פתיחת התפריט הראשי

מקס למפל

מלחין ישראלי

מקס לַמְפֶּלגרמנית: Max Lampel; כ' בסיוון תר"ס, 17 ביוני 1900י"ז באייר תשמ"ז, 16 במאי 1987) היה מנצח, נגן עוגב ומלחין ישראלי ממוצא אוסטרי.

מקס למפל
אין תמונה חופשית
לידה 1900
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1987 (בגיל 87 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מקהלת "שֵם" מיסודו של למפל, ירושלים, 1937

קורות חייםעריכה

למפל נולד בווינה בירת אוסטריה בשנת 1900 במשפחה יהודית מתבוללת, בן לזיגמונד למפל.[1] למד באקדמיה למוזיקה בווינה, והיה חבר בתנועת נוער ציונית בעיר ותכנן לעלות לארץ ישראל. עבד עם אלכסנדר פון זמלינסקי בפראג כמנצח ונגן עוגב בקונצרטים, ואחר כך שב לווינה כמנצח מקהלות ותזמורות.[2]

למפל עבד כמוזיקאי בווינה ובפראג. בחודש יוני 1926 עלה לארץ ישראל עם אשתו ובנו בן השלוש מתוך הכרה ציונית, וייסד בה תזמורת.[3] בארץ עבד כמנצח על מקהלות ותזמורות סימפוניות וכנגן עוגב, והיה מנגן בקונצרטים של עוגב בבניין ימק"א בירושלים, כן ניגן בתוכניות רדיו. למפל לימד שנים רבות באקדמיה למוזיקה בירושלים.

מסופר כי למפל "היה דמות מרכזית בארגון קונצרטים סימפוניים של תזמורות אד־הוק בתל אביב בשנים 1927–1929. בהיעדר אולם קונצרטים בגודל מתאים ערך למפל את הקונצרטים על במת קרשים, וקהל שהגיע ל־3,000 מאזינים ישב על גבעת החול (שעליה הוקם לימים "בית העם").[4]

למפל ידוע במיוחד בשל הלחן שכתב לשיר "דני גיבור" ("פרח נתתי לנורית"), למילותיה של מרים ילן שטקליס.

נפטר בשנת 1987, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Barbara von der Lühe, mit einem Geleitwort von Ignatz Bubis, Die Musik war unsere Rettung!: die deutschsprachigen Gründungsmitglieder des Palestine Orchestra, Tübingen :Mohr Siebeck, 1998 (Schriftenreihe wissenschaftlicher Abhandlungen des Leo Baeck Instituts, 58), Ch. 1: Keine jüdische Kultur ohne jüdische Musik: Deutschsprachige Orchestermusiker in Palästina von 118 bis 1936, pp. 29-30. (בגרמנית)
  2. ^ Jehoash Hirshberg, Music in the Jewish community of Palestine 1880-1948: a social history, Oxford University Press, 1996, p. 97.
  3. ^ על תרומתם של המוזיקאים דוברי הגרמנית שעלו לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ראו: Barbara von der Lühe, Die Emigration deutschsprachiger Musikschaffender in das britische Mandatsgebiet Palästina: ihr Beitrag zur Entwicklung des israelischen Rundfunks, der Oper und der Musikpädagogik seit 1933 (Vorwort von Avi Primor), Frankfurt an Main: P. Lang, 1999. (בגרמנית)
  4. ^ כך אצל משה צימרמן, יותם חותם (עורכים), בין המולדות: היקים במחוזותיהם, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית, תשס"ו 2006, עמ' 203. האנקדוטה מופיעה קודם לכן בספרו של יהואש הירשברג (שם, שם).
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה ובנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.