוליתית. ניתן להבחין כי בתקופה זו היו יותר ציורים של בני אדם שעוסקים בחקלאות ופחות בציורי ציד.

תקופות IV ו-V - (היסטורייה מוקדמת): הציורים שורטטו בסגנון סכמטי וקישוטי, ונצבעו בעיקר באדום, לבן וצהוב. בתקופה זו צוירו גם סמלים דתיים וכן שמלות דמויות טוניקה. תקופה VI ו- VII - (ימי הביניים): בתקופה זו שורטטו בעיקר שרטוטים גאומטריים. לצורך שרטוט שרטוטים אלה השתמשו אנשי המערות בפחם.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מערות בימבטקה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Bhimbetka rock shelters, Encyclopaedia Britannica