מערת האשכולות

מערת האשכולות היא מערת קבורה בצפון ירושלים מתקופת ימי בית שני. המערה ממוקמת לא הרחק מהמקום בו נמצאים קברי הסנהדרין שנחצבו באותה תקופה. שמה ניתן לה בגלל דגמי אשכולות הענבים המצויים במערה.

מערת האשכולות מבחוץ

מיקוםעריכה

המערה ממוקמת בלב גינה עירונית, המכונה "גן משולם" או "גן האשכולות", שבין השכונות רמת אשכול וסנהדריה המורחבת, ובסמוך לואדי פארק נחל צופים. סביב האתר נערך פיתוח נוף והמערה משולבת בצורה נאה בגן. לא קיימת כל מערכת שילוט והדרכה, לא סמוך לאתר ולא בכניסה לגן מרחוב ים סוף.

היסטוריהעריכה

המערה נחצבה בימי בית שני שבתקופה הרודיאנית.[1][2] הקבורה במערה החלה במאה ה-1 לפני הספירה ונמשכה גם במאה ה-1 לספירה. הממצאים במערה מורים על שימוש במערה גם בתקופה הביזנטית.

שנת גילוי המערה היא 1897.

מבנה המערהעריכה

גודל המערה הוא כ-0.75 דונם. לפני מערכת הקבורה חצר רחבה ובכניסה גמלון מפואר עם דגמים של שריגי גפן ואשכולות ענבים. בקצה הגמלון למעלה תימורה ובשני צידיו דגמי ורדות. מיד לאחר פתח הכניסה למערה ישנו פרוזדור המוביל אל אולם הקבורה המרכזי שממנו יש יציאה לשלושה חדרי קבורה נוספים. מאחד החדרים יש המשך לחדר ארקוסוליות נוסף שכנראה נחצב לקראת סוף השימוש במערה. מערכת קבורה חצובה בסלע במדרון. חזית המערכת עוטרה בתבליט של מסגרת וגמלון ובתבליטים של דגמים צמחיים. את פינות הגמלון מעטרות אקרוטריות מיוחדות. בתחתית המשקוף הותקנו שלושה פנלים: שניים צדדיים בתבליט ואחד בשיקוע. בפינות אולם הכניסה עוצבו כותרות. תקרת החדר מעוטרת במעגל שקוע ובמרכזו עיטור דמוי חתך של עמוד מחורץ בעל 16 זוויות ובליבו מעגל קטן נוסף. מחצרה הנרחבת של מערכת הקבורה, כניסה לחדר מבוא. במערכת חדר מרכזי וארבעה חדרי קבורה. בדפנות של שלושה מן החדרים נחצבו כוכבים ובדפנות החדר הרביעי נחצבו שלושה מקמרים. בחדרי המערכת נמצאו שברים מעוטרים רבים מאוד של גלוסקמות, שברים של אבני סגירה ושברים של כלי חרס.

במערה ניכרים סימנים המעידים על שימוש בתקופה הביזנטית: צלבים החקוקים מעל קירות חדרי המערה. המערה שימשה ככל הנראה גם למגורי קבע או ארעי בתקופה הביזנטית, הממלכות העות'מאניות או לפחות בחלק מהם.

הערות שולייםעריכה