מצעד הקדמהאנגלית: March of Progress) הוא איור המתאר את האבולוציה של האדם, הנחשב לאחד האיורים המדעיים המפורסמים והמוכרים ביותר שנוצרו. האיור מציג בצורה מתומצתת 25 מיליון שנים של אבולוציית האדם, ומתאר 15 שלבים באבולוציה בצורה של אנשים הצועדים במצעד בזה אחר זה משמאל לימין.

גרסה מוקטנת ומופשטת של האיור

האיור נוצר על ידי הצייר רודולף זלינגר, והופיע לראשונה בספרו של האנתרופולוג פרנסיס קלארק האוול, "Early Man" ("האדם הקדמון"), משנת 1965. מאז הועתק, שונה וזכה לפארודיות פעמים רבות. לאחר שהפופולריות של האיור גדלה והוא זכה למעמד של אייקון תרבות, הוצמד לו השם "מצעד הקדמה".

ביקורת עריכה

האיור ספג ביקורת על כך שהוא מטעה ומציג את ההיסטוריה כהתקדמות ליניארית ובלתי נמנעת, בעוד שמדענים קבעו, שהאבולוציה האנושית בראשיתה לא התקדמה באופן ליניארי, רציף והמשכי, וכן כי היא לא צעדה בדרך אידיאלית שנקבעה מראש.

המבקר הבולט ביותר של האיור היה המדען ומחבר ספרי המדע הפופולרי סטיבן ג'יי גולד, שגינה את מעמדו האייקוניסטי של האיור, והקדיש לו מספר עמודים בספרו משנת 1989 "חיים מופלאים", בו כתב בין היתר[1]:

"מצעד הקדמה" נתפס כמייצג הקנוני ב-ה' הידיעה של האבולוציה - התמונה האחת שנתפסת ומובנת על ידי כולם באופן מיידי... כתונת המשוגעים של ההתפתחות הלינארית חורגת מגבולות האיקונוגרפיה והופכת להגדרה של האבולוציה: המילה עצמה הופכת למילה נרדפת לקדמה... אבל החיים משולים לשיח שענפיו מסתעפים לכיוונים שונים, ולא לסולם של התקדמות הניתנת לצפייה מראש.

הבריאתנים הוקיעו את האיור, בטענה שהוא מייצג תעמולה אבולוציונית גסה.

בהתייחסו למוניטין השלילי שנוצר לאיור, ציין האוול, מחבר הספר שבו הופיע האיור לראשונה: "האמן לא התכוון לצמצם את האבולוציה של האדם לרצף ליניארי אחד, אבל כך תפסו זאת הצופים... האיור האפיל על הטקסט. הוא היה מאוד עוצמתי ואמוציונלי"[2].

פארודיות ואזכורים תרבותיים אחרים עריכה

האיור זכה במהלך השנים לעשרות ציטוטים, העתקים, פארודיות ואזכורים תרבותיים, ביניהם:

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מצעד הקדמה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Gould, Stephen Jay (1989), Wonderful Life: The Burgess Shale and the Nature of History, New York: W.W. Norton & Company, pp 30-36
  2. ^ Barringer, David (2006) “Raining on Evolution’s Parade”; I.D. Magazine, March/April 2006