מצר וילקיצקי

מצר וילקיצקי
מידע כללי
על שם	Boris Vilkitsky
מיקום	ים קארה
מקשר	בין ים קארה לים לאפטב
מפריד	בין חצי האי טיימיר לבין האי בולשביק
סוג	מצר ים
מידות
אורך	130 ק"מ
רוחב מזערי	56 ק"מ
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז	רוסיה
איים	איי הייברג (בפתחו המערבי של המצר)
לשונות יבשה	כף צ'ליוסקין, כף טיימיר
קואורדינטות	77°57′00″N 103°35′00″E / 77.95000°N 103.58333°E
	(למפת מחוז קרסנויארסק רגילה) קרסנויארסק נורילסק אצ'ינסק מינוסינסק דודינקה דיקסון טורה חטנגה סאחה; יקוטיה; אירקוטסק בור. מונגוליה טובה אלטאי קזחסטן חק. קמ. מחוז; אלטאי; נובוס. טומסק חנטי ומנסי ימלו; ננץ; ארכנגלסק ים לאפטב ים קארה מצר וילקיצקי

ערך זה עוסק במיצר ים באוקיינוס הקרח הצפוני. אם התכוונתם למשמעויות אחרות של וילקיצקי, ראו וילקיצקי.

מצר וילקיצקי (ברוסית: Пролив Вилькицкого; ‏Proliv Vilkitskogo) הוא מצר ים ברוסיה (בצפון מחוז קרסנויארסק) בין חצי האי טיימיר מדרומו לבין האי בולשביק (Большевик; האי הדרומי ביותר בארכיפלג סברניה זמליה) מצפונו. המצר מקשר בין ים קארה ממערב לבין ים לאפטב ממזרח.

רוחבו של המצר בנקודה הצרה ביותר הוא 56 ק"מ (בין כף צ'ליוסקין^[1] לבין לכף טיימיר^[2]), עומקו נע בין 100 ל-150 מטרים בחלקו המערבי (באזור איי הייברג^[3]) ומגיע לכדי יותר מ-200 מ' בחלקו המזרחי. אורכו – כ-130 ק"מ.

ביציאה המזרחית מהמצר, בים לאפטב, מרחק של כ-42 ק"מ דרום-מזרחית לאי בולשביק, שוכן האי מאלי טיימיר (Малый Таймыр).^[4] בסמוך לו, מצפון-מערב, ממוקם אי קטן יותר – סטרוקדומסקי (остров Старокадомского),^[4] שבינו לבין האי בולשביק עובר מצר יבגנוב (пролив Евгенова).

מצר וילקיצקי הוא המצר הצפוני ביותר במעבר הצפון-מזרחי או בנתיב הימי הצפוני^[5] הרוסי. חוקר האזור הארקטי, הברון אדולף אריק נורדנשלד, היה הראשון לגלות את המעבר ולחצות את המצר ב-1878. עם זאת, המצר קרוי על שמו של בוריס וילקיצקי (Борис Андреевич Вилькицкий), קצין בצי הרוסי הקיסרי, הידרוגרף ומגלה ארצות, שהגיע אליו ב-1913.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא מצר וילקיצקי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

^ כֵּף בקצהו הצפוני של חצי האי טיימיר המהווה את הנקודה היבשתית הצפונית ביותר של רוסיה ואירואסיה (ברוסית: Мыс Челюскина).
^ כֵּף בין המפרצים "סולנצ'ניה" (бухта Солнечная) ו"ז'ורבליובה" (бухта Журавлёва) בקצהו הדרומי-מרכזי של האי בולשביק שבארכיפלג סברניה זמליה.
^ על שמו של הנורווגי אקסל הייברג, שם שניתן לאיים על ידי חוקר הקוטב הצפוני ומדינאי נורווגי פריטיוף ננסן. מדרום מערב לאיי הייברג שוכנים איי פרנלי (острова Фирнлея), הנקראים על שמו של מגנאט ספנות נורווגי תומאס ניקולאי פרנלי (Thomas Fearnley), בנו של הצייר תומאס פרנלי.
^ ¹ ² שייך לארכיפלג סברניה זמליה.
^ על פי הגדרה מצומצמת יותר, "הנתיב הימי הצפוני" (Northern Sea Route) הוא למעשה חלק מהמעבר הצפון-מזרחי (Northeast Passage), ראו: Albert Buixadé Farré, Scott R. Stephenson et al., "Commercial Arctic shipping through the Northeast Passage: routes, resources, governance, technology, and infrastructure," Polar Geography, published online 16 October 2014, pp.2-3. "הנתיב הימי הצפוני" מתחיל, על ההגדרה הרוסית הרשמית דהיום, במצר קארה ועובר דרך מצר וילקיצקי, מצר סאניקוב, מצר דה לונג ומצר ברינג לאוקיינוס השקט.

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של רוסיה ובנושא גופי מים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] כֵּף בקצהו הצפוני של חצי האי טיימיר המהווה את הנקודה היבשתית הצפונית ביותר של רוסיה ואירואסיה (ברוסית: Мыс Челюскина).

[2] כֵּף בין המפרצים "סולנצ'ניה" (бухта Солнечная) ו"ז'ורבליובה" (бухта Журавлёва) בקצהו הדרומי-מרכזי של האי בולשביק שבארכיפלג סברניה זמליה.

[3] על שמו של הנורווגי אקסל הייברג, שם שניתן לאיים על ידי חוקר הקוטב הצפוני ומדינאי נורווגי פריטיוף ננסן. מדרום מערב לאיי הייברג שוכנים איי פרנלי (острова Фирнлея), הנקראים על שמו של מגנאט ספנות נורווגי תומאס ניקולאי פרנלי (Thomas Fearnley), בנו של הצייר תומאס פרנלי.

[סברניה_זמליה-4] ¹ ² שייך לארכיפלג סברניה זמליה.

[5] על פי הגדרה מצומצמת יותר, "הנתיב הימי הצפוני" (Northern Sea Route) הוא למעשה חלק מהמעבר הצפון-מזרחי (Northeast Passage), ראו: Albert Buixadé Farré, Scott R. Stephenson et al., "Commercial Arctic shipping through the Northeast Passage: routes, resources, governance, technology, and infrastructure," Polar Geography, published online 16 October 2014, pp.2-3. "הנתיב הימי הצפוני" מתחיל, על ההגדרה הרוסית הרשמית דהיום, במצר קארה ועובר דרך מצר וילקיצקי, מצר סאניקוב, מצר דה לונג ומצר ברינג לאוקיינוס השקט.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]