מצעד הגאווה במינסק
מצעד הגאווה במינסק (הידוע גם כ-"Minsk Pride") הוא מצעד גאווה אשר צוין מאז שנת 1999 לראשונה בבירת בלארוס, מינסק למען שיפור מעמד זכויות להט"ב בבלארוס.
 | |
| פעילי הלהט"ב ניקולאי אלכסייב (שמאל) וסרגיי אנדרוזנקו (ימין) מכריזים על קיום המצעד לשנת 2010 במסיבת עיתונאים במינסק, בלארוס | |
| סוג | מצעד גאווה |
|---|---|
| מדינה |
בלארוס  |
| מיקום | מינסק |
| מועדים | |
| תאריכי פעילות |
1999–הווה (כ־25 שנים)  |
|
www | |
  | |
היסטוריה עריכה
מצעד 1999 עריכה
 |
ראו גם – זכויות להט"ב בבלארוס |
ציון פסטיבל הגאווה הבלארוסי הראשון ברחבי המדינה "Belarus Gay Pride" נערך במינסק בין ה-6 ל-9 בספטמבר 1999.[1] היווסדותו אורגנה על ידי הליגה הבלארוסית לשוויון מיני "Lambda" ומגזין הלהט"ב "Forum Lambda". תוכנית הפסטיבל כללה סמינר לעיתונאים בנושאי "לסביות והומואים בתקשורת", כנס על זכויות להט"ב בבלארוס ובעולם, תערוכת תמונות וסרטים שצולמו על ידי הומוסקסואלים וקיום התחרויות "Mr. Gay Belarus" ו-"Transmission". עם זאת, במהלך אחת המסיבות במועדון פרצה המשטרה המקומית ועצרה את מתמודדי "Transmission". במהלך ציון האירועים השתתפו כ-500 איש.[2]
מצעד 2000 עריכה
בתקופה שבין ה-7 ל-10 בספטמבר 2000 במינסק התקיים פסטיבל הגאווה השני אשר נתמך על ידי דמויות בולטות בקרב התרבות הבלארוסית, בעוד כמעט כל האמנים המוזכרים בציונו, הסכימו להשתתף ללא תשלום לתמיכה בזכויותיהם של חברי קהילת הלהט"ב הבלארוסית.[3] המצעד המתוכנן של הפסטיבל, נאסר על ידי השלטונות 24 שעות לפני תחילתו המתוכננת בעוד סיבת הרשויות לשלילת היתר קיומו הוגדרה כי המארגנים לא הצליחו להשיג אישור לצעוד בזמן.[4] האירועים נאסרו לרוב בלחץ הכנסייה הרוסית האורתודוקסית. לפיכך, לא הוצג אוסף של בגדי מעצבים, בוטלו הופעות במינסק של אמנים בינלאומיים, לא התקיימה תחרות מלכת היופי הטרנסג'נדרית "Miss DIVA-2000" והאליפות הראשונה של בלארוס עבור מופע חשפנות גברי. יתר על כן, השלטונות עשו כל שניתן כדי למנוע את הפעילויות המתוכננות, ב-7 בספטמבר פשטה המשטרה במועדון "Aquarium" שאירח את הפתיחה של מהדורת הפסטיבל לאותה שנה. לאחר 15 דקות של מופע אמנותי אורות המועדון כובו, והמשטרה הורתה למשתתפים לעזוב את המקום בעוד לאחר מכן רדפה אחר המשתתפים ברחובות העיר.
למחרת, השלטונות סגרו את מרכז העיתונאים "Belarus Gay Pride" והורו על פינוי והפסקת הפעילות, וכן על ביטול כל הפעילויות המתקיימות בבית התרבות כגון סדנאות והקרנות סרטים. לדברי מנהל בית התרבות, הוא נסגר לכל המבקרים מסיבות טכניות לכאורה. הקרנת סרטים בנושאי להט"ב בבתי הקולנוע בעיר בוטלה גם כן. הוועדה המארגנת וכל המשתתפים אשר שהו בבניין, יצאו מתוכו בפיקוח שוטרים בלבוש אזרחי, בעוד הוועדה המארגנת נשללה מקשר עם ארגוני זכויות אדם ואמצעי התקשורת. בערב אותו היום קיבלה הוועדה המארגנת מידע סופי על מעמד מועדון "Reactor" בו בוטלו כל אירועי הלילה ונותקו נתוני החשמל בסביבתו.
בימים הבאים כל סדנאות הפסטיבל המתוכננות התקיימו באוויר הפתוח. באחד הסמינרים הוחלט להניח פרחים על הלהבה הנצחית בכיכר הניצחון בבירה לזכר ההומואים והלסביות שנהרגו על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. פרחים ודגל גאווה גדול הונחו לזכר הקורבנות בעוד התקיימה דקת דומייה. למרות רדיפות המשטרה, נערכה בהצלחה מסיבת עיתונאים מול בית האופרה העירוני, בה השתתפו כלי תקשורת עצמאיים ופעילים בלארוסים ושוודים אשר גינו את פעולות השלטונות. אחר הצהריים נערך סמינר בפארק העירוני. ב-9 בספטמבר הסתיים פסטיבל הגאווה, טקס הסיום התקיים למרות התנגדות שלטונות העיר ופקידים מהממשל הנשיאותי במועדוני מינסק, לאחר שמועדוני "Aquarium" ו-"Reactor" סירבו להעניק את מקומם לוועדה המארגנת. השלטונות הבהירו כי מעתה כל ניסיון של חברי קהילת הלהט"ב להכריז בפומבי על זכויותיהם יהיה כרוך בדיכוי אכזרי.[5]
מצעד 2001 עריכה
בין ה-2 ל-9 בספטמבר 2001 התרחש במינסק פסטיבל הגאווה השלישי לתמיכה בסובלנות כלפי חברי קהילת הלהט"ב הבלארוסית. במהלכו, בבית הקולנוע "Victory" הוקרנו סרטיו של הבמאי הצרפתי פרנסואה אוזון הידוע כהומוסקסואל גלוי בהם: "סיטקום", "מאהבים קרימינליים", "מתחת לחול" ו-"טיפות על אבנים לוהטות". הקרנות הסרטים זכו להצלחה רבה בעוד אולם ההקרנות עבור 500 הצופים בכל יום הוגדר כמלא אשר כתוצאה מכך לא כול המעוניינים מצאו מקום פנוי.
ב-5 בספטמבר נערכה פעולה ציבורית לזכר קורבנות הומוסקסואלים אשר נרצחו על ידי הנאצים במחנה הריכוז מאלי טרוסטינץ ליד מינסק. הנאום הראשון במהלכה היה מאת אדוארד טרלצקי אשר הצהיר באומרו כי "הרדיפה הנאצית של הומוסקסואלים בעיקר הושתקה בבלארוס מימי ברית המועצות ועד היום. אנחנו צריכים לעשות עבודה רבה כדי לחשוף את שמות הגיבורים הללו והמכשולים של מותם". ב-7 בספטמבר התקיים בבירה "מצעד האהבה" לאורך המדרכה של המסלול מהקרקס הממלכתי בבלארוס לאורך שדרת סקארינה (כיום שדרת העצמאות) לפארק פניקובסקי בכיכר אוקטובר ביום שלפני הבחירות לנשיאות בלארוס 2001. כמו כן, באותו יום נערך קרנבל מופע אמנים תחת הסיסמה "אנחנו בוחרים באהבה".
ב-9 בספטמבר ערך מועדון מינסק "Vavilon" את טקס הסיום הרשמי של הפסטיבל בנאום של המזכיר הבינלאומי של הליגה הבלארוסית "Lambda" - סרגיי טורפצ'ב בפני הקהל. במהלך טקס הסיום בהשתתפות מתמודדות תחרות היופי הטרנסג'נדרית "Miss DIVA-2001" הוענקו לזמר הרוק וליק גרישקו, למתנדבים, להנהלת מועדון "ובילון" ולחברי הוועד מכתבי הוקרה. כמו כן הוענקו מכתבי הוקרה לנציגי אגודת הנוער "שונים-שווים", הפדרציה הבלארוסית של האנרכיסטים וארגונים שתמכו והשתתפו באופן רשמי ב-"מצעד האהבה". עם זאת, שלושה משתתפים, שהפיצו מידע פרסומי על "מצעד האהבה" נלקחו לתחנת המשטרה אך שוחררו לאחר זמן מה. בנוסף, למספר המשתתפים הזרים מגרמניה ושוודיה, שהיו אמורים להשתתף בפסטיבל שנערך בסדנאות נדחה מתן ויזות מסיבות לא ברורות.
מצעד 2002 עריכה
בשנת 2002, ימים ספורים לפני קיום פסטיבל השנתי, זומן מנהיג הליגה הבלארוסית "Lambda" אדוארד טרלצקי לתחנת המשטרה במינסק בה נאמר לו כי אם יתקיים מצעד הגאווה, המשטרה לא תיקח אחריות על ההשלכות האלימות מצד מפגינים הומופוביים בעודה איימה על טרלצקי בהגשת תביעה פלילית. עם זאת, התקיים הפסטיבל במינסק בחודש ספטמבר ואורגן על ידי הליגה הבלארוסית, מגזין הלהט"ב "Forum Lambda" ואתר הלהט"ב הבלארוסי "ApaGay".[6] מטרת הפסטיבל הייתה למשוך את תשומת הלב הציבורית לקיומם של חברי קהילת הלהט"ב במדינה אם כי שלא כמו במהדורות הפסטיבלים הקודמים, ציונו ב-2002 לא כלל מחאות ברחובות מינסק.
במהלך הפסטיבל נערך הכנס "הומוסקסואליות בבלארוס", ערב תצוגת אופנה, הרצאת "ספרות צרפתית והומוסקסואליות", מסיבה לסבית, מהדורת תחרות היופי הטרנסג'נדרית האחרונה "Miss DIVA-2002", ערב שירה ומופע מוזיקלי תחת הכותרת "מוזיקאים נגד הומופוביה".
מצעד 2008 עריכה
ב-11 באוקטובר 2008 התקיים מצעד הגאווה במינסק תחת הסיסמה "להיות מסוגל להיות! להיות מסוגל לאהוב! להיות מסוגל להיות גאה" אשר תוכנן לציון יום היציאה מהארון הבינלאומי (11 באוקטובר) בעודו אורגן על ידי הליגה הבלארוסית "Lambda" ופעילי הלהט"ב סרגיי אנדרוזנקו ויורי קוזצ'נקו. משתתפי המצעד צעדו מיקוב קולאס לכיכר אוקטובר בעודו הסתיים בפארק על יד בניין המינהל הנשיאותי של הרפובליקה של בלארוס. במהלכו, לקחו חלק כ-30 איש.
מצעד הגאווה הסלאבי 2010 עריכה
| |
ראו גם – מצעד הגאווה במוסקבה |
לאחר המאמצים המשותפים של פעילי להט"ב רוסים ובלארוסים, התקיים מצעד הגאווה הסלאבי השני במינסק (לאחר שנת 2009 במוסקבה) בין ה-14 ל-17 במאי 2010.
ב-14 במאי בעת "ועדת הלסינקי הבלארוסית" נערך סמינר לזכויות אדם, שלאחריו נאמו מארגני המצעד, סרגיי אנדרוזנקו וניקולאי אלכסייב במסיבת עיתונאים שהוקדשה לאירוע. בערב 14 במאי במלון מינסק "Crowne Plaza" הפתיחה החגיגית של "מצעד הגאווה הסלאבי 2010" הגיעה לשיאה בבכורה בהקרנת הסרט התיעודי הקנדי בבימויו של בוב כריסטי על התנועה העולמית בנוגע למעמד זכויות להט"ב, "Beyond Gay: The Politics of Pride".
עם זאת, עד לתחילת הקרנת הסרט, למלון נאספו עשרות מפגינים לאומנים להפגנה נגד קיום האירוע. המארגנים נאלצו לדחות את תחילת הקרנת הסרט בשעה. בשעה זו, שירות הביטחון ורשויות אכיפת החוק דחקו את המפגינים מהכניסה בעוד 20 דקות לאחר תחילת הבכורה במלון התקשר מפגין אנונימי אשר איים בפיצוץ המלון. המשטרה ושירות הביטחון ביקשו מהמארגנים להפסיק את קיום האירוע ולהעבירו לחדר ישיבות אחר, מה שנעשה. לאחר מכן, מאות המשתתפים צפו בסרט עד סופו. לאחר הקרנתו יצאו מהמלון באין מפריע. ב-15 במאי התקיים מצעד הגאווה הסלאבי בו השתתפו כ-40 פעילים מרוסיה ובלארוס. משתתפי המצעד צעדו כ-400 מטר במורד הרחוב סורגנובה במרכז מינסק בעודם אוחזים בדגל הגאווה באורך של כ-12 מטרים.
לאחר צעידה של 300 מטרים משתתפי המצעד עצרו בעודם פורשים דגלים וכרזות למען זכויות להט"ב לצד קריאת הסיסמאות "הומופוביה - מחלה", "שוויון עבור להט"ב ללא פשרות" ו-"בלארוס ללא הומופוביה". הפעילים החזיקו כרזות עם הכיתוב "היום אוסרים על הומואים מחר עליך!" ו-"המגדר שלי - הבחירה שלי". הפעולה סוקרה באופן נרחב על ידי כ-30 עיתונאים עם מעל 10 מצלמות. לאחר קיום המצעד הקצר, אשר הוגדר כשליו, צעדו משתתפיו כ-150 מטר לפני שהותקפו על ידי חיילי הכוחות המיוחדים של מינסק אשר פיזרו את המשתתפים והחרימו את כרזות ודגלי האירוע. כתוצאה מפעולות הכוחות המיוחדים, נעצרו מספר אנשים, ביניהם חבר הוועדה המארגנת של מצעד הגאווה בסנט פטרבורג, יורי גבריקוב והובלו לתחנת המשטרה.[7] מאוחר יותר עצרו קציני המשטרה במסעדת "Lido" את ראש הליגה הבלארוסית, סרגיי אנדרוזנקו ושלושה פעילי להט"ב מקומיים בעודם נלקחו למחלקת המשטרה הסובייטית. בלילה שבין ה-15 ל-16 במאי, לאחר ההפגנה במרכז מינסק, נערכה במועדון ברחבי הבירה מסיבה אשר הוקדשה לקיום האירוע.[8]
מצעד 2011 עריכה
מהדורת מצעד מינסק לשנת 2011 נערכה בין ה-11 ל-23 באוקטובר. במהלך ציונה, התקיימו מעל 20 אירועים בנושאי זכויות אדם, תוכניות חינוך, הסברה, תרבות ובידור. קיום האירועים זכו לתמיכתם של פעילי זכויות אדם בלארוסים רבים לצד מספר מנהיגים פוליטיים, מוסדות אמנות ומופעי עסקים.[9]
ב-11 באוקטובר התקיים טקס הפתיחה של המצעד אשר הוקדש ליום היציאה מהארון הבינלאומי כפי שנעשה בקיומו כשנתיים קודם לכן. באירוע השתתפו שלל נציגי החברה האזרחית, עיתונאים, דיפלומטים זרים ונציגי קהילת הלהט"ב. בטקס הפתיחה, התרחשה הקרנת הבכורה של הסרט התיעודי "חבר המושבעים" בבימויו של ולדימיר איבנוב אשר ביים בעבר את הסרט התיעודי של פעיל הלהט"ב הרוסי ניקולאי אלכסייב - Moscow Pride '06 אשר תיאר את אירועי ההכנות וקיום מצעד הגאווה הראשון במוסקבה במאי 2006, בפעם הראשונה אשר צוין אירוע מסוג זה ברחבי רוסיה.[10]
ב-21 באוקטובר במהלך מסיבת עיתונאים, יו"ר הוועדה המארגנת של מצעד הגאווה במינסק, סרגיי אנדרוזנקו, הודיע על כוונה לקיימו בניגוד לאיסור של רשויות העיר אם כי לדבריו, המחאה "לא תהיה מאסיבית" שכן מארגניה חוזים פעולת פיזור כוחנית מצד כוחות המשטרה. מקום המחאה לא נמסר למען בטיחות משתתפיה. יום לאחר הצהרתו של אנדרוסנקה התקיים מצעד גאווה ברובע הבירה שבאני, בו כ-20 פעילי תנועת הלהט"ב בבלארוס ערכו צעדה נגד הומופוביה במדינה בשעה 16:40 בו התאספו בחצר ליד הרחוב סליצסקוגו ויצאו לכיוון הכביש המהיר בעודם צעדו כ-40 מטרים והניפו דגלי גאווה לצד קריאותיהם "בלארוס ללא הומופוביה!". עם השלמת הפעולה המשתתפים שיגרו לשמיים דגל גאווה באורך 20 מטרים עם סמל של התנועה לזכויות להט"ב על בלונים.[11]
מצעד 2012 עריכה
אירועי מצעד 2012 במינסק התקיימו תחת הסיסמה "הזכות להיות עצמך!" בין ה-5 ל-11 באוקטובר 2012 אשר כללו כ-15 אירועים שונים בין התאריכים.[12]
ב-5 באוקטובר 2012 נערכה בהצלחה הפתיחה החגיגית של הפורום השמיני של קיום מצעד הגאווה בעיר. במהלכו, השתתפו כ-100 איש בהם היועץ וסגן ראש הנציגות של שגרירות הולנד בוורשה - אדריאן פאלם, אשר נאם עבור תמיכה בשבוע הגאווה ופעילת זכויות האדם הבלארוסית, מנהיגת המרכז לשינוי משפטי - אלנה טונקצ'בה. פתיחת שבוע הגאווה הייתה גם יום הצגת הפרויקט תחת הכותרת "10 נפשות במצעד הגאווה במינסק" אשר שיקף את המוטיבציה, דעותיהם של המעורבים וסולידריות עם מאמציהם להגן על זכויותיהם של חברי קהילת הלהט"ב במדינה.
בין 15 האירועים התקיימה ועידת הלהט"ב הבלארוסית השישית בכנס מדעי בינתחומי תחת השם "Queer Sexuality: Policy and Practice" אשר אספה מומחים מבלארוס, רוסיה, קירגיזסטן, אוקראינה, שוודיה, פולין, לטביה ומדינות אירופאיות נוספות בנושא.[13] הכנס אורגן על ידי ארגון הלהט"ב הבלארוסי "GayBelarus" והפרויקט הפמיניסטי "Gender route". היום השלישי של אירועי השבוע הוקדש לחינוך בו נציגי הקהילה ובני נוער הוכשרו להיבטים שונים של הגנה על זכויות חבריה בנושאים כגון הסברה וזכויות אדם, בעודם הוכשרו עבור הבנת אתגרי טרנסג'נדרים וקווירים.
ב-11 באוקטובר התקיים מצעד הגאווה לשנת 2012. במהלכו, פעילי זכויות אדם מאת "GayBelarus" שכרו חשמלית מיוחדת, אשר עוטרה בבלונים צבעוניים ודגלי גאווה כתמיכה בסובלנות כלפי קהילת הלהט"ב המקומית בעודה נסעה החל משעה 15.40 מנקודת הקצה האחו הירוק לקצה השני של הבירה - כיכר מיאסניקוב.[14]
מצעד 2013 עריכה
ב-14 באוגוסט 2013 פורסם באינטרנט סרטון המודיע על קיום מצעד הגאווה במינסק לשנת 2013.[15]
21 באוקטובר, ארגון הלהט"ב, "GayBelarus" החל בקמפיין לאיסוף חתימות לתמיכה בקיום המצעד לשנת 2013. מארגני העצומה, קראו לרשויות להענקת היתר לקיומו עבור "תמיכה בסובלנות עבור חברי קהילת הלהט"ב בבלארוס" ולמתן "הזדמנות לחבריה לממש את זכותם החוקתית לחופש האספה בדרכי שלום ולחופש הביטוי ללא אפליה".
הערות שוליים עריכה
- ^ ГейБеларусь - Даты календара - ЛГБТ - У Менску пачаўся Першы фэстываль гомакультуры «Belarus Gay Pride–1999», web.archive.org, 2009-09-03
- ^ ABM -- Gay and Lesbian Issues in Belarus, web.archive.org, 2001-02-24
- ^ Belarus Gay Festival | News | The Moscow Times, web.archive.org, 2016-01-26
- ^ Gay Today | Gay News, current events, entertainment, stories and features, gaytoday.badpuppy.com
- ^ BRITVA: Лезвием "Бритвы" по GAY-PRIDE-2000, archive.md, 2013-07-18
- ^ GAY.RU - В Минске стартовал фестиваль "Гей-прайд - 2002", web.archive.org, 2018-04-03
- ^ В Минске разогнали "Славянский гей-парад", lenta.ru
- ^ ГейБеларусь - Навіны - Slavic Pride - Основатель Международного дня против гомофобии получил награду Славянского гей-прайда, web.archive.org, 2011-08-25
- ^ Gay activists stage pride march on Minsk`s outskirts | БЕЛОРУССКИЕ НОВОСТИ, web.archive.org, 2016-01-30
- ^ Trailer of film Yury (2011). (с) Filmmaker Vladimir Ivanov, נבדק ב-2021-11-26
- ^ Минск Гей-Прайд 2011 / Minsk Gay Pride 2011, נבדק ב-2021-11-26
- ^ Minsk Gay Pride 2012 will take place from 5-11 October / Belarus / Co…, archive.md, 2013-07-23
- ^ Анастасия Шевелева. Международная конференция «Квир-сексуальность: политики и практики» (Минск, 6 октября 2012 г.) | Издательство «Новое литературное обозрение», web.archive.org, 2013-10-19
- ^ Гей-прайд прокатился по Минску на трамвае (фото) | Хорошее | Новости | МЫ, web.archive.org, 2012-10-13
- ^ В сети появился ролик Минского гей-прайда 2013 ВИДЕО | Видео | GAYBY.…, archive.ph, 2013-10-09